פורום אוצר החכמה

שאלה נשאלה בבית המדרש:

האם אפשר לקרוא ק"ש עם ברכותיה קודם פלג המנחה, כל זמן שתפילת ערבית עצמה אינה מתחילה אלא לאחר פלג המנחה, או שמא אף את ברכות ק"ש א"א לומר אלא עד פלג המנחה.

לכאורה תלוי בהאם הק"ש וברכותיה חלק מן התפילה, או רק היכי תמצי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. הגר"א (רל"ו ס"ק ה') כתב להדיא שאין לברך אלא עד הפלג המנחה.

אודה למקורות בנושא.

ממתי ק"ש היא תפילה. אודה למקור.

HaimL כתב:ממתי ק"ש היא תפילה. אודה למקור.

ומה עם ברכותיה?

HaimL כתב:ממתי ק"ש היא תפילה. אודה למקור.

העירני כאן חכם אחד שליט"א שהוא מבואר בתוספות שבת י"א ע"א, ושם פירשו צלותא דרשב"י בדף ל"ג ע"ב על ק"ש. ונראה דאינה ראיה גמורה, אלא שמא צלותא בארמית הוא כל דיבור של מצווה, ורק ע"פ רוב נזכר בחז"ל על תפילה ממש. וגדולה מזו, אפילו במקרא עצמו מצאנו לשונות כפולים, כגון פירש"י ז"ל על הפסוק כי קללת א-לקים תלוי,
זִלְזוּלוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הוּא, שֶׁאָדָם עָשׂוּי בִּדְמוּת דְּיוֹקָנוֹ, וְיִשְׂרָאֵל הֵם בָּנָיו. מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים, שֶׁהָיוּ דּוֹמִים זֶה לָזֶה: אֶחָד נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, וְאֶחָד נִתְפַּס לְלִסְטִיּוּת וְנִתְלָה. כָּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר: הַמֶּלֶךְ תָּלוּי (סנהדרין מ"ו ע"ב). כָּל קְלָלָה שֶׁבַּמִּקְרָא – לְשׁוֹן הֶקֵּל וְזִלְזוּל, כְּמוֹ: "וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת" (מל"א ב,ח).
---
הרי לנו שאף כי מקלל סתם הוא שאומר יכה א-לקים את פלוני, וכדומה, המקרא עצמו כותבו בלשון הקל וזלזול, בפסוק הנ"ל.

מגדל כתב:

HaimL כתב:ממתי ק"ש היא תפילה. אודה למקור.

ומה עם ברכותיה?

לא מבעי לשיטת הרמב"ם, שמברך לפניה ולאחריה אפילו כה"י כולו, דפשיטא שהברכות הן מגוף מצוות ק"ש. אלא אפילו לשיטת הפוסקים שלא הפסיד ברכות רק עד סוף זמן תפילה, י"ל משום דאיכא בהן בקשות, כגון ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל וכו', והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ וכו', וי"ל דמשו"ה לא רצו חכמים להניח לאומרם אחר זמן התפילה, אע"פ שאין הן מגוף התפילה. ושמא הוא משום שאז יעיינו בדינו.

לא הבנתי מהיכן ניתן להעלות על הדעת שיהיה אפשר לברך ברכות ק"ש של ערבית ביום. ואף אחר פלג המנחה אין הדברים מוסכמים.

סי' רל"ה שעה"צ ס"ק ו'.

יוצא פוניבז' כתב:לא הבנתי מהיכן ניתן להעלות על הדעת שיהיה אפשר לברך ברכות ק"ש של ערבית ביום. ואף אחר פלג המנחה אין הדברים מוסכמים.

לכאורה לשיטת רש"י שאין קריאת שמע בפלג אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, כל זמן שהתפילה בזמנה, שפיר דמי.

חיימקה כתב:סי' רל"ה שעה"צ ס"ק ו'.

..jpg

תודה.

מגדל כתב:

יוצא פוניבז' כתב:לא הבנתי מהיכן ניתן להעלות על הדעת שיהיה אפשר לברך ברכות ק"ש של ערבית ביום. ואף אחר פלג המנחה אין הדברים מוסכמים.

לכאורה לשיטת רש"י שאין קריאת שמע בפלג אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, כל זמן שהתפילה בזמנה, שפיר דמי.

כמדו' הסברא הזו היא להסביר למה קוראים ק"ש אחר שלא יוצאים בה י"ח, אבל אין זה קשור להיתר הברכות.

אם העניין הוא לעמוד מתוך דברי תורה, למה מברכים את ברכות קריאת שמע?
אלא שכל היחידה הזו נתפסת כ"דברי תורה" שעומדים מתוכם.


כמובן שזו סברה שנאמרה במקורה כדי להסביר מדוע קוראים ק"ש שלא בזמנה, אלא שממנה אנו למדים שקריאת שמע זו איננה חלק מן התפילה אלא איזה שהוא "פלאג" חיצוני. וא"כ לכאורה אין להקפיד על זמנה כשם שמקפידים על זמן התפילה.

הכל הבל
כשם שבבוקר לא אמרי יוצר אור משום דלא מטא זמניה
כך בערב אין מה לומר המעריב ערבים עד דמטא זמניה
אלא שלר' יהדה שזמן תפלת ערבית מתחיל מפלג המנחה - יש לומר שסמוך לערב נחשב הזמן כמתחיל להעריב

היו מקומות (בעיקר באשכנז) שנהגו להקדים ערבית לפני פלג, ויש מהפוסקים שלמדו ע"ז זכות. ראה יוסף אומץ ובמה שציין רב"ש המבורג במנהגי וורמייזא (שמש) ר"ח סיון.

מה שנכון נכון כתב:היו מקומות (בעיקר באשכנז) שנהגו להקדים ערבית לפני פלג, ויש מהפוסקים שלמדו ע"ז זכות. ראה יוסף אומץ ובמה שציין רב"ש המבורג במנהגי וורמייזא (שמש) ר"ח סיון.

ויש לציין לדברי המחה'ש סי' רנו 'וכן דרכינו להקדים להתפלל ערבית בערב שבת יותר מבחול כמו שכתוב סימן רס"ז ואפשר שיעור מ"א שהוא שעה ומחצה קודם לילה זמן תפלתינו ערבית בערב שבת' ושעה ומחצה היינו קודם פלג, וצ'ע דודאי דעת המג'א אינו כן שכתב בסי' רלה אות ג שצריך לחזור ולהתפלל