פורום אוצר החכמה

השאלה שבכותרת. וכן האם תברך? אם למישהו יש מקורות בדבר מעבר לסברות יועיל ביותר.

חז"ל תיקנו נרות כדי שלא יישב בחושך...

ולהעיר משיטת הרמב"ם שביו"ט אין בכלל את מצוות הדלקת הנר!

הדלקת נרות ביום מלבד שהיא ללא טעם לכאו' ואינה בכלל המצוה, יש בה חשש של הדלקת נר של בטלה האסורה ביו"ט.

עזריאל ברגר כתב:חז"ל תיקנו נרות כדי שלא יישב בחושך...

ולהעיר משיטת הרמב"ם שביו"ט אין בכלל את מצוות הדלקת הנר!

כבודו אז לא מדליק נרות בגלל שיש חשמל דולק? מדין כבוד יו"ט יש גם ביום

השאלה היא מה תיקנו חכמים.
עיקר התקנה היה לסעודת הלילה ולא לסעודת היום.
וכבוד יו"ט - ניכר הרבה יותר בלילה מאשר ביום, דשרגא בטיהרא מאי אהני, ועוד - דאמרינן בירושלמי ריש פסחים "לא כמה דהוא מנהר בליליא הוא מנהר ביממא דאמר רב הונא כד הוינן ערקין באילין בוטיתא דסדרא רבה היו מדליקין עלינו נרות בשעה שהיו כיהים היינו יודעין שהוא יום ובשעה שהיו מבהיקין היינו יודעין שהוא לילה".
ואילולא הכי - היינו כולנו מדליקים נרות בסעודת היום דיו"ט מדין "כבוד יום טוב"...

יש חובת הדלקה, שאכן יש לדון מהיכן היא הגיעה ולמה, כמו שהבאת את הרמב"ם וכו'. אבל אחר שהיא כבר קיימת, ברור שהחובה היא להדליק פעם אחת, וגם אם נכבה הנר בלילה אין חובה להמשיך להדליק כל זמן שסועדים וכו' ולכן אין קושיה למה לא מדליקים גם ביום. השאלה היא במי שלא קיים את החובה שלו בלילה, האם אין עליו חובה להשלים ביום או שיש. מסברא אפשר לומר כך ואפשר לומר כך (ואכן כמה רבנים ששאלתי יש שאומר כך ויש שאומר כך, אך לא בברכה).
תודה רבה בכל אופן!

לכאורה תלוי במחלוקת הרמב"ם עם שאר הראשונים לגבי הדלקת המנורה בבית המקדש.

לדעת הרמב"ם מדליקים את המנורה גם בבוקר, ולשיטתו אולי יש מקום לומר שגם בעניננו תהיה איזו סברא להדליק בבוקר.

אולם לדעת רוב הראשונים מדליקים את המנורה רק בלילה, ואין שום ענין בהדלקה ביום.

גם בנר חנוכה לא מצינו שמי שלא הדליק בלילה ידליק ביום.

[נוסף לכ"ז יש לומר, שכיון שנר יו"ט מסתעף מנר שבת (שהוא החובה המקורית), הרי לא יתכן שהטפל יהיה חמור מן העיקר, ובכן כיון שבנר שבת פשוט שאין כל אפשרות להדליק ביום, הרי לא יתכן שביו"ט כן יהיה כזה דבר].

אברךפשוט כתב:
כבודו אז לא מדליק נרות בגלל שיש חשמל דולק? מדין כבוד יו"ט יש גם ביום

קשה לדון בדבר שנוהגים בו, אבל נרות בסעודת הלילה הם דבר הרגיל בכל שבתות השנה והעדרם קשה להרגשה החגיגית, וכמו שנוהגים גם בחתונות וכדו', אבל באור יום אין ניכר כ"כ וגם אינו דבר הרגיל בסתם. כך שקשה להתיר להדליק ובוודאי לברך.

ורבים נוהגים שמדליקים גם אור החשמל עם הנרות ומברכים, ויש להזהר לפי"ז כשחל יו"ט במוצ"ש וכדו' להדליק גם נרות בחדר שהולכים בו ואין בו אור החשמל וע"ז שפיר אפשר לברך.

דרומי כתב:לכאורה תלוי במחלוקת הרמב"ם עם שאר הראשונים לגבי הדלקת המנורה בבית המקדש.

לדעת הרמב"ם מדליקים את המנורה גם בבוקר, ולשיטתו אולי יש מקום לומר שגם בעניננו תהיה איזו סברא להדליק בבוקר.

אולם לדעת רוב הראשונים מדליקים את המנורה רק בלילה, ואין שום ענין בהדלקה ביום.

גם בנר חנוכה לא מצינו שמי שלא הדליק בלילה ידליק ביום.

[נוסף לכ"ז יש לומר, שכיון שנר יו"ט מסתעף מנר שבת (שהוא החובה המקורית), הרי לא יתכן שהטפל יהיה חמור מן העיקר, ובכן כיון שבנר שבת פשוט שאין כל אפשרות להדליק ביום, הרי לא יתכן שביו"ט כן יהיה כזה דבר].

ישר כח. למרות שאז זה לקבל את הרמבם במנורה ולא ביום טוב. לכאורה הראיה מהשבת לא קיימת כי גם אי אפשר בשבת להדליק אחרי שקיעה ובכל זאת נהגו כך רבים.

בשבת יש אפשרות מסויימת להדליק לאחר השקיעה על ידי גוי. מדברים על כך בפוסקים.