פורום אוצר החכמה

שלום רב.
המשנה בתמיד פרק ה משנה א.
אמר להם הממונה, ברכו ברכה אחת, והן ברכו.

קראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר, ברכו את העם שלש ברכות; אמת ויציב, ועבודה, וברכת כהנים.

לא ראיתי בפנים, אבל חבר אמר לי בשם החברותא שלו שהרב טשזנר כתב בספר שגם בתמיד של בין הערבים עושים כן.
אין תחת ידינו את הספר של הרב טשזנר לבדוק את זה.
מה שמאד מסקרן מה המקור.

תודה
וכו"ט
יאיר

לא הגיוני.
טרם הגיע זמנה!

עזריאל ברגר כתב:לא הגיוני.
טרם הגיע זמנה!

זו בדיוק השאלה
תודה שהגדרת את זה במילים קצרות

גם את ק"ש של שחרית הם קראו טרם זמנה, כן לפשוטה של הברייתא שהובאה ביומא לז ע"ב:
"הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד - לא יצא, מפני שאנשי משמר משכימין ואנשי מעמד מאחרים".

חד ברנש כתב:גם את ק"ש של שחרית הם קראו טרם זמנה, כן לפשוטה של הברייתא שהובאה ביומא לז ע"ב:
"הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד - לא יצא, מפני שאנשי משמר משכימין ואנשי מעמד מאחרים".

בחי' הרשב"א ברכות ח' ב' [והובא בב"י או"ח סי' נ"ח] כתב דיוצאים ידי חובתן כיון דקוראים לאחר עלות השחר ובשעת הדחק יוצאים אלא הכוונה שלא יצא ידי מצוה מן המובחר, או שהפי' שהקורא שלא בשעת הדחק אלא מדעת לא יצא כלל וצריך לחזור ולקרותה בעונתה, והובא בתפארת ישראל תמיד פ"ה מ"א בבועז סק"א.
וא"כ אינו דומה לתמיד של בה"ע דעדיין לפני פלג המנחה דאינו יוצא יד"ח כלל לכל השיטות.
אך בסידור יעב"ץ בסדר תמיד של בה"ע מפורש דהיה קורא פ' ק"ש וברכת אהבת עולם בתמיד של בה"ע אך המעריב ערבים לא קרא משום דעדיין לא הגיע זמנה כלל. ועי' בתפארת יעקב פ"ה מ"א בגליון המשניות מדברי הרמב"ם סופ"ו הל' תמידין ומוספין שכתב וכסדר שהיו עושין בשחר כך היו עושין בערב משמע דבערב נמי מברכין ברכת אהבת עולם, [ועיי"ש דפשוט דלא מברכים המעריב ערבים], אבל עכ"פ ק"ש נראה מדבריו דפשוט קראו וע"כ כקריאה בעלמא ואחרי גמר עבודת היום במשמר יקרא הכהן כדינו משא"כ בבוקר יוצא יד"ח.

הרב אליהו חיים,
המו"מ בעניין ידוע לי, ולכן הדגשתי "לפי פשוטה של הברייתא".
שהמעיין בדברי רש"י, ברכות יא ע"ב, יב רע"א, יראה, שהוא הבין שהם קראו ממש לא בזמנה.

וזה עצמו צ"ע, כי מעלות השחר זמנה של ק"ש דשחרית, ואנשי המשמר התאספו רק אחרי שחיטת התמיד (כמפורש במשנת תמיד), ולא שחטו את התמיד קודם עלות השחר. ע"כ צריך לומר, שס"ל לברייתא שזמנה של ק"ש דשחרית מאוחר מעלות השחר. וכבר דנו בזה האחרונים.

חד ברנש כתב:הרב אליהו חיים,
המו"מ בעניין ידוע לי, ולכן הדגשתי "לפי פשוטה של הברייתא".
שהמעיין בדברי רש"י, ברכות יא ע"ב, יב רע"א, יראה, שהוא הבין שהם קראו ממש לא בזמנה.

וזה עצמו צ"ע, כי מעלות השחר זמנה של ק"ש דשחרית, ואנשי המשמר התאספו רק אחרי שחיטת התמיד (כמפורש במשנת תמיד), ולא שחטו את התמיד קודם עלות השחר. ע"כ צריך לומר, שס"ל לברייתא שזמנה של ק"ש דשחרית מאוחר מעלות השחר. וכבר דנו בזה האחרונים.

צודק מאוד, גם אני ראיתי דברי רש"י כבר מקודם לכן ולא ידעתי אם מוכרח כן, וגם כעת שמתי לב להמשך דברי הרשב"א לומד לפי ר"ת דאינו יוצא ידי ק"ש אלא עם תחילת הנץ, וכן הוא שי' הרז"ה ורבינו אפרים ועוד ראשונים והאריך בזה המשכנות יעקב או"ח סי' עז וכמו שמציין המהדיר על הרשב"א, ושם בין הדברים כתב המשכנ"י 'וכן הך ברייתא דהקורא ק"ש עם אנשי המשמר ואנשי מעמד לא יצא כפשוטה נראה שהיא סוברת כן'. ושם מוכיח מדברי רש"י ט' ב' דסובר כשי' זו דמפרש יראוך עם שמש על ק"ש. [אמנם להלכה לא פוסקים כראשונים אלו כלל ולא הוזכר כלל בשו"ע סי' נ"ח שיטה זו.] ולפי דבריהם דומה תמיד של שחר ושל בין הערבים לגמרי, ואם קראו בשל שחר גם קראו בין הערבים.

עכ"פ מקור דברי ה'חברותא בשם הרב טשזר בספרו' שהזכיר הרב יאיר שפתח האשכול, הם עפ"י קדמונים היעב"ץ והתפארת יעקב עפ"י משמעות הרמב"ם (ואולי יש גם מקורות נוספים) שגם בתמיד של בין הערבים קראו ק"ש.

ר' אליהו חיים,
יישר כוחך על הדברים היפים שהוספת!

תודה לכל המגיבים.
החכמתם!!
פשוט יש כאן אוצר חכמה!!