החודש הזה לכם ראש חדשים [בא ,שמות יב,ב]
א.
המשנה (ראש השנה ב, ד)
וּמֵאַיִן הָיוּ מַשִֹּׂיאִין מַשֹּׂוּאוֹת?
מֵהַר הַמִּשְׁחָה לְסַרְטְבָא, וּמִסַּרְטְבָא לִגְרִפִּינָא,
וּמִגְרִפִּינָא לְחַוְרָן, וּמֵחַוְרָן לְבֵית בִּלְתִּין;
וּמִבֵּית בִּלְתִּין לא זָזוּ מִשָּׁם,
אֶלָּא מוֹלִיךְ וּמֵבִיא וּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד,
עַד שֶׁהָיָה רוֹאֶה כָּל הַגּוֹלָה לְפָנָיו כִּמְדוּרַת הָאֵשׁ.
לנוסעים לטבריה דרך הבקעה הדברים מוכרים וידועים : קרן סרטבה' בבקעת הירדן, בין שרידי המבצר אלכסנדריון.המתנוסס מעל שאר ההרים.
ובהמשך הדרך גרופינא המזוהה עם כוכב הירדן והמבצר הצלבני המתנשא מעל הבקעה והירדן ומשקיף\ונשקף היטב לפסגות ההרים בעבר הירדן לכיוון התחנות הנוספות.
דעה זו נשתרשה חזק .ולמרות זאת היא אינה מעידה על מידת נכונותה. שכן מאז שנים רבות בעבר נתחבטו לומדי המשנה וחוקרי א"י על מיקומן האפשרי
של אתרים אלה. והצעות שונות וגם משונות עלו \ נשרו. - החל מימי רבי אשתורי הפרחי (המאה ה-14) ועד ר' יהוסף שווארץ (תבואות הארץ, המאה ה-19), ר' יצחק גולדהאר ("אדמת קודש", ראשית המאה העשרים) ועד חוקרים, גיאוגרפים וארכאולוגיים בני ימינו (ב"צ לוריא, מנשה הראל, מאיר בן דב, י' שפנייר וי' רוזנסון). [לפי ר' יהוסף שווארץ "גרופינא" היא בכלל בהרי עג'לון בעבר הירדן, " , ולא בכוכב הירדן]
- משואות.jpg (42.1 KiB) נצפה 209 פעמים
ב.
מה הבעייה ?
יש כמה והעיקריות שבהן :
1. לא רואים את הר הזיתים מהסרטבה: הר המשחה הוא פסגה כלשהי בהר הזיתים ואילו הסרטבא היא קרן הסרטבה בבקעת הירדן (377 מ') שבפסגתה מצויים שרידי מבצר האלכסנדריון מימי החשמונאים והורדוס. ברוב המפות המקובלות, עובר קו ישיר בין הר הזיתים ובין קרן הסרטבה (כ-40 ק"מ בקו אווירי) אלא שיש בעיה של ממש בקיומו של קו ישיר שעליו הצביע מאיר בן דב במאמר ב-1982-
שאי אפשר לראות את הר הזיתים מהסרטבה ולהיפך. בעיקר בגלל רכס כוכב השחר החוצץ ביניהם. כך שהיו כנראה תחנות ביניים שלא הוזכרו במשנה (אחת מהן מוצעת בפסגת קובת א- נג'מה, ליד היישוב כוכב- השחר). ראה חתך למטה.
2. קושי נוסף שעליו הצביע מאיר בן דב הוא שבימי בית שני ההר היה מוכר בשם מבצר האלכסנדריון ואילו במשנה
שם התחנה השנייה הוא סרטבא.
ב.
וּמִסַּרְטְבָא לִגְרִפִּינָא.
גם כאן טוען בן דוב ששם המקום בימי בית שני היה כוכב -ולא גרופינא.
ןלמה מבצר הצלבני (בלוואר) נקרא גרופינא ? כי הראשונים שמצאו את האבנים עם סיתות שוליים זיהום [ בטעות ] כשרידים של מבצר עתיק מימי בית שני. הצירוף של מרחק ראייה מהסרטבה ביחד עם השרידים הארכאולוגיים במקום, הוליכו אותו לשער ששם המבצר הקדום היה "אגריפינה".
