פורום אוצר החכמה

ראיתי היום בקובץ יפה של שאלות - והאר עינינו, שהביא שאלה יפה מאוד, מדוע בשבת שחל בו יוכ"פ לא נתקן שיקבלו תוספת שבת ללא יוכ"פ, ואז יעשו קידוש ויאכלו סעודה וכמובן שיסיימוה קודם השקיעה [אולי אפילו גם בתור סעודה המפסקת], ואח"כ יקבלו יוכ"פ, והרי הרוחנו שאכל סעודת שבת וגם צם ביוכ"פ?
[ויתכן שלא שייך לחלק שבת מיוכ"פ כי גדר התוספת הוא ביום וכיון שהוספתי על היום, קבלתי על עצמי את כל מאפייני היום, כולל יוכ"פ, אך הא גופא צ"ע, מנ"ל?]
אולי מישהו שמע משהו בנושא, זה ממש נוגע למעשה.

.

ראו בספר בשבילי ההלכה עמוד 260 (למספרי העמודים שבאוצר)ובסוף העמוד מה שכתב הגר"ח קרלנשטיין זצ"ל משמיה דהגר"ר טרופ, וכעין זה בעוד ספרים. הרעיון חדשני אבל לא אפשרי. גמר חתימה טובה לכולם.

אגרת כתב:ראו בספר בשבילי ההלכה עמוד 260 (למספרי העמודים שבאוצר)ובסוף העמוד מה שכתב הגר"ח קרלנשטיין זצ"ל משמיה דהגר"ר טרופ, וכעין זה בעוד ספרים. הרעיון חדשני אבל לא אפשרי. גמר חתימה טובה לכולם.

מישהו יכול להעתיקו הנה? תודה.

:

תודה רבה, יאיר,
חזק ביותר

אני רואה כעת בדף היומי חולין קא ע"ב, שמשמע מפלוגתא דר' יוסי הגלילי ור' עקיבא, וכן ברש"י שם, לגבי איסור חל על איסור, ביו"כ שחל בשבת, שכל הנידון הוא רק שאם היה שייך שאחד מהאיסורים [שבת ויוכ"פ] יחול קודם לשני, היה הוא איסור מוסיף, אז גם היום שחלים ביחד יכול איסור לחול על איסור, ומשמע שאין באמת היכ"ת כזו, והיינו שלא שייך לקבל שבת בלי לקבל גם יוכ"פ, ואולי יש לדחות.

שאלה עתיקה עם זקן ארוך עם כינים, כל הקבצים כמו "נזר התורה" ועלוני בין הזמנים לישיבות קטנות דנו בה. עורך החוברת הנ"ל יושב הרבה באוצה"ס של מיר ומפלח משם את הקושיות. הנ"ל מוכר לרשויות.
עכ"פ כמו שהסבירו בפשטות לא שייך להפריד בין הקדושות וק"ל.
מה שיש בנושא דומה לזה קושיא יפה זה למ"ד חצי שיעור מותר, הרי סעודת שבת דאוריתא, ושיעור אכילה ביו"כ הוא כותבת, ושיעור סעודת שבת הוא כזית שהוא חצי כותבת. מדוע אם כן לא נתחייב ביו"כ שחל בשבת לאכול כזית פת.