פורום אוצר החכמה

האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה" (יומא פז) ולכאו' הדברים תמוהים ביותר שהרי בפעם הראשונה כשאמר אחטא ואשוב והספיקו בידו לעשות תשובה ותשובתו התקבלה בהכרח שהיה זה במצב עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, שאילו לא היה חושב כן בפעם הראשונה הרי גם בפעם הראשונה לא התקבלה תשובתו.
וכיון שכן, מה איכפת לי אם אח"כ נכשל שוב ואמר אחטא ואשוב והרי הוא מצידו כבר החליט שלא יעשה כן שוב עד שהעיד עליו יודע תעלומות שאכן שב בתשובה ולא יעשה כן שוב.
ומדוע אם נכשל ועשה כן בפעם השנייה אין מספיקין בידו לעשות תשובה.
וצריך עיון לעת עתה
---
לאחר שכתבתי אמר לי רבי גוגל שכנראה כבר מישהו שאל את זה אך לא הצלחתי להיכנס לאתר ההוא.

א. אולי הכוונה שמראש הוא חושב פעמיים "אחטא ואשוב אחטא ואשוב" כלומר אתנהג על דרך זה לאורך ימים...
ב. אולי מדובר על שני חטאים שונים.
ג. אולי אף שלא שב בפעם הראשונה באופן שיעיד עליו וכו' מיקרי ג"כ תשובה, שהרי דרגות דרגות איכא בתשובה (כלשון רבינו יונה "לכל תשובה תמצא סליחה).

פשיטא לי שהפשט הוא כתשובה א' של אחד הלומדים.
ואמנם כתב בספר אוהב ישראל:
"אכן יש עבירות חמורות כ"כ כמו האומר אחטא ואשוב וכדומה, אז אין מהראוי שהש"י יחזור אחריו לעוררו ולבקש ממנו שיעשה תשובה רק צריך האדם להתעורר מעצמו ולשום אל לבו בלא אתערותא דלעילא מקודם ולהתודות לפניו ית´ בכל לבבו וישפוך שיחו לפניו ית´ שישלח לו עזר וסיוע מן השמים שיגמור תשובתו בכי טוב ואז באמת מקבלין תשובתו ג"כ בשובו מדרכו וחי. וזהו מאמרם ז"ל (יומא פה:) אין מספיקין בידו לעשות תשובה. ולא אמרו אין מקבלין תשובתו. אך ודאי כוונתם הוא שאין מעוררין אותו מן השמים שישוב. אך ורק ממתינין ומצפים ומייחלין מתי יתעורר מעצמו לעשות תשובה שלימה. ואז בלי ספק שמקבלין תשובתו בשמחה. וכלל גדול אמרו חז"ל (ירושלמי פאה פ"א ה"א) באמת שאין לך דבר העומד בפני התשובה."

וידועים דברי הגאון ר"ר העשיל זצ"ל על המשנה הנ"ל:
האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה, דקשה כפל למה לי. ועוד מדוע אין מספיקין. וביאר,דתשובה הוא אחד מתרי"ג מצות, ואם רוצה לקיים מצות עשה דתשובה, מוכרח מקודם לחטוא עכ"פ בשוגג, ואח"כ לעשות תשובה. ולפי זה על פעם אחד יוכל לומר תירוץ, שרוצה לקיים מצות עשה דתשובה, מה שאין כן אם חוטא שני פעמים, אז אין מספיקין, עכ"ד הנעימים.

ואולי אפשר להוסיף שמדובר באותה עבירה והעובר עבירה ושנה בה כאילו הותרה לו ועל כן אין מספיקין בידו לעשות תשובה.

כותב כתב:וידועים דברי הגאון ר"ר העשיל זצ"ל על המשנה הנ"ל:
האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה, דקשה כפל למה לי. ועוד מדוע אין מספיקין. וביאר,דתשובה הוא אחד מתרי"ג מצות, ואם רוצה לקיים מצות עשה דתשובה, מוכרח מקודם לחטוא עכ"פ בשוגג, ואח"כ לעשות תשובה. ולפי זה על פעם אחד יוכל לומר תירוץ, שרוצה לקיים מצות עשה דתשובה, מה שאין כן אם חוטא שני פעמים, אז אין מספיקין, עכ"ד הנעימים.

אמנם עי' בספר פרדס המלך פ' כי תצא (רמז תרנ"ז) שכתב בתוך דבריו, כי אין לאדם לומר אחטא ואשוב כדי לקיים מצות תשובה, רק יחזיר אחרים בתשובה ועי"ז יקיים מצות תשובה, עיי"ש.

