פורום אוצר החכמה

האם נמצא בין ספרי הפוסקים מי שמתיר להניח תפילין באמצע הקדישים שלפני ברוך שאמר?
יתכן שמאחר שאינו "קדיש דחיובא" אין בזה בעיה אם לא ישמע אותו.

הנחת תפלין אינה פוגמת באפשרות שמיעת הקדיש.
השאלה היא מצד שאינו יכול לענות אמן לקדיש תוך כדי הנחה וגם אולי יש לדון צד האם מותר לעסוק בענינים אחרים תוך כדדי שמיעת קדיש שזה נפק"מ גם לקיפול תפלין בקדישים שבסוף התפילה.

מ"ב כה, נו (לד, יד).

עד שאנו דנים אם אפשר להניח אז תפילין, יש לדון על עצם אמירת קדישים אלו.
מצורף מאמרו של ר"מ קוטקס במוריה.
:

באתי לשאול אחר שראיתי את דברי המ"ב במקום שהרב מה שנכון ציין (כה, נו).
ולמעשה, למיטב ידיעתי, רוב קהילות אשכנז נוהגות לומר קדישים אלו (כשיש מי ששחייב לומר קדיש). ואילו לגבי דברי המ"ב, יתכן שכתב את הדברים אודות הקדישים שהם חיובים, כגון קדיש תתקבל.

עוד א' מה'מנהגים' הדורשים תיקון.

א. בקדיש תתקבל צריך שיהיו התפלין עליו ובלא"ה אין לחלצן, כדאי' ברמ"א שם וכדביאר המ"ב לפני שתי שורות.
ב. מקורו של המ"ב הוא 'כנ"ל פשוט' שצריך לכוין בענייתו, וככל ברכה שאסור לעשות בה מלאכה, ושם הוא גם בברכת רשות (כל ברה"נ שלפניה).
ג. ההבדל בין קדיש חובה לרשות הוא לענין אם צריך לטרוח לשמוע קדיש. כששומע תמיד הוא חובה לענות (הנפ"מ רק להקדים קדושה וכדו').
ד. בחזרת הש"ץ י"א שאינו בגדר מחוייב. ע"ס קכד.

וראה גם בס"ק נט 'יחלצם אחר הקדיש שקודם תפלת מוסף'.

מה שנכון נכון כתב:עוד א' מה'מנהגים' הדורשים תיקון.
ב. מקורו של המ"ב הוא 'כנ"ל פשוט' שצריך לכוין בענייתו, וככל ברכה שאסור לעשות בה מלאכה, ושם הוא גם בברכת רשות (כל ברה"נ שלפניה).
ג. ההבדל בין קדיש חובה לרשות הוא לענין אם צריך לטרוח לשמוע קדיש. כששומע תמיד הוא חובה לענות

הלואי...

לכאורה יש חילוק בין ברכה שהוא אומר (אפי' שהוא רשות) לקדיש שהוא שומע. כשאני אומר ברכה, עלי לכוון. ואילו אם מישהו רוצה לומר קדיש (כגון לאחר אמירת "רבי ישמעאל אומר שלש עשרה מדות") האם אני חייב לכוון, או רק לענות? הלא כשאני שומע מישהו אומר ברכת "בורא פרי העץ" אני חייב לענות, אבל איני חייב לכוון, ואין עלי איסור עשיית מלאכה בשעת אמירתו.
לגבי ברכת הנהנין, למעשה עולה שמעשיו גורמים שאסור לו לא לומר את הברכה, שהרי הוא עומד לאכול.