פורום אוצר החכמה

פנתה אליי שכנה, אשר אינה מגדירה עצמה כשומרת תומ"צ במובן המלא, אבל עכ"פ ביקשה לשאול שאלה מעשית וכאובה מ'כבוד הרב'.

אביה שי', כבן שבעים שנה, סובל מדמנציה וזמנים רבים הוא לא צלול בדעתו. לעתים הוא מאשים את אמה תי' בהאשמות שונות ועד שהיו כמה חדשים שנאלצו להפריד ביניהם מחמת שטען שהיא רוצה להרעיל אותו ח"ו. למעשה בחדשים האחרונים הם חיים ביחד.

במשך כל החיים רק אביה היה ממונה על הצד הכספי בבית, והוא היחיד שניהל את חשבונות הבנק וכו'. והנה לפני כשנה פנה האב אל הבת (השכנה הנ"ל) והעביר לה סכום כסף גדול מאוד, באומרו שבכסף הזה תוכל לעזור לו בהמשך החיים. הרעיון היה שהכסף יהיה אצל הבת ולא אצל האמא, וכך בוודאי יוקדש לטובת האבא.

והנה פונה אליי הבת ושואלת, שהיא רואה כיצד אמה לא מסתדרת מבחינה כספית עם ניהול הבית (שעכשיו בעיקרו מוטל עליה מחמת שהאב לא תמיד צלול בדעתו), והיא לחוצה מאוד בכסף ומבקשת עזרה. והבת רואה ועיניה כלות, שהרי יש בידה סכום כסף גדול שאפשר לעזור בו, אך היא חוששת מאביה שידע שנתנה לאמה, ועוד היא חוששת שאמה תחקור למהות הכסף ותיפגע מזה שהאב לא סמך עליה ולא הפקיד בידה את הכסף.

מצד שני היא חוששת מאוד לשלום אמה ובריאותה, שהלחץ הכספי לא ירע לה, ולכן היא מבינה שהיא כן צריכה לעזור לה כספית מאותו כסף שנתן בידה אביה, אך היא חוששת להפר את אימון האב וכו' אף שלמעשה כרגע הוא אינו צלול כ"כ ברוב הזמן.

ועתה אשמח אם יודעי דת ודין יורוני איזה מראה מקומות והערות למעשה בשאלה זו.

יש כאן שאלה הלכתית מובהקת, האם מותר להשתמש בכספו של האב ללא ידיעתו, עבור דבר שמחויב בו, שהרי התחייב לזונה ולכלכלה.
ולכאורה קיי"ל דאין כופין על הצדקה, וכ"ש כאן שאין זו צדקה אלא חיוב שלו, וא"א לקחת ממנו ללא רשות.
וזה שאינו צלול בדעתו, מדברי השואל נראה שלפעמים הוא צלול. כמו"כ אם אינו צלול, אולי הוא פטור מחיובו לכלכלה.
רק חידדתי את השאלה מצד ההלכה כפי הנלע"ד.

זו לא שאלה בכיבוד אב ואם, אלא בחו״מ.
האב חייב לזון ולפרנס את האם, גם אם הוא לא מעוניין בכך, ובפרט כאן שאין לו דעת. בנוסף מאחר שגרים ביחד, הרי האב נהנה מהוצאות הבית.
האם יש אפוטרפוס?
אם היא לא מעוניינת או לא יכולה להיות אפוטרפסית, שתבקש למנות אפוטרפוס והוא יטפל בזה.
https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%90%D ... 7%99%D7%9D

אכן הסברא נראית פשוטה (כפי שהעירוני בפרטי) שחייבת לתת הכסף לאמה שהרי חיים ביחד והוא חייב בהוצאותיה. מה גם שתיפקוד האם הוא בעצם עוזר גם לאב.

ומכל מקום אני מחפש מישהו שהתייחס לזה במפורש, לתת יותר עידוד ותוקף בענין.

למיטב זכרוני, ההלכה קובעת, וכך גם החוק, שחייבים להעמיד אפוטרופוס על נכסי שוטה.
זהו הפתרון הכי הגיוני, שבלעדיו - נכסי השוטה יילכו לאבדון.

