פורום אוצר החכמה

א.
ריקודים אחרי קידוש לבנה:
בישיבת חברון לא רוקדים, ושמעתי שגם בלדרמן לא.
מה הטעם?

ב.
"כשם שאני רוקד כנגדך..."
האם אכן מבקשים בקשות מהלבנה?

ג.
הרואה לבנה בחידושה, האם יחכה ל'מצווה מן המובחר' הנמצאת בשו"ע (וכלשון המשנ"ב) לברך במוצ"ש או שיברך מייד ביחיד, ומה הדין להב"ח והגר"א שאין לחכות למוצ"ש?
ומה הדין בימות הגשמים שכתוב לא לחכות למוצ"ש אם יפול אחרי י' בחודש?
ומה הדין בימינו שיש תחזית ואפשר לשער שלא תהיה מניעה לברך במוצ"ש?

תודה רבה

א. הקפיצות הם הריקודים, וכפי שאומר בהם רוקד כנגדך.
ב. עושים מעשה לסימן טוב, זה לא תפילה ללבנה, ופשוט.
ג. הכל מבואר בסי׳ תכ״ו בשו״ע מ״ב וביה״ל.

יבנה כתב:א. הקפיצות הם הריקודים, וכפי שאומר בהם רוקד כנגדך.
ב. עושים מעשה לסימן טוב, זה לא תפילה ללבנה, ופשוט.
ג. הכל מבואר בסי׳ תכ״ו בשו״ע מ״ב וביה״ל.

א. ברמ"א משמע לא כדבריך, ואין לזה שום קשר לשאלה לגבי הריקודים אחרי קידוש לבנה שיש שנהגו ויש שלא.
ב. "רוקד כנגדך" בעברית נשמע שמדברים ללבנה.
ג. תודה רבה על המ"מ. אשמח אם תוכל (או מישהו אחר) כן להתייחס לשאלות ששאלתי.

א. העולם שרוקדים, נהגו לשיר, טובים מאורות, עד ראה והתקין צורת הלבנה. ומסתמא טעמם של האינם רוקדים הוא דמה שבחה של הלבנה באמירת טובים מאורות, דל"ש להזכיר את השמש כשבא לברך על הלבנה, רק ברמיזא, היינו מ"ש וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם וכו', אבל בסמוך לחתימה אינו מזכיר אלא את הלבנה. ואילו בטובים מאורות הוא שבח שני המאורות בשווה, מתחילה ועד גמירא.

ב. כתבתי פעם במק"א דאין בכך כלום, דדרך בנ"א לדבר אל הדומם, וכאותו אדם שאמר אילן אילן במה אברכך וכו', וכי אילן שומע, אלא דרך בנ"א לומר כן. ופשיטא דאינו מבקש מהלבנה, דא"א כך תשמרי אותי שלא יוכלו כל אויביי וכו', ול"ד למכניסי רחמים ששם הרי מבקש הכניסו רחמינו וכו'

אור עולם כתב:

יבנה כתב:א. הקפיצות הם הריקודים, וכפי שאומר בהם רוקד כנגדך.
ב. עושים מעשה לסימן טוב, זה לא תפילה ללבנה, ופשוט.
ג. הכל מבואר בסי׳ תכ״ו בשו״ע מ״ב וביה״ל.

א. ברמ"א משמע לא כדבריך, ואין לזה שום קשר לשאלה לגבי הריקודים אחרי קידוש לבנה שיש שנהגו ויש שלא.
ב. "רוקד כנגדך" בעברית נשמע שמדברים ללבנה.
ג. תודה רבה על המ"מ. אשמח אם תוכל (או מישהו אחר) כן להתייחס לשאלות ששאלתי.

ב. ברור ש"רוקד כנגדך" זה הלבנה אבל ברור גם שהבקשה של "לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי" היא מה' ולא מהלבנה.

אור עולם כתב:

יבנה כתב:א. הקפיצות הם הריקודים, וכפי שאומר בהם רוקד כנגדך.
ב. עושים מעשה לסימן טוב, זה לא תפילה ללבנה, ופשוט.
ג. הכל מבואר בסי׳ תכ״ו בשו״ע מ״ב וביה״ל.

א. ברמ"א משמע לא כדבריך, ואין לזה שום קשר לשאלה לגבי הריקודים אחרי קידוש לבנה שיש שנהגו ויש שלא.

מקור הרקידות הוא במסכת סופרים פ״כ ה״ב:
״ורוקד שלש רקידות כנגדה, ואומר שלש פעמים, כשם שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע בך, כך אם ירקדו בני אדם כנגדי לא יגעו בי״
וברמ״א סי׳ תכ״ו סעיף ב׳:
״הגה: ורוקד ג' פעמים כנגדה ואומר כשם שאני רוקד כו' ... ולכן עושין שמחות וריקודין בקידוש החודש דוגמת שמחת נישואין (בחיי פרשת וישב ודברי עצמו)״
ובמ״ב ס״ק י״ד כתב:
״ורוקד וכו', וכתבו האחרונים דיזהר מאוד שלא יכרע ברכיו לרקוד דלא יהא נראה ככורע ללבנה אלא יסמוך על אצבעות רגליו וירקוד:״

מבואר שהרקידות האמורות הם בתוך קידוש הלבנה בזמן שאומר כשם שאני רוקד כו׳, ועושה כן ג׳ פעמים. והם השמחה והריקודין שהזכיר הרמ״א בסוף דבריו. והיינו שאומר רוקד כנגדך ואיני נוגע בך, משום שהוא קופץ כנגד הלבנה ואינו מגיע אליה.
מה שהרבה נוהגים לרקוד במעגלים לאחר סיום קידוש הלבנה שיהיה להם לבריאות, אבל אין לזה שייכות לדברי המסכת סופרים ורמ״א.
בפסקי תשובות הביא מכמה שלא נהגו לרקוד לאחר קידוש לבנה, והם הגרי״ז החזו״א הסטייפלר ורי״י פישר.