כותב כתב:

כותב כתב:וידועים דברי הגאון ר"ר העשיל זצ"ל על המשנה הנ"ל:
האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה, דקשה כפל למה לי. ועוד מדוע אין מספיקין. וביאר,דתשובה הוא אחד מתרי"ג מצות, ואם רוצה לקיים מצות עשה דתשובה, מוכרח מקודם לחטוא עכ"פ בשוגג, ואח"כ לעשות תשובה. ולפי זה על פעם אחד יוכל לומר תירוץ, שרוצה לקיים מצות עשה דתשובה, מה שאין כן אם חוטא שני פעמים, אז אין מספיקין, עכ"ד הנעימים.

אמנם עי' בספר פרדס המלך פ' כי תצא (רמז תרנ"ז) שכתב בתוך דבריו, כי אין לאדם לומר אחטא ואשוב כדי לקיים מצות תשובה, רק יחזיר אחרים בתשובה ועי"ז יקיים מצות תשובה, עיי"ש.

[כמו שאין לאדם לגרש את אשתו כדי לקיים מצות קדושי גרושתו...]

לדברי הפרדס המלך הנ"ל, האם יש לעסוק בשלום-בית כדי לקיים מצות קידושי גרושתו?...

יתכן...
יעסוק בהשתדלות לקדושין שניים של זוג שהתגרש.
[וממילא המצוה תחשב על שמו - שכל מי שנעשית מצוה בזכותו, נחשבת על שמו וכאילו עשאה].

אם השכלתי להבין אתכם
הרי האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב הריהו בדרגה גבוהה בעצם, שכל מטרתו לחטוא היה כדי לזכות במצוות עשה של תשובה.
אך לדבריכם מדוע אין מספיקים בידו לעשות תשובה.
ככלל לא הבנתי מדוע לו לעשות תשובה והרי כל כוונתו לשם שמים.

אתמהה.
לכאו' תירוץ שלכם רבותי לא מתקבל על הדעת.
---
להעיר: שעד כמה שזכור לי הרמב"ם מעתיק אחטא ואשוב פעמים ואין זה מליצה כלל.

תולעת ספרים07 כתב:אם השכלתי להבין אתכם
הרי האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב הריהו בדרגה גבוהה בעצם, שכל מטרתו לחטוא היה כדי לזכות במצוות עשה של תשובה.
אך לדבריכם מדוע אין מספיקים בידו לעשות תשובה.
ככלל לא הבנתי מדוע לו לעשות תשובה והרי כל כוונתו לשם שמים.

אתמהה.
לכאו' תירוץ שלכם רבותי לא מתקבל על הדעת.

???
נו באמת...
מי התכוון שזה הפשט בגמ'?
זה דרוש על הגמ' ופשט כבר נכתב בהודעות הראשונות ולמה להתעלם ממה שבאמת צריך לקבל את הדגש?

אחד הלומדים כתב:א. אולי הכוונה שמראש הוא חושב פעמיים "אחטא ואשוב אחטא ואשוב" כלומר אתנהג על דרך זה לאורך ימים...
ב. אולי מדובר על שני חטאים שונים.
ג. אולי אף שלא שב בפעם הראשונה באופן שיעיד עליו וכו' מיקרי ג"כ תשובה, שהרי דרגות דרגות איכא בתשובה (כלשון רבינו יונה "לכל תשובה תמצא סליחה).

הרב יאיר לבטח לזה התכוונת.
נו אז מה יש לנו כאן.
תירוץ א אינו נראה: כי מה איכפת לי אם כך חשב מלכתחילה לעשות כן פעמיים מ"מ כאשר עשה תשובה החליט בכל לבו שיותר לא יעשה כן, עד שהעיד עליו יודע תעלומות שיותר לא יאמר אחטא ואשוב, ובהכרח שבפעם הבא אכן נכשל, וזה שאמר שוב אחטא ואשוב אינו קשור כלל למה שהחליט כך מאז ומעולם, וא"כ עתה כאשר נכשל שוב ואמר אחטא ואשוב מדוע לא יועיל לו לעשות תשובה.

תירוץ ב אינו נראה: כי מה איכפת לי שמדובר בשתי חטאים שונים, מכל מקום העניין שאין מספיקים בידו לעשות תשובה הוא מפני שאמר כן, אחטא ואשוב, והרי לאחר התשובה הראשונה לא עלתה בדעתו כלל לחזור על הפעולה הזאת, והוא כרגע צח כבדולח, וזה שאמר כן שוב אחטא ואשוב הריהו נכשל מחדש, ואין זה נוגע כלל למה שעשה בעבר.

