ידוע דעת הנתיבות שאיסורי דרבנן היינו איסור גברא ולשיטתו לכאורה אין טמטום באיסורי דרבנן, אך הרבה חלקו עליו, ולמעשה מבואר בהדיא בש"ך סי' פ"א שגם באיסור דרבנן יש טמטום.
השאלה היא האם באיסור דרבנן שכל האיסור היא שחז"ל חששו שמא נאסר או שמא נתערב שם איסור וכגון יין נסך וחלב עכו"ם ודומיהן האם גם בזה יש טמטום או לא