יבנה כתב:

אור עולם כתב:

יבנה כתב:א. הקפיצות הם הריקודים, וכפי שאומר בהם רוקד כנגדך.
ב. עושים מעשה לסימן טוב, זה לא תפילה ללבנה, ופשוט.
ג. הכל מבואר בסי׳ תכ״ו בשו״ע מ״ב וביה״ל.

א. ברמ"א משמע לא כדבריך, ואין לזה שום קשר לשאלה לגבי הריקודים אחרי קידוש לבנה שיש שנהגו ויש שלא.

מקור הרקידות הוא במסכת סופרים פ״כ ה״ב:
״ורוקד שלש רקידות כנגדה, ואומר שלש פעמים, כשם שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע בך, כך אם ירקדו בני אדם כנגדי לא יגעו בי״
וברמ״א סי׳ תכ״ו סעיף ב׳:
״הגה: ורוקד ג' פעמים כנגדה ואומר כשם שאני רוקד כו' ... ולכן עושין שמחות וריקודין בקידוש החודש דוגמת שמחת נישואין (בחיי פרשת וישב ודברי עצמו)״
מבואר שהרקידות האמורות הם בתוך קידוש הלבנה בזמן שאומר כשם שאני רוקד כו׳, ועושה כן ג׳ פעמים. והם השמחה והריקודין שהזכיר הרמ״א בסוף דבריו. והיינו שאומר רוקד כנגדך ואיני נוגע בך, משום שהוא קופץ כנגד הלבנה ואינו מגיע אליה.
מה שהרבה נוהגים לרקוד במעגלים לאחר סיום קידוש הלבנה שיהיה להם לבריאות, אבל אין לזה שייכות לדברי המסכת סופרים ורמ״א.
בפסקי תשובות הביא מכמה שלא נהגו לרקוד לאחר קידוש לבנה, והם הגרי״ז החזו״א הסטייפלר ורי״י פישר.

מאיפה הפשט שלך ברמ"א?
ולדבריך אינו דברי עצמו. ופשוט.

אור עולם כתב:

יבנה כתב:

אור עולם כתב:

יבנה כתב:א. הקפיצות הם הריקודים, וכפי שאומר בהם רוקד כנגדך.
ב. עושים מעשה לסימן טוב, זה לא תפילה ללבנה, ופשוט.
ג. הכל מבואר בסי׳ תכ״ו בשו״ע מ״ב וביה״ל.

א. ברמ"א משמע לא כדבריך, ואין לזה שום קשר לשאלה לגבי הריקודים אחרי קידוש לבנה שיש שנהגו ויש שלא.

מקור הרקידות הוא במסכת סופרים פ״כ ה״ב:
״ורוקד שלש רקידות כנגדה, ואומר שלש פעמים, כשם שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע בך, כך אם ירקדו בני אדם כנגדי לא יגעו בי״
וברמ״א סי׳ תכ״ו סעיף ב׳:
״הגה: ורוקד ג' פעמים כנגדה ואומר כשם שאני רוקד כו' ... ולכן עושין שמחות וריקודין בקידוש החודש דוגמת שמחת נישואין (בחיי פרשת וישב ודברי עצמו)״
מבואר שהרקידות האמורות הם בתוך קידוש הלבנה בזמן שאומר כשם שאני רוקד כו׳, ועושה כן ג׳ פעמים. והם השמחה והריקודין שהזכיר הרמ״א בסוף דבריו. והיינו שאומר רוקד כנגדך ואיני נוגע בך, משום שהוא קופץ כנגד הלבנה ואינו מגיע אליה.
מה שהרבה נוהגים לרקוד במעגלים לאחר סיום קידוש הלבנה שיהיה להם לבריאות, אבל אין לזה שייכות לדברי המסכת סופרים ורמ״א.
בפסקי תשובות הביא מכמה שלא נהגו לרקוד לאחר קידוש לבנה, והם הגרי״ז החזו״א הסטייפלר ורי״י פישר.

מאיפה הפשט שלך ברמ"א?
ולדבריך אינו דברי עצמו. ופשוט.

דברי עצמו הם ששייך בזה שמחת נישואין וכו׳ כמבואר בד״מ:
״ודע כי כל ענינים אלו שצריכין להיות בשמחה בקידוש החודש וענין הרקודים יש לו סוד גדול בדבר הקבלה וכבר הארכתי כו ת"ל בפירוש (הגדול) [האגדות] שלי במסכת סנהדרין וכתבתי שכולם הם עניינים שמחת נישואין שהאשה חוזרת ומתקדשת לבעלה כמ"ש לעיל סי' תי"ז בשם א"ז והיא סוד קידוש החודש והמשכיל יבין:״