והתירוץ הג גם זה לכאו' לא נראה: שלא מצאתי מי שיחלוק על הרמב"ם ולהלכה כך אנו פוסקים שאין התשובה מועילה עד שיקבל עליו קבלה על העתיד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא יחזור לזה החטא לעולם.
מקווה שהובנתי.

אעפ"כ דעתי היא שהתשובה ברורה. (תשובה א ו-ג' משולבות "אחטא ואשוב" - אמנע לפרק זמן מהחטא ובזה חושב שעושה תשובה שלימה)
והבוחר יבחר.

אני די מזדהה עם דברי יאיר,
אך אף לפי הבנת השואל, נראה לומר שאף את"ל שאחרי התשובה הראשונה הינו צח כבדולח, מ"מ הפעם השניה בפני עצמה היא הגורמת , כיון שעכשיו כביכול חוזר וניעור (אצלו במחשבתו, לא כלפי שמיא) מצבו בזמן העבירה הראשונה, ועובר בשאט נפש.
קיצרתי מחמת הדוחק.

יש לדקדק

האומר - משמע שהחליט בדעתו

אחטא ואשוב אחטא ואשוב (פעם שניה) - כלומר מעיקרא מבטל את ענין הבחירה, כלומר אין לו אפילו הרגש שזו כפירה. (אם לא היה מבטל את ענין בחירה מהיכן הוא יודע שהוא יחטא שוב בעתיד?! בשלמא אם עכשיו מתגבר עליו היצר והוא מרגיש שהוא יחטא עוד ניחא שעלתא לו הה"א לחטוא ולשוב בתשובה אבל אם עכשיו מתגבר עליו היצר והוא כבר מחליט לא רק על הפעם הזו אלא גם על הפעם הבאה פרושו של דבר שהוא ביטל/לא מבין את ענין הבחירה ולכן משום כך לא מספיקין בידו לעשות תשובה כפי הבנתו (כוון שאין זו תשובה באמת אלא כפירה ועקירת התורה) כדי שהוא יראה שאפילו תשובה כפי הבנתו הוא לא יכול לעשות ואז הוא יהרהר תשובה אמיתית.

ומה הדין באומר אחטא ושעיר המשתלח מכפר?

תולעת ספרים07 כתב:שלא מצאתי מי שיחלוק על הרמב"ם ולהלכה כך אנו פוסקים שאין התשובה מועילה עד שיקבל עליו קבלה על העתיד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא יחזור לזה החטא לעולם.

בספר שיחות עם הרב שלמה הופמן על מודעות והתמודדות עמ' 70
"ר' שלמה אמר שמבמשך שנות בחרותו בישיבת חברון, בחודשי האלול ראש הישיבה רבי יחזקאל סרנא זצ"ל היה מרבה לומר שיעורים בעניין גדר מצות התשובה. רבי יחזקאל היה מוכיח שאנו לא פוסקים כהרמב"ם שהגדיר את דרגת התשובה 'עד שיעיד עליו יודע תעלומות' אלא כרבינו יונה שחיוב התשובה הוא המינימום של 'התייצבות על דרך טוב'. יעויין בארוכה בספר דליות יחזקאל ח"ג עמ' קמג-קסו. ובעיקר התבסס רבי יחזקאל על המסורת שקיבל מרבו שקיבל מרבי ישראל סלנטר, שעיקר חיוב התשובה הוא להיות 'מתייצב על דרך טוב', וכמו שמבואר בארוכה בספר אור ישראל סוף מאמר ל"

מרנא ה'פחד יצחק' מאריך מאד בכמה מקומות להסביר ש"יעיד עליו יודע תעלומות" אינו שייך לקבלה לעתיד אלא לחרטה, והוא קולא עצומה, שאי"צ שיהיה במצב שלא ישוב לזה החטא, אלא שיעיד עליו יודע תעלומות שבמעמקי נפשו הגיע כעת למצב של עקירת הרצון לגמרי. עיי"ש.

אור עולם כתב:מרנא ה'פחד יצחק' מאריך מאד בכמה מקומות להסביר ש"יעיד עליו יודע תעלומות" אינו שייך לקבלה לעתיד אלא לחרטה, והוא קולא עצומה, שאי"צ שיהיה במצב שלא ישוב לזה החטא, אלא שיעיד עליו יודע תעלומות שבמעמקי נפשו הגיע כעת למצב של עקירת הרצון לגמרי. עיי"ש.

