פורום אוצר החכמה

האם יש מקור או יסוד להקל, לסיים שמחת ז' ברכות אחרון
לאחר השקיעה?
או שיש לזה דין ימים ואין משום הכלל ביו"ט ור"ח שהולך אחר היום?

את השמחה אפשר לסיים אחר השקיעה
את הברכות לא

שמעתי על כך, שפעם השפע חיים הזמין את הגרי"ש אלישיב לש.ב. אחרון
והתנה עימו שיהא עד השקיעה, והשפע חיים הקדים את כל הסעודה לשם כך.

בין אותיות טז-יח

נחומצ'ה כתב:האם יש מקור או יסוד להקל, לסיים שמחת ז' ברכות אחרון
לאחר השקיעה?
או שיש לזה דין ימים ואין משום הכלל ביו"ט ור"ח שהולך אחר היום?

כמדומני שבחסידויות הפולניות מקובל להקל בזה למעשה ולברך גם לאחר השקיעה אך מנהג העולם הוא לא כך

קרית מלך כתב:

נחומצ'ה כתב:האם יש מקור או יסוד להקל, לסיים שמחת ז' ברכות אחרון
לאחר השקיעה?
או שיש לזה דין ימים ואין משום הכלל ביו"ט ור"ח שהולך אחר היום?

כמדומני שבחסידויות הפולניות מקובל להקל בזה למעשה ולברך גם לאחר השקיעה אך מנהג העולם הוא לא כך

נחומצ'ה כתב:שמעתי על כך, שפעם השפע חיים הזמין את הגרי"ש אלישיב לש.ב. אחרון
והתנה עימו שיהא עד השקיעה, והשפע חיים הקדים את כל הסעודה לשם כך.

ייתכן שהם סומכים על כך שיעשו את הברכות לפני שקיעה דרבינו תם.
ועוד ייתכן שהם סומכים על השיטה שמונים את שבעת ימי המשתה מעת-לעת (כדברי אדה"ז (ומסתמא אינו היחיד בזה...) לגבי אמירת תחנון).
או עכ"פ בצירוף שתי השיטות האלו יחד.

עזריאל ברגר כתב:ועוד ייתכן שהם סומכים על השיטה שמונים את השבע ברכות מעת-לעת (כדברי אדה"ז (ומסתמא אינו היחיד בזה...) לגבי אמירת תחנון).

אין שיטה כזו לדינא לענין שבע ברכות.
וכידוע גם לענין תחנון הכל נובע מהבנה שגויה בגו"ר ומפוסקים שראוהו שלא במקורו.

איש_ספר כתב:

עזריאל ברגר כתב:ועוד ייתכן שהם סומכים על השיטה שמונים את השבע ברכות מעת-לעת (כדברי אדה"ז (ומסתמא אינו היחיד בזה...) לגבי אמירת תחנון).

אין שיטה כזו לדינא לענין שבע ברכות.

בעת ההכנות לחופה שלי שמעתי דיבור כזה מהגה"ח הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה (הרב הקודם של כפר חב"ד), שאמר שלא משנה אם החופה תהיה לפני השקיעה או אחריה בגלל שהולכים לפי מעת-לעת.
ושמא לא הבנתי את דבריו ברור.
בפועל החופה התחילה לאחר צאת הכוכבים בבירור, אז לא טרחתי לחזור אליו לברר פירוש דבריו, ובינתיים נסתלק לבית עולמו (לפני כמה שנים).

איש_ספר כתב:

עזריאל ברגר כתב:ועוד ייתכן שהם סומכים על השיטה שמונים את השבע ברכות מעת-לעת (כדברי אדה"ז (ומסתמא אינו היחיד בזה...) לגבי אמירת תחנון).

גם לענין תחנון הכל נובע מהבנה שגויה בגו"ר ומפוסקים שראוהו שלא במקורו.

אינני מכיר את הסוגיא. אשמח למראי מקומות.

א. אולי כבוד ה'איש ספר' יבאר יותר, מה הטעות בהבנת דבריו.
ב. בתגובה גם להודעות שקיבלתי בפרטי.
הבריסקער רוב החמיר גם שהז' ברכות תלוים בברכת המזון, עד שהיה מברכם קודם 'הרחמן'
[כך סיפר לי איש נאמן].
וע"פ זה מבואר היטב החומרא לברך ז' ברכות קודם השקיעה, ולא כפיתרון לברך ז' ברכות באמצע הסעודה.

נחומצ'ה כתב:א. אולי כבוד ה'איש ספר' יבאר יותר, מה הטעות בהבנת דבריו.
ב. בתגובה גם להודעות שקיבלתי בפרטי.
הבריסקער רוב החמיר גם שהז' ברכות תלוים בברכת המזון, עד שהיה מברכם קודם 'הרחמן'
[כך סיפר לי איש נאמן].
וע"פ זה מבואר היטב החומרא לברך ז' ברכות קודם השקיעה, ולא כפיתרון לברך ז' ברכות באמצע הסעודה.

א. אכתוב בהמשך. (מבואר בשובע שמחת בסוה"ס)
ב. ג"ז מבואר בשובע בשמחות שם