פורום אוצר החכמה

אבי שליט"א סיפר לי שכשהוא למד בישיבת באר יעקב הבחורים נהגו לא לשים שקדי מרק במרק בשבת משום חשש בישול. לאחרונה חשבתי על זה שוב, ונראה פשוט שיש להתיר מהטעמים הבאים:

קיימא לן שאין בישול אחר בישול, והנה זה נכון ששקדי מרק לא עברו בישול, אבל עברו טיגון, ולפי שיטות רבות, טיגון היינו בישול.

אפילו אם תמצי לומר שטיגון אינו בישול, אלא נחשב כעין צלי למשל, הרי שיטת הרבה ראשונים הוא, שאין בישול אחר צלי.

אפילו אם תמצא לומר שיש בישול אחר צלי, אבל מרק בקערה הרי הוא כלי שני, וקיי"ל שכלי שני אינו מבשל.

ואין לומר ששקדי מרק הם קלי הבישול, שהרי עינינו רואות שהם קשים ואינם מתבשלים בקלות.

משום כל הנ"ל, נראה פשוט שמותר לשים שקדי מרק במרק בשבת. האם חשבון זה הוא נכון?

אין צורך בכל הפלפול. שקדי מרק מטוגנים בשמן עמוק, וזה נחשב ממש בישול.

[אמנם בימינו צריך לבדוק שיש אולי שינויים מחמת שאנשים רוצים לשמור על הבריאות וממעטים בשמן כו'].

ובכלל, פלא לכתוב על כזה דבר בלי לפתוח את אחד מספרי המלקטים האחרונים שרבו כמו רבו בענינים אלו (שש"כ, ארחות שבת, שבת כהלכה - ועוד ועוד). ובאמת לא צריך להתאמץ עד כדי כך, אפשר פשוט לכתוב בגוגל את המלים
"שקדי מרק מטוגנים בשמן עמוק ולכן אין חשש בישול".

דרומי כתב:אין צורך בכל הפלפול. שקדי מרק מטוגנים בשמן עמוק, וזה נחשב ממש בישול.

מהיכי תיתי דטיגון בשמן עמוק נחשב בישול לענין זה ?

תוכן כתב:ואין לומר ששקדי מרק הם קלי הבישול, שהרי עינינו רואות שהם קשים ואינם מתבשלים בקלות.

במים חמים הם מתרככים הרבה יותר מהר מבמים פושרים, אבל צריך לבדוק אם יש הבדל גם בעצם ההתרככות או שזה רק הבדל של זמן.

מרק בקערה יתכן להיות כלי שלישי כבר.

שעטנז כתב:

דרומי כתב:אין צורך בכל הפלפול. שקדי מרק מטוגנים בשמן עמוק, וזה נחשב ממש בישול.

מהיכי תיתי דטיגון בשמן עמוק נחשב בישול לענין זה ?

יעוין בשש"כ [מהדו"ח] פ"א סע' ע' ובהערה.
ובאריכות בביאור מח' האחרונים בזה יעוין במאור השבת [יאדלר] ח"ב סי' ח' ס"ג.

תוכן כתב:אבי שליט"א סיפר לי שכשהוא למד בישיבת באר יעקב הבחורים נהגו לא לשים שקדי מרק במרק בשבת משום חשש בישול. לאחרונה חשבתי על זה שוב, ונראה פשוט שיש להתיר מהטעמים הבאים:

קיימא לן שאין בישול אחר בישול, והנה זה נכון ששקדי מרק לא עברו בישול, אבל עברו טיגון, ולפי שיטות רבות, טיגון היינו בישול.

אפילו אם תמצי לומר שטיגון אינו בישול, אלא נחשב כעין צלי למשל, הרי שיטת הרבה ראשונים הוא, שאין בישול אחר צלי.

אפילו אם תמצא לומר שיש בישול אחר צלי, אבל מרק בקערה הרי הוא כלי שני, וקיי"ל שכלי שני אינו מבשל.

ואין לומר ששקדי מרק הם קלי הבישול, שהרי עינינו רואות שהם קשים ואינם מתבשלים בקלות.

משום כל הנ"ל, נראה פשוט שמותר לשים שקדי מרק במרק בשבת. האם חשבון זה הוא נכון?

כמו שכתב הרב דרומי הפוסקים נוקטים שטיגון בשמן עמוק הוא כבישול, ואין בישול אחר בישול בדבר יבש.
אבל יתכן שבתקופתו של אביך יצ''ו לפני כמה עשרות שנים היו שקדי המרק נעשים ע''י אפיה (בדומה לקרוטונים שיש מהם שנעשים ע''י אפיה ולא ע''י טיגון בשמן עמוק), ואנן קיימ''ל שיש בישול אחר אפיה.

וכן העלה להיתר בחזו"ע שבת ד' עיי"ש.

היסטוריית שקדי מרק https://blog.nli.org.il/chov-soup-almon ... 7%99%D7%9D
שם מתברר שבהתחלה היו אופים או מטגנים אותם.

שעטנז כתב:

דרומי כתב:אין צורך בכל הפלפול. שקדי מרק מטוגנים בשמן עמוק, וזה נחשב ממש בישול.

מהיכי תיתי דטיגון בשמן עמוק נחשב בישול לענין זה ?

במדריך העדה החרדית מפורסם מידי שנה כדלהלן: