פורום אוצר החכמה

נפשי בשאלתי לחו"ר הפורום שיחיו.

האם סדר הדברים כפי שהוא מסודר בפסוק הוא לעיכובא?

לדוגמא: מנחות לו. תנא כשהוא מניח, מניח של יד ואח"כ של ראש, דכתיב וקשרתם לאות על ידך והדר והיו לטוטפות בין עיניך.

ולעומת זאת: בפסחים נז: אם כבש (ויקרא ג, ז 'כשב') אם עז (ויקרא ג, יב) אי בעי כבש לייתיה אי בעי עז לייתיה - ופירש"י מדלא הראה לך הכתוב רמז דמובחר זה מזה ש"מ ששניהן שוין. ושם הרי הקדים כבש לעז?

אשמח לשמוע אם יש עוד מקורות וראיות.

שם בפסחים מובא מקודם משנה המפורשת בסוף כריתות דסדר הפסוק קובע וגם כבש היה ראוי להקדים לעז אילולי דפעם אחת בתורה שינה הכתוב במכוון להקדים עז לכבש,
וא"כ יש תמיה גדולה בעיקר דברי הגמ' וכי רבינא בא לחלוק על המשנה ולומר דהסדר לא מעכב, ואף אם הוי גילוי מכח דכתיב אם כבש ואם עז אבל בעלמא הסדר מעכב עדיין צ"ע איך מביאים מקור אחר מהמשנה,
וכשיתיישב שאלה זו יתיישב ג"כ שאלתכם דעכ"פ במשנה מבואר דהולכים בכל מקום אחר סדר הפסוק ורבינא איך שנפרש ע"כ דלא בא באמת לחלוק על המשנה.

אם נעבור על כל המקרא והש"ס - נמצא מקומות רבים שעוסקים בזה. ולא תמיד ברור האם הסדר נאמר להדגיש משהו, או אפילו לומר שזה מעכב, או לא.
כמה דוגמאות, שבחלקן עסקו חז"ל:
סדרן של בנות צלפחד.
סדרם ומניינם של עמי כנען (יש את בני כנען שבפרשת נח, יש את עשרת האומות שהובטחו לאברהם, ויש כמה מקומות שהוזכרו העמים - לא תמיד באותו סדר וכו').
זמן השקאת הסוטה והקרבת מנחתה - שנחלקו בו התנאים.

בקיצור: לכאורה ניתן לכתוב על זה ספר עב-כרס...

עזריאל ברגר כתב:סדרם ומניינם של עמי כנען (יש את בני כנען שבפרשת נח, יש את עשרת האומות שהובטחו לאברהם, ויש כמה מקומות שהוזכרו העמים - לא תמיד באותו סדר וכו').

התוכל לפרט היכן עסקו חז"ל בזה?

איני יודע. בדיוק בגלל הדוגמא הזאת כתבתי שרק בחלקן עסקו חז"ל.

העירוני מברכות מ. 'דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנאמר: וְנָתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ והדר וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ'.

פי האתון כתב:העירוני מברכות מ. 'דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנאמר: וְנָתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ והדר וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ'.

הכל לפי הענין.
שם ראוי להקדים את אכילת האדם לבהמה (כמובן, וכמ"ש חז"ל שמרע"ה אמר לבני גד כשהקדימו גדרות צאן לערים לטפינו, עשו העיקר עיקר והטפל טפל).
ועוד, שכבר בפסוק הקודם נאמר ואספת דגנך וגו', ולזה מתייחס ה'ואכלת ושבעת' ולא לעשב שבראש הפסוק (כמ"ש האב"ע), ולמה הפסיק הכתוב.

אם כבר מזכירים מברכות, אז כמובן הא דבשבעת המינים כל הקודם בפסוק קודם לברכה.

ובגמרא מגילה ל, א והימים האלה נזכרים ונעשים, מכאן [סדרא דקרא] להקדים זכירה לעשיה.
ולרב הוא גורם אפילו להקדים פרשת זכור כשחל פורים בע"ש.

ידוע מ"ש בשם הגרי"ז ביחס לז' המינים. אך נראה פשוט שמסברא חיצונה אין הפירות שווים במעלתם, כי לכ"א טעמו וסגולתו המיוחדים, וע"כ מן הראוי למנותם לפי חשיבותם ומסתבר שזה הסדר שנקט בו הכתוב (ע"ש ברש"י ברכות), משא"כ בשאר דברים שאין הכרח שיש חילוק מעלה ביניהם, א"א ללמוד מהסדר.
וכן בכל כה"ג יש לשים לב לסברא החיצונה.

פי האתון כתב:נפשי בשאלתי לחו"ר הפורום שיחיו.

האם סדר הדברים כפי שהוא מסודר בפסוק הוא לעיכובא?

לדוגמא: מנחות לו. תנא כשהוא מניח, מניח של יד ואח"כ של ראש, דכתיב וקשרתם לאות על ידך והדר והיו לטוטפות בין עיניך.

ולעומת זאת: בפסחים נז: אם כבש (ויקרא ג, ז 'כשב') אם עז (ויקרא ג, יב) אי בעי כבש לייתיה אי בעי עז לייתיה - ופירש"י מדלא הראה לך הכתוב רמז דמובחר זה מזה ש"מ ששניהן שוין. ושם הרי הקדים כבש לעז?

אשמח לשמוע אם יש עוד מקורות וראיות.

לא מובנת ההשוואה, שכשיש שני שלבים ש''ד לןמר דקפיד אסדרא, אך כבש ועז הן שתי אפשרויות חלופיות ולא שייך 'סדר' ביניהן אלא עדיפות וזו אינה נלמדת מהקדמת האחד

מה שנכון נכון כתב:ידוע מ"ש בשם הגרי"ז ביחס לז' המינים.

במטותא, אשמח למראה מקום.

פי האתון כתב:

מה שנכון נכון כתב:ידוע מ"ש בשם הגרי"ז ביחס לז' המינים.

במטותא, אשמח למראה מקום.

ראה פניני הגרי"ז סי"ח.

מה שנכון נכון כתב:

פי האתון כתב:

מה שנכון נכון כתב:ידוע מ"ש בשם הגרי"ז ביחס לז' המינים.

במטותא, אשמח למראה מקום.

ראה פניני הגרי"ז סי"ח.

יש"כ.

עוד עניין: בסדר השקאת סוטה, תוס' (סוטה יז:) ס"ל דאזלינן בסדר הכתוב בתורה ולא בסדר האמור במשנה (יעויי"ש מה שהביא מירושלמי).