מה התשובה על קושיית החוות יאיר (סי' ריט) בעניין מיעוט הלבנה?

[משה לוי11]

וז"ל החוות יאיר -

unnamed.png (87.52 KiB) נצפה 413 פעמים

[משה לוי11]

אני מדבר על שינוי הצורה של הלבנה שבתחילת החודש הלבנה דקה, ואח"כ במחצית החודש נראית בשלימות.
אולי החוות יאיר באמת מתכוון לשאול משהו אחר. השאלה היא על הנ"ל.

[HaimL]

הוא מתכוון לשאול משהו אחר, כנראה ביחס לידע האסטרונומי של זמנו.
הואיל והשמש והירח נעים במהירות וגומאים מרחקים גדולים בכל רגע נתון, והואיל וידוע כי מראה הלבנה הוא האור החוזר מהשמש, לפי מנח הלבנה באותו רגע ביחס לשמש, א"כ מן הראוי היה שמראה הלבנה ישתנה בכל רגע נתון, כאשר בכל רגע ורגע משתנה מקום השמש ומקום הלבנה, וכפועל יוצא משתנה גם מנח הלבנה ביחס לשמש, והפליאה היא שאעפ"כ אינו משתנה לעין אדם כמעט כלום בכל רגע ורגע, שהרי ניכר שינוי, וגם הוא במעט, רק מיום ליום בחודש.

[משה לוי11]

כידוע משתנה זווית כיוון הירח לנגד השמש במהלך החודש, ולכן צורת הירח משתנה.
השאלה היא איך יתכן שמשך כל היממה כשהלבנה והשמש בתנועות לא סימטריות נשארת צורת הירח קבועה?

[HaimL]

אכן, זאת השאלה. התשובה די ידועה, לפי הידע האסטרונומי הבסיסי שמקובל בימינו.

[משה לוי11]

מה התשובה???

[HaimL]

מה התשובה???

השמש לא נעה. הירח נע מסביב לכדור הארץ, ולכן המנח שלו ביחס לשמש משתנה רק בהתאם לסיבוב שלו את כדוה"א.

[עזריאל ברגר]

איך זה מתרץ?

התירוץ האמיתי לפענ"ד הוא, שבאמת זה משתנה כל הזמן, אלא שמכיוון שהשינוי הוא איטי ומזערי - אין עינינו מבחינות בכך.
כמו שעץ הצומח - צומח כל הזמן, וילד שגדל - גדל כל הזמן, ואין עינינו מבחינות בכך אלא לימים רבים.

[HaimL]

מה שכבודו אומר, נכון אך ורק אם השמש נחה במקומה, ואז ההחזר של אור השמש מפני הירח משתנה באיטיות באותו אופן, מדי חודש. אבל אם גם השמש נעה ביום, אז כאשר הירח נע בלילה, ההחזר שלו את אור השמש ישתנה בקצב אחר, בגלל שהוא יהיה בזווית מרחבית שונה, ביחס לשמש.

[עזריאל ברגר]

אינני מבין את דבריך.
המרחקים והזויות של המשולש ירח-ארץ-שמש משתנים כל הזמן ללא הפסקה.
מה משנה לי מי מהם נח במקומו ומי נע?
(למדתי "קצת" פיזיקה וגיאומטריה וכו')

[HaimL]

אפשר להסתכל בערך "הירח" בוויקיפדיה, https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97
שם יש שקף נאה, שמסביר בדיוק איך הדברים עובדים. ההשתנות שאנחנו מכירים נובעת מכך שכדוה"א מקיף את השמש, והמרחק בינו לבינה הוא שווה. ברור כי אם השמש עצמה הייתה נעה, אז גם זווית ההארה שלה על הירח הייתה משתנה, וממילא גם ההשתקפות של הארת השמש על הירח, כפי שמגיעה לכדוה"א הייתה מגיעה בזוויות שונות, והיינו רואים אותה באופנים שונים מאלה המוכרים לנו

[עזריאל ברגר]

גם אם דבריך נכונים (ולדעתי הם לא...) - אין זה נוגע לקצב השינוי שהוא איטי מאוד עד כדי שאין העין האנושית יכולה להבחין בו.

[HaimL]

הא בהא תליא, כי קצב ההשתנות תלוי בזווית. הזווית שבה פוגע אור השמש בירח, ומשם חוזר לכדור הארץ, היא כזאת שנדרש היקף שלם של הירח מסביב לכדוה"א כדי להשלים מחזור שלם של השתנות. אבל אם השמש הייתה עומדת כל פעם במקום אחר אז הזווית שאור השמש פוגע בירח הייתה יכולה להשתנות באופן כזה שעבור אותה קשת של 1/30 שמקיף הירח את השמש בכל יום, החלק הנראה של הירח מכדוה"א היה מקבל הרבה פחות אור שמש, ולעינינו היה נראה כאילו האור מטייל על פני אותו צד באופן הרבה יותר מהיר מאשר קצב ההשתנות של האור שפוגע בירח בהינתן זה שהשמש קבועה.

[עזריאל ברגר]

איני רואה צורך בהמשך הויכוח, אף שאיני מסכים עם דבריך.
מתנצל.

[HaimL]

איני רואה צורך בהמשך הויכוח, אף שאיני מסכים עם דבריך.
מתנצל.

מחול לך וכו'. ומ"מ, אי אישר חילי, אנסה לצייר את המציאות הזאת, ולבדוק את הדברים במוחש.