אולי על שמה של יוליה אגריפינה (נכדתו של מרקוס אגריפה) אשתו של הקיסר קלאודיוס ואמו של נירון (שבסופו של דבר הוציא אותה להורג השני ) ואולי זה היה על שמו של מרקוס אגריפה או אגריפס עצמו,
ואולי השם יעזור , ונמצא מקום מתאים ששמו מאז ומתמיד מכונה גרופינא מלא או בשיבוש של "אגריפינה", המקום ממנו הושאו המשואות . ולא משנה למי זה קשור לאותה יוליה אגריפינה ו/או לאגריפס השני,
- כוכב הירדן - צילום משפחת פונדק א.jpg (11.48 KiB) נצפה 200 פעמים
האם כאן זה גרופינא ?
ג.
מציאה.
במזרח הגולן המרכזי נמצאה ב-1995 בין חורבות הכפר הסורי הנטוש "עשה" (ASHE), מזרחית לתל פארס, אבן בזלת ועליה כתובת ביוונית. זאת הייתה אבן גבול מימי דיוקלטיאנוס שכמוה התגלו עשרות רבות של אבני גבול בין תחומי כפרים לצרכי מסים אך היא עם הכתובת השלמה ביותר ובה צוין בין השאר שזאת אבן גבול של "אדמות הכפר AGRIPPINA" ! .
יגאל בן אפרים ושמעון דר שפרסמו את אבן הגבול ב-2007 הציעו שאגריפס השני הוא שייסד את הכפר אגריפינה או שינה את שמו בשנות החמישים של המאה הראשונה לסה"נ כמחווה לקלאודיוס על הנחלות של פיליפוס שעברו לשליטתו. על רקע אזכור שם הכפר אגריפינה, הם הציעו שהשם "גרופינא" כתחנת המשואות השלישית הוא למעשה "אגריפינה" הזו כשהכוונה היא שפסגת הר פרס (929 מטר) הסמוכה לכפר הקדום הייתה בעצם התחנה השלישית בקו המשואות בדרך לחורן (התחנה הרביעית) ובכל מקרה, זהו מקום מתאים להשאת משואות בדרך לחורן.
ד.
1. מספר פתרונות עלו כדי כדי לפתור את הסתירה. הנפוצה ביניהן משערת קיומו של מיגדל גבוה ששימש כתחנת המשואות..... או
2. יתכן שקליטת האות ומסירתה היו באזור הסרטבה, אבל לא באותה הנקודה אלא בשני מקומות שונים אך סמוכים .
התצפית להר המשחה התבצעה בנקודה בה לא היתה הפרעת תצפית, ויש איזור עם קו ראיה תקין להר הזיתים.למרגלות קרן סרטבה
שם ככל הנראה הייתה קיימת נקודת הקליטה לאות מירושלים.
אך כדי לאפשר את מסירת האות לאגריפנה,עלו לראש פסגת קרן סרטבה - שמשם ניתן לתצפת ולקשר בין הנקודות.
- חתך.jpg (131.88 KiB) נצפה 209 פעמים
חתך טופוגראפי מהר המשחה לסרטבא.
ה.
סיבוך מיותר .
לגבי אפשרות הראייה יש להניח שבמשנה מפורטים רק התחנות הראשיות שביניהן היו תחנות משנה, כפי שאכן כתוב בחז"ל: תניא ר"ש בן אלעזר אומר
אף חרים וכייר וגדר וחברותי' איכא דאמרי ביני וביני הוו קיימי ....
ומ"מ הזיהויים השונים ישארו פתוחים למו"מ שכן אפשר שיש מקומות רבים ששמם היה אגרופינא או דומה לכך.
ובכלל יש תוספתא (א יז) בהם הגירסה שונה מאלו המתוארים במשנה:
"בראשונה היו מסיעין מסעות בראשי ההרים הגבוהים: בהר המשחה בסרטבא בגרופינא בתבור בחוורן בבית בילתי. ר' שמעו' בן לעזר אומ' אף בהרים ותבור גרור וחברותיה".
- סרטבא , טיולים ואגדות..jpg (3.71 KiB) נצפה 209 פעמים
מקורות להרחבה
https://www.herzog.ac.il/vtc/tvunot/al- ... e-yosi.pdf
וגם כאן
https://talmudandarchaelogy.blogspot.co ... -post.html