פורום אוצר החכמה

מסתפקנא באוכל ביום האחרון של שנת י"ב לעת ערב קודם הלילה, ובתחילת הלילה שנעשה גדול עדיין לא נתעכל המזון, אם מחוייב מדאורייתא לברך.

ואם נדון דהוא דאורייתא, י"ל דאם ברך קודם הלילה - דכשהחשיך צריך לחזור ולברך, כיוון דבעידן דבירך לא היה חייב מה"ת לברך א"י לפטור חיובא של דאורייתא. עי' מג"א סי' רסז סק"א ד"ה וצ"ע עיי"ש.



אח"כ הראה לי חתני הרב מהו' שמואל דכעין זה נסתפק בספר חכמת אדם באם אכל כשהוא אונן ונקבר המת קודם דנתעכל המזון, אם צריך לברך.

ויש לחלק דהתם החיוב נמשך מהתחלת האכילה עד אחר עיכול, אלא דבעידן דעוסק במצוה, היינו באנינות, - פטור מלברך, בזה י"ל דתיכף כשגמר המצוה צריך לעשות מצותו דברכהמ"ז; אבל בזה ניד"ד בעידן אכילה הגברא בעצמו אינו בר חיובא, י"ל דלעולם לא מתחייב מדאורייתא וצ"ע לדינא.