ייש"כ!
כמה חשוב לקבל את דרכי העבודה מרב שיש לו מסורת בזה.
מפחיד לשער כמה ייאוש מתשובה נגרם לאנשים שלמדו את הרמב"ם ללא מורה.

אריק כתב:ומה הדין באומר אחטא ושעיר המשתלח מכפר?

לכאו' כלול במ"ש במשנה ביומא פ"ח מ"ט

קופא דמחטא כתב:

אור עולם כתב:מרנא ה'פחד יצחק' מאריך מאד בכמה מקומות להסביר ש"יעיד עליו יודע תעלומות" אינו שייך לקבלה לעתיד אלא לחרטה, והוא קולא עצומה, שאי"צ שיהיה במצב שלא ישוב לזה החטא, אלא שיעיד עליו יודע תעלומות שבמעמקי נפשו הגיע כעת למצב של עקירת הרצון לגמרי. עיי"ש.

ייש"כ!
כמה חשוב לקבל את דרכי העבודה מרב שיש לו מסורת בזה.
מפחיד לשער כמה ייאוש מתשובה נגרם לאנשים שלמדו את הרמב"ם ללא מורה.

אמת, ואז נכנסים ח"ו לבחינת "אין יום הכיפורים מכפר אלא על השבים המאמינים בכפרתו..."

אריק כתב:ומה הדין באומר אחטא ושעיר המשתלח מכפר?

לכאורה אין חילוק. ובפרט לפי המבואר בתניא שהטעם שהאומר אחטא ואשוב אין מספיקים בידו וכו' - הוא מפני שהתשובה עצמה גרמה לו לחטוא.
וכנראה כוונתו ע"ד אין קטגור נעשה סנגור, ומצווה הבאה בעבירה וכו'.

לא הבנתי את כל הדיון.
יצאו מנקודת הנחה שמי שאמר אחטא ואשוב איבד לחלוטין את האפשרות לעשות תשובה וחלילה לומר כן, כל מה שכתוב
זה שאין מספיקין בידו ומספיקין פירושו כמו מספיקין מים ומזון לאחיהם שבכרכים, דהיינו משמים לא יזמנו לו פתחים
להתעורר ולשוב ויתכן שאפי' אם יהיה בבחינת בא ליטהר לא יזכה למסייעין בידו, אבל פשוט שאם יתעקש ויתאמץ יזכה לתשובה שלמה.

הבאר ההיא כתב:לא הבנתי את כל הדיון.
יצאו מנקודת הנחה שמי שאמר אחטא ואשוב איבד לחלוטין את האפשרות לעשות תשובה וחלילה לומר כן, כל מה שכתוב
זה שאין מספיקין בידו ומספיקין פירושו כמו מספיקין מים ומזון לאחיהם שבכרכים, דהיינו משמים לא יזמנו לו פתחים
להתעורר ולשוב ויתכן שאפי' אם יהיה בבחינת בא ליטהר לא יזכה למסייעין בידו, אבל פשוט שאם יתעקש ויתאמץ יזכה לתשובה שלמה.

ברי"ף ורמב"ם מבואר שהוא מעכב את התשובה והיינו גם כששב לא מתקבלת תשובתו כשאר כ"ד הדברים המעכבים את התשובה

מצטט את הרמב"ם:

הלכות תשובה - פרק רביעי
הלכה א: ארבעה ועשרים דברים מעכבין את התשובה. ארבעה מהן עון גדול והעושה אחד מהן אין הקב''ה מספיק בידו לעשות תשובה לפי גודל חטאו: ואלו הן. ... ד) והאומר אחטא ואשוב ובכלל זה האומר אחטא ויום הכפורים מכפר:

...

הלכה ו כל אלו הדברים וכיוצא בהן אף על פי שמעכבין את התשובה אין מונעין אותה אלא אם עשה אדם תשובה מהן הרי זה בעל תשובה ויש לו חלק לעולם הבא:

צדקה ממני אך צריך לשוב מאמירתו כמו שהדגשתי בתוך בציטוט

בתניא מסביר שאין קטיגור נעשה סניגור, והתשובה היא שגרמה לו שיחטא.

גימפעל כתב:בתניא מסביר שאין קטיגור נעשה סניגור, והתשובה היא שגרמה לו שיחטא.

ראה לעיל viewtopic.php?p=666087#p666087