פורום אוצר החכמה

כמה וכמה פעמים נכתב ענין טומאת המקדש בתורה, בהשמטת התיאור של הכניסה הפיזית למקדש
למשל בפרשת חוקת ב' פעמים 'ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה וכו' כי את מקדש ה' טימא'
ולולי דמיסתפינא היה נראה לבאר לפמ"ש בספרים דקודם חטא העגל וכן לעתיד תשרה שכינה בתוך כל אחד ולא רק במקום קצוב בתוך ביהמ"ק
וא"כ יתכן שיהיה אסור ליטמאות למת בכל מקום, גם בלי כניסה למקדש, ועל שם זה נאמרו הפסוקים בסתמא, איש אשר יטמא ולא יתחטא, משום שלעתיד יתחייבו על כך גם בלי כניסה למקדש.

האם ידוע על דבר דומה לזה באיזה ספר?

דבריך אינם מובנים. וכי כיצד נשאו את ארונו של יוסף?

כל עוד לא נתקיים היעוד 'בלע המות לנצח ומחה וגו'', אין שום אפשרות ריאלית וגם הלכתית לשמור על טהרה בכל מקום!

דרומי כתב:דבריך אינם מובנים. וכי כיצד נשאו את ארונו של יוסף?

כל עוד לא נתקיים היעוד 'בלע המות לנצח ומחה וגו'', אין שום אפשרות ריאלית וגם הלכתית לשמור על טהרה בכל מקום!

א. טכנית, בין מתן תורה לי"ז בתמוז לא היה צורך לשאת את ארונו של יוסף
ב. מת מצוה שאני. ויתכן שיחויב ליטהר מיד כשסיים לטפל בו

אגב אוסיף שדווקא בטומאת לידה הפסוק מפרש יותר- 'אל המקדש לא תבוא'. כי זה אכן טומאה בלתי נמנעת מצד עצמה, ולכן האזהרה רק שלא ליכנס למקדש.

אדגיש שוב שבודאי הדברים מחודשים מאוד, ובערבון מוגבל, והעליתי לכאן רק כדי לחפש אם יש תימוכין ומקורות לזה.

ראה במצורף (בלי אחריות).

ומסתמא כדאי לבדוק בהערותיו של ר' יהושע ענבל שליט"א על פירושו של הרד"צ הופמן לספר ויקרא במקומות השייכים.

יש"כ גדול להרב עו"ח

ואוסיף פנינה אחת, ישנה שיטה מחודשת של השפ"א בערכין ג., וכן הובא בשטמ"ק שם בשם 'יש מתרצים', שקטן שנטמא בעודו קטן, ואח"כ הגדיל ונכנס למקדש, פטור, והיא גזיה"כ. ולדרכינו יובן, כי שורש האיסור הוא עצם היטמאותו, ואם כי בזה"ז בעינן כניסה למקדש, אבל יש טעם להחשיב את ההיטמאות כתחילת העבירה ולהצריך שתהיה בגדלות.