פורום אוצר החכמה

או"ח קמז ו:
הגולל ספר תורה בתוך התיק טועה.

אשמח לביאור.

בפשטות: לא לגלול את הספר כשהוא עודנו בתוך המעיל [מבד, כמו של יהודי אשכנז], אף שהדבר אפשרי, כדי שלא יקרע [כי מסתבך במעיל בשעת הסיבוב]. לפי זה, בס"ת של יהודי ספרד ותימן שהוא בתיבת עץ לכאורה אין בעיה, ואכן לא מוציאים את הספר מהתיק [האם אפשרי בכלל?] אלא גוללים אותו כשהוא בתוך התיק כשהתיק פתוח. ואולי פתיחת התיק שלהם הוא כהסרת המעיל של יהודי אשכנז מבחינת מניעת החשש קריעה.

ובערוך השולחן [סעיף יג] משמע שפירש אחרת, שלא לגלול הס"ת כשהוא בתוך מין תיבה שבתוכה הוא עומד [ולא כמו אצלנו כשכל הס"ת בארון קודש אחד], שכתב:

ויש מקומות שכל ספר תורה עומדת בתיק בפני עצמה. ולכן בעת הגלילה יוציאנה מהתיק, ולא יגללנה בעודה בהתיק, דבכהאי גוונא נוחה להקרע.

ולכאורה הכוונה שהספר עומד במקום צר, והגלילה כך לא נוחה, ולכן ייקרע. אבל אם עומד הספר בארון קודש שהוא מרווח יותר, אפשר לגוללו בעודו עומד בארון הקודש. מה לגבי גלילה כשהספר בתוך המעיל - לכאורה הערוה"ש לא מתייחס.
[ואולי כוונת הערוה"ש לומר שהלכה זו לא נאמרה על ס"ת שעטוף במעיל בד אלא דווקא על ס"ת שנתון בתיק קשיח כשל יהודי ספרד, וצ"ע איך מתיישבת עצם ההלכה לפי זה, ומה פשר דבריו].

איך נכנס סעיף העוסק בגלילת ס"ת ממקום למקום בתוך סימן העוסק בדיני 'גלילה' של 'הגבהה'?

א. "דיני גלילת ספר תורה". כוונתך שיהיה זה הסעיף האחרון בסימן?
ב. אם זו היתה השאלה שלך, למה לא כתבת בהודעת הפתיחה ברור מה שאלתך?

א-ב. תמוה לי להעמיד סעיף זה בגלילה ממקום למקום בגלל שכל הסימן לא עוסק בזה, ולא זו שאלתי אלא שאני לא מבין את הסעיף, וליישב כמו שרצו לא נראה לי מהטעם הנ"ל. ופשוט.

אתה מכיר סימן אחר שיותר מתאים שיהיה בו הסעיף הזה?
כאן זה "דיני גלילת ספר תורה".

אני מסכים, רק אולי היה כדאי לאותת שעברנו נושא.

צריך לראות איך זה מסודר בב"י שם. השו"ע זה סיכום בקצרה של הב"י. (ולכאורה נועד למי שלמד את הב"י, לסיכום וחזרה).

אם אינני טועה גם בגמרא סוף מגילה ההלכה הזו וההלכות האחרות שבשו"ע שם נשנו יח ואוי בגלל זה בעלי הטוש"ע הביאום יחד

בב"י הוא כמו בשו"ע, והלכה זו אינה בגמ'.

ההמצאה להניח את הספר על גבי עץ המתגלל בתוך תיק הארון של הספר הוא המצאה של הדור האחרון.
זכורני שלפני ההמצאה הנזכרת היה הקלף נגרר על רצפת תיק הארון של הספר, והגלילה בתוך התיק היתה גורמת נזק לקלף.
וכדי שלא ינזק הקלף היה המנהג להגביה את הספר בכל סיבוב עד שלא יגע ברצפת התיק, ואדם אחר היה אוחז בחציו השני של הספר להגביהו בכל סיבוב.
האופן הנזכר היה מוכרח בעת הקריאה לפי שלא אפשר להוציא את הקלף מן התיק, אמנם כאשר היה צורך לגלול ממקום למקום הוציאו את הספר לגמרי מן התיק וגללוהו על גבי שולחן.

יישר כוח.
לפי זה אולי סעיף זה מדבר דוקא על תיק עץ?
או שתרווייהו איתנהו ביה, כל תיק וטעמו,

אור עולם כתב:בב"י הוא כמו בשו"ע, והלכה זו אינה בגמ'.

נכון
טעיתי ובלבלתי עם ההלכות האחרות בסימן שנשנו במקביל בגמרא
מקור הלכה זו הוא בריב"ש