פורום אוצר החכמה

ראיתי שהרבה גדולים אחרונים אוחזים שזה מועיל לעניין אם הסתפק בתפילה וצריך לחזור ב 30 ימים לאחר שינוי ותן טל ומטר/ברך עלינו וכו'
השאלה שלי , מה הסברא בזה?איך זה מועיל? הגמרא בפירוש אמרה 30 יום ולא 90 תפילות, ואולי מה שקובע זה שעצם זה שעבר 30 יום בלא הזכרת משיב הרוח או ברכנו הוא זה שקובע ולאו דווקא הזכרת ההפך ב 90 יום?

ריחק נגיחותיו קירב נגיחותיו לא כל שכן - זו סברת המהר"ם מרוטנבורג המובא בטור או"ח ס"ס קי"ד ויש שחלקו עליו

כדכד כתב:ריחק נגיחותיו קירב נגיחותיו לא כל שכן - זו סברת המהר"ם מרוטנבורג המובא בטור או"ח ס"ס קי"ד ויש שחלקו עליו

הבנתי, תודה!

קטע מספרי ויאמר שמואל:
ודבר זה, שאדם זוכר דבר ומתרגל אליו כעבור ל' יום, מצינו כמותו במקומות רבים, כגון בברכות נ"ט ב' דמברכים ברכות הראיה אחת לשלושים יום, והיינו דבזמן זה אדם אינו שוכח את אשר ראה קודם שלושים. ובר"ה ל"ה א' אמרינן דתפילה שהיא לפרקים כמו ל' יום צריך לסדרה. ואולי בזה גם נבאר מאמר חז"ל בפסחים (ו' א') של' יום קודם הרגל שואלין ודורשין בהלכות הרגל, והיינו שלפני כן אדם ישכח את אשר למד ורק בתוך פרק זמן זה דעתו עדיין על ההלכות. ואולי זה גם הביאור בסוכה ט' א' בדברי ב"ש דסוכה ישנה ל' יום. ועיין ג"כ בביאור הגר"א ליונה ג' ג' דכתב שלא תוקעים בשופר בער"ה מפני שדבר הנעשה ל' יום ברציפות החוש קהה בו. והקשה דודי ידידי הגרא"ש מאיר (הובא בקובץ מוריה קונטרס ר"צ) דהא ישנם הפסקות של שבתות שלא תוקעין בהם, ויישב מו"ר הגר"ח קניבסקי (מוריה רצ"א) דהגר"א לשיטתו דבמשך זמן של חודש אדם מתרגל גם לאמירת "ותן ברכה", ולא חיישינן לתפילות המוסף בשבתות שאינו אומרם בהם, כמש"כ הפוסקים. ויש להוסיף בזה גם פסוק מפורש (במדבר י"א, כ') גבי השלו, "עד חודש ימים עד אשר יצא מאפכם". הרי שהדבר המתרחש ברציפות של חודש קהה הרגש בו ומתרגלים אליו, והדבר לא תלוי במספר אכילות השליו אלא במשך תקופת החודש שאכלוהו.

כאן מתייחס כת"ר לשלשים יום שאין בהם צ' תפלות
הוא שאל הפוך איך מועיל צ' תפילות ללא שלשים יום