פי האתון כתב:ראיתי בחומש תורה שלמה לגרמ"מ כשר שכתב בהערה: שכל הויה לעיכובא נאמר רק אם כתיב בלשון רבים כמו 'והיו', אבל לשון יחיד כמו 'והיה' אינו לעיכובא!
אשמח לראות אם יש ראיות ליסוד זה לכאן או לכאן.
תבא כתב:פי האתון כתב:ראיתי בחומש תורה שלמה לגרמ"מ כשר שכתב בהערה: שכל הויה לעיכובא נאמר רק אם כתיב בלשון רבים כמו 'והיו', אבל לשון יחיד כמו 'והיה' אינו לעיכובא!
אשמח לראות אם יש ראיות ליסוד זה לכאן או לכאן.
מנחות ה, א: אמר רב פפא שאני הלכות מצורע דכתיבא בהו הוייה דאמר הכתוב (ויקרא יד, ב) זאת תהיה תורת המצורע תהיה בהוייתה תהא.
והיינו עיכובא, ומפורש בתוס' קידושין יג,א: ודוקא במצורע הוא דאמר אפילו בדיעבד לא קריבה משום דכתיב ביה הויה (ויקרא יד) זאת תהיה דהוי עיכובא.
פי האתון כתב:הרב 'תבא' - מציאה יפה, יש"כ.
לכאורה זו ראיה לסתור (אא"כ נחלק בין 'תהיה' ל'והיה').
(בתוס' בקידושין לא כתוב יותר ממה שכתוב בגמרא...)
עזריאל ברגר כתב:ואולי זאת תהיה שאני?