ולכן לפענ"ד אסור לבת לתת את הכסף לאמה, וגם אסור לה לשמור את הכסף אצלה.
אלא חייבים בדחיפות למנות אפוטרופוס כדין וכחוק.

עזריאל ברגר כתב:ולכן לפענ"ד אסור לבת לתת את הכסף לאמה, וגם אסור לה לשמור את הכסף אצלה.
אלא חייבים בדחיפות למנות אפוטרופוס כדין וכחוק.

אבהיר (בתגובה למה שנשאלתי בפרטי):
השאלה עד כמה האבא מחויב במזונות האמא, וכמה כסף הוא צריך להעביר לה בכל פעם וכו' - היא שאלה מורכבת. ולא הגיוני בעיני שהבת (שמעורבת רגשית מכל הכיוונים) אמורה להכריע בה בעצמה.
מי שאמור להכריע בשאלות כאלו - זה אפוטרופוס שמינו אותו כדין.

יבנה כתב:זו לא שאלה בכיבוד אב ואם, אלא בחו״מ.

זה באבן העזר. הלכות כתובות.

ועדיין יש כאן גם שאלה בכיבוד אם

יש למישהו המלצה על מומחה בענינים אלו שיכול יותר להיכנס לפרטים ולייעץ?

דרומי כתב:יש למישהו המלצה על מומחה בענינים אלו שיכול יותר להיכנס לפרטים ולייעץ?

אולי תפנה להדיין הגאון רבי משה קליין שליט"א [בן הגה"צ רבי מנשה קליין מאונגוואר זצ"ל]
שנראה מספרו המופלג 'משנת הכתובה' [ב' חלקים], שהוא בקי גדול בדינים אלו.

תודה

לעצם הסיפור - ביררתי שוב אצל האשה תי', והיא אומרת שהאב רצה למנות אותה אפוטרופוס אך היא ממאנת שכן עצם הבחירה של האב בה ולא באמא יפגע מאוד באמא!

אז זאת היא אכן שאלה בכיבוד אב ואם, ולכאורה קיי"ל שכבוד אב קודם.

עזריאל ברגר כתב:אז זאת היא אכן שאלה בכיבוד אב ואם, ולכאורה קיי"ל שכבוד אב קודם.

ובפרט שכיבוד אב הוא משל אב....

העדפת כבוד האב על כבוד האם אינה כאשר האם נפגעת מכך
אלא כשאביו ואמו מבקשים אותה בקשה יקדים כבוד אביו

אבל הצד השני - הוא לפגוע באב, ולכן כתבתי שלכאורה כבוד האב קודם.

לא נראה לי
הפגיעה באם היא בקום עשה
הפגיעה באב היא בשוא"ת שאינה רוצה לקיים דבריו ומן הסתם תוכל למצוא תירוץ שלא יפגע בו

בדיוק להיפך:
הפגיעה באב - אם הבת תתן כסף לאמה - היא בקום ועשה.
הפגיעה באם - אם הבת תשאיר את הכסף ברשותה - היא בשב ואל תעשה.
וזוהי עוד סיבה שלא לתת את הכסף לאם!

אא"כ אתה מדבר על זה שהיא מוכנה לקבל את הכסף ו/או את האחריות/האופטרופסות.

ועצ"ע, ולכן כתבתי שהכל רק "לכאורה".

כתבתי לפי מה שכתב הרב

דרומי כתב:תודה

לעצם הסיפור - ביררתי שוב אצל האשה תי', והיא אומרת שהאב רצה למנות אותה אפוטרופוס אך היא ממאנת שכן עצם הבחירה של האב בה ולא באמא יפגע מאוד באמא!

שהמיאון שלה להיות אפוטרופסית הוא פגיעה בשוא"ת בכבוד האב שרוצה שהיא כן תהיה ואילו אם תקבל את האפוטרופסות תהיה פגיעה באם בקום ועשה

אז לכאורה העצה הטובה ביותר היא להתחמק מקבלת האפוטרופסות, ולהעביר אותה לאדם זר (ת"ח חשוב וכיו"ב).