פורום אוצר החכמה

במחבר סימן תרמ"ט סעיף ג' כתב שארבעת המינים של עיר הנדחת פסולה ...

הרי המחבר מביא רק הלכות שבזמנינו והיום אין סנהדרין ואין היום עיר הנדחת.

וגם אומרים חז"ל (סנהדרין דף ע"א ע"א) שעיר הנידחת לא הייתה ואינה עתידה להיות לעולם.

ואם כך למה הביא המחבר הלכה שלא שייך היום ????

אולי אפ"ל באופן שנמצא עיר הנידחת מהעבר ושם יהיו ד' מינים.

הרי המחבר שלחן ערוך כותב הלכות להווה, משהו שמציאות יכול להתקיים, וזו במציאות אינו יכול להתקיים בימינו...

אני שואל עקרונית על "ארבעת המינים בעיר הנדחת" היתכן בימינו ???

ולמה כתב המחבר? ועדיין לא מצאתי שום תשובה

תגדל הקושיא ממה דאיתא כן בר"ה כ"ח א' לגבי שופר וזאת המחבר לא כתב.

אגרת כתב:תגדל הקושיא ממה דאיתא כן בר"ה כ"ח א' לגבי שופר וזאת המחבר לא כתב.

באמת קושיא עצומה תודה רבה

חיס, מצאתי!
ראה ספר "מצות איש" על עיר הנידחת סימן ז' עמוד פ"ח שנתקשה בזה וכתב ששאל למו"ז הגר"ח קניבסקי שליט"א
וענה שפעמים רבות מצאנו שהשו"ע כותב הדינים כסדר המשנה אף בדברים שלא נוהגים כיום.

קטנתי מלהבין הנ"ל....אני לא לא יכול להכנס לעמוד הנ"ל

ולמה המחבר לא הביא גם הדין אתרוג של ערלה (כבר הקשה הבאר הגולה) ושל תרומה ועוד וכו' ?

ואיפה מצינו שהמחבר מביא הלכות שלא נהוגות היום ?

אני לא זוכר כרגע דוגמאות רבות (למרות שבטוח יש) אבל לדוגמא המחבר כותב לומר לפני שנכנס לבית הכסא "התכבדו מכובדים וכו'" אף שלא נוהג כיום. (וכן כתב בעצמו שלא נוהגים לומר כיום).
http://www.otzar.org/aspcrops/5190498-1 ... 102011.asp

אגרת כתב:חיס, מצאתי!
ראה ספר "מצות איש" על עיר הנידחת סימן ז' עמוד פ"ח שנתקשה בזה וכתב ששאל למו"ז הגר"ח קניבסקי שליט"א
וענה שפעמים רבות מצאנו שהשו"ע כותב הדינים כסדר המשנה אף בדברים שלא נוהגים כיום.

עוד יותר תמוה בעיני אם השו"ע כותב כסדר המשנה כנ"ל הרי במשנה מופיע "ארבעה פעמים" בארבעת המינים

כך קודם: "אשרה ואח""כ עיר הנדחת פסולה" והמחבר כותב קודם "עיר הנדחת" ואח"כ אשרה . הרי במשניות הנ"ל הסדר הפוך

זה רק דיוק שהמחבר לא כתוב כסדר המשנה ויש כאן איזה דיוק שאני צריך להבין......

והדרא קושיא לדכותא למה כתב המחבר הדין של עיר הנדחת ???

או שיש גרסה ששם הסדר הפוך או שכונת הגר"ח "כסדר המשנה" לא שממש כסדר אלא כונתו שהמחבר ציטט דינים מן המשנה אף שלא נוהגים כיום.

מערלה אין ראי' כי נוהג בזמנינו ויש הלכות ערלה ביו"ד ,וקו' באה"ג קו'.
ומעיר הנידחת לכאו' כוונת הגרח"ק כדברי יאיר שמביא את ההלכות במשנה ולא דווקא בסדר המדויק.

לאחר זמן איני מבין את קו' הבאה"ג דהשו"ע בסעי' ה' כותב והפיסול שהוא משום עבודת אלילים או מפני שאותו אתרוג אסור באכילה וכו', וכונתו לערלה דזה הטעם המובא בגמ' ל"ה. על ערלה וכונתו לפסוק שיש דין היתר אכילה אף באופנים אחרים וקיצר בלשונו [וכגון נדר מאתרוג ביאוה"ל, או בליעת איסור מ"א כ'] ויעויי"ש בנו"כ ביאוה"ג מ"א דהוא דין [ג"כ] בערלה.