פורום אוצר החכמה

מצינו מחלוקת תנאים וכמו כן להלכה בדברי הפוסקים, האם עובר יורש או לא, ורצוני האם הדיון היא רק אם יורש בעודו עובר ולענין אם העבדים יאכלו תרומה וכדומה, אך אחר שיולד יקח חלקו ביחד עם אחיו, או שהדיון היא אם יהיה לו חלק ירושה בכלל.
מסברא קשה להבין שיהיה מציאות שבשעת מיתה אינו יורש, ואעפ"כ יירש לאחר כך, אך בכמה מקומות משמע שאחר מיתה בוודאי יורש

נדה מד,ב:

ואמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא בן שנולד אחר מיתת האב אינו ממעט בחלק בכורה מאי טעמא (דברים כא, טו) וילדו לו בעינן בסורא מתנו הכי בפומבדיתא מתנו הכי אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא בכור שנולד לאחר מיתת אביו אינו נוטל פי שנים מאי טעמא {דברים כא } יכיר בעינן והא ליכא והלכתא ככל הני לישני דמר בריה דרב יוסף משמיה דרבא:

משמע ברור שיורש.

ראה פס"ד מעניין:
https://www.psakim.org/Psakim/File/1086

עזריאל ברגר כתב:נדה מד,ב:

ואמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא בן שנולד אחר מיתת האב אינו ממעט בחלק בכורה מאי טעמא (דברים כא, טו) וילדו לו בעינן בסורא מתנו הכי בפומבדיתא מתנו הכי אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא בכור שנולד לאחר מיתת אביו אינו נוטל פי שנים מאי טעמא {דברים כא } יכיר בעינן והא ליכא והלכתא ככל הני לישני דמר בריה דרב יוסף משמיה דרבא:

משמע ברור שיורש.

מר בריה דרב יוסף ס"ל שעובר יורש בעודו עובר, ע"ש

מציע לך לקרוא את הפס"ד

חסום אצלי
כעת עיינתי בתוס' יבמות סז שלכאורה מוכח שיש ירושה
ועי' בהמצוין שם בגמ' ארטסקרול

ומעתה שזכינו לדון שאם נולד בן אחר מיתת האב הגם שלא ירש בשעת מיתה יכול לירש לאחר מיתה בשעה שיוולד, ולדברי חכמים מבואר בגמ' שהעבדים יכולים לאכול בתרומה קודם לידת הוולד משום חלקו של המשפחה ולפי המבואר ברש"י (גם ברש"י מבואר שהעובר יירש כשיולד, אלא שיכולים לדחוק בזה), היינו משום שזוכין האחים בכל הירושה בשעת מיתת האב, הגם שאח"כ כשיולד העובר יקחו הירושה מהם.
וא"כ יש לדון מה הדין בוולד שנולד כמה שנים אחר מיתת האב ע"י הפריה מלאכותית האם גם בזה יש מקום לומר שהוולד יקח מהאחים חלק הירושה

ובאמת שדין זה יכולים ג"כ לדון על בן שנולד מזרע שנקלט אחר מיתת האב, וראיתי מצוין לקרן אורה סופ"ט דיבמות שפשיט"ל שגם אם נקלט אחר מיתת האב יכולים לירש

אמר אברהם כתב:מה הדין בוולד שנולד כמה שנים אחר מיתת האב ע"י הפריה מלאכותית האם גם בזה יש מקום לומר שהוולד יקח מהאחים חלק הירושה

בדיוק על זה מדובר בפס"ד הנ"ל.

ומה הדין בכי האי גונא לגבי יבום?
אדם שמת ללא בנים, אשתו חיכה ג חדשים כדין ולא היתה מעוברת, אח"כ הלכה והתייבמה לאחד האחים, נולדו לה בנים ובנות, הקים שם האח המת הכל כמצוות התורה.
אח"כ בא רופא אחד וע"י הפרייה מלאכותית הביא בנים לאח הראשון, ונמצא למפרע האשה עברה על חייבי כריתות והבנים מן השני ממזרים.
והתורה אמרה דרכיה דרכי נועם (ולא על מקרה כזה דיבר הגמרא אלא הפוך שמי שפטורה אינה חוזרת להתחייב, אבל האם מי שהיתה חייבת חוזרת להיפטר למפרע)?
וכן עוד שאלה הלכה למעשה: הרי במעוברת יש דין עיין עליו שאינה בת יבום וחליצה עד שיהא ברור שאין הולד בר קיימא, והאם גם מי שיש לו זרע בבנק הזרע או שיש כבר ביציות מופרות יש על אשתו דין עיין עליו שאינה בת יבום וחליצה עד שיהא ברור שלא יולדו לו בנים (קרי - שישחיתו הזרע)?

עי' בקרן אורה המצוין לעיל שמחולק עם הנו"ב בבן שנולד ע"י קליטת זרע אחר מיתת האב, האם פוטר מיבום, שדעת הנו"ב שכיון שבשעת מיתה "בן אין לו" אינה מחויבת ביבום, והקרן אורה חולק עליו.
ולפי שיטת הנו"ב הרי אין שאלה בנידון דידן, אך לפי הקרן אורה יש לדון בזה.
והחילוק בסברא בין ירושה ליבום היא פשוט, שחיוב יבום לא מצינו שיחול אחר מיתה, משא"כ בירושה הבאנו לעיל שעובר שנולד אחר מיתת האב, לדעת הסוברים שעובר אינו יורש בשעת שעדיין עובר (והנק"מ לענין אכילת עבדים בתרומה, ע"ש בגמ', ובנתיה"מ כתב נפק"מ אם האחין יכולים לקדש אשה בממון שיהיה שייך לחלקו של עובר), מ"מ יורש אחר מיתה, וחוזר ומקבל חלקו מן האחים שכבר זכו בזה מקודם.

מה הדין בחלק הירושה שעומד להינתן להעובר כשיוולד, אך עתה עדיין שייך להאחים.
האם האחים יכולים להפסידו? וכו'

עזריאל ברגר כתב:מציע לך לקרוא את הפס"ד

עיי"ש וש"נ.

תודה רבה, מעניין מאוד
למעשה הנו"ב (אבהע"ז סי' סט) המצוין בקרן אורה הנ"ל, כתב שאם נקלט הזרע לאחר מיתה, האשה מחיובת ביבום כיון שכתוב ומת אחד מהם ובין אין לו, והיינו שבשעת מיתה אינה מעוברת ממנו, הגם שיתכן שתתעבר מיד אחר מיתתו, [אך הנו"ב לא רצה לסמוך על חידושו למעשה להמציא חומרא חדשה שאם שימש סמוך למיתה ולא מקודם ונולד ולד לאחר ט' חדשים, עדיין תתחייב ביבום, משום שמא נקלט הזרע לאחר מיתה] ולכאורה גם בירושה כתב ואיש כי ימות ובן אין לו, וא"כ לא יהיה דין ירושה אם עדיין אינו מעוברת ממנו, ובקרן אורה הנ"ל פשיטא ליה שבוודאי יורש ומקשה ממנו על הנו"ב לענין יבום.
והיינו שלכאורה למעשה בבן הנולד מהפרייה פוריית אחר מיתת האב תלוי בפלוגתא זה, ויש לפלפל בזה.
כמובן שכל הנ"ל היא על ההנחה שאם נולד בשעה שהאב קיים יורשו, ולא אמרינן שחסר בהיחוס, ואכ"מ.

מה"ד במי שמת וחזר וחיה ע"י תחיית המתים, האם חוזר לירושתו?, ואולי יש להביא ראיה מדין עובר שנולד