פורום אוצר החכמה

ידועות בבית המדרש כמה סתירות שיש במשנ"ב. אחת מהם נמצאת בהלכות סוכה, שם כותב המשנ"ב שאין לבנות סוכה אחר חצות יום ששי, אמנם בהלכות שבת לא נזכר חצות כזמן להפסקת מלאכה, אלא זמן מנחה גדולה, או מנחה קטנה. וזה פלא, שהרי בניית סוכה היא מצוה, ולכאורה אין סיבה שיהיה דינה חמור משאר מלאכות.
על סתירה זו העיר כבר בשונה הלכות, ובשמירת שבת כהלכתה, ועוד מלקטים.

האם מאן דהוא יודע תירוץ או הסבר לסתירה זו?

לעצם הענין של סתירות במ"ב, ידועים ד' בנו ר' לייב שיתכנו סתירות מפני שחלק מהסימנים נכתבו על ידו. ובשם הגרח"ק מביאים שזה לא יתכן מפני שהח"ח עבר על הכל לפני שהדפיס.

זכורני שבצעירותי שמעתי מעשה בשם רבי יצחק הוטנר זצ"ל שבצעירותו נסע במיוחד לח"ח שהיה אז כבר בזקנותו, ושאל אותו לפשר סתירה במ"ב. הח"ח השיב לו כי הוא זוכר שהיה לו ביאור בזה, אך מחמת זקנותו אין בכחו להכנס כעת לסוגיא זו.
הלמישהו מקור??

בס' הזכרון להגר"י הוטנר עמ' רח-רט.

לייבל כתב:לעצם הענין של סתירות במ"ב, ידועים ד' בנו ר' לייב שיתכנו סתירות מפני שחלק מהסימנים נכתבו על ידו. ובשם הגרח"ק מביאים שזה לא יתכן מפני שהח"ח עבר על הכל לפני שהדפיס.

ר' לייב מביא לדוגמא, הסתירה שבמ"ב, בין סי' שיח, לסי' שכח,
אודות עכו"ם שבישל לחולה בשבת, אם אחר השבת (אחר בכד"ש) מותר לבריא לאכלו, האם יש בו משום בישול עכו"ם.

השאלה האם מרן הח"ח כתב כמה מהדורות לספרו,או לחלק מכרכיו,
ואז יתכן שבחלק מהכרכים שינה דעתו, מה שיתכן ומצוי, ובכרכים אחרים נשארה דעתו הקודמת.
כידוע שתחילה הוציא כל כרך בנפרד, במרחק מספר שנים בינהם.

אולי משום שבניית סוכה אורכת זמן רב?

הדוגמא בראש האשכול אינה סתירה במ"ב אלא קושיא בעלמא.

אין כאן קושיה בלבד, אלא סתירה שהרי בסי' רנא פסק הן במנ"ב והן בביאור הלכה שאיסור המלאכה הוא ממנחה קטנה ולמעלה ולא מחצות. ואולי יש ליישב שכמו שלענין פועלים שבשדה הכריע בביאור הלכה שיפסיקו מלאכתם כבר מחצות והוסיף וכ' שכן הוא בפועלים שבביתו, כנראה שבניית סוכה שהיא מלאכת "פועלים", ראוי להפסיקה מחצות.
אלא שלי ק' עוד קושיה על דבריו, שהרי בסי' תרכה כ' לחלוק על בעל "המאמר מרדכי" שלא התיר בניית סוכה בחוה"מ, ופשיטא ליה בביאור הלכה שם שמותר לבנות סוכה בחול המועד, כמו שמותר לכתוב תפילין ומזוזות, שמלאכת מצוות מותרות, והמעיין בסי' רנא ייראה שכל מלאכה שמותר לעשותה בחול המועד, מותרת בערבי שבותות גם אחרי זמן המנחה, והמקור הוא דברי הכל בו המובאים בב"י שם, שמותר להסתפר שכן הדיוט עושה כדרכו וכן כ' הרמ"א שם שמותר לכתוב אגרת שלומים, שהרי מותר בחול המועד, ואם כן למה אסור לבנות סוכה בערב שבת מאחר שמותר לבנות סוכה בחול המועד לדעת הביאור הלכה., וצ"ע

מדוע לא תקשה גם מצרכי רבים שיהיה מותר לבנות ביהכ"נ בער"ש [ואולי אה"נ]. וע"ע במו"ק י"ג.
ולכאו' הכונה בדימוי הוא רק בצורת המלאכה ולא בהיתרים הנוספים על צורת המלאכה. [וקצת צ"ע].

זכורני שמדבר בזה בתשובות והנהגות (אולי ח"ד), והזכיר מש"כ ר' לייב הנ"ל (הובא בספרו על הח"ח), וכתב שהחזו"א אמר שא"א לומר כן, וע"ש שהסביר הסתירה בע"א.

לייבל כתב:לעצם הענין של סתירות במ"ב, ידועים ד' בנו ר' לייב שיתכנו סתירות מפני שחלק מהסימנים נכתבו על ידו. ובשם הגרח"ק מביאים שזה לא יתכן מפני שהח"ח עבר על הכל לפני שהדפיס.

אבי קלמן כתב:זכורני שמדבר בזה בתשובות והנהגות (אולי ח"ד), והזכיר מש"כ ר' לייב הנ"ל (הובא בספרו על הח"ח), וכתב שהחזו"א אמר שא"א לומר כן, וע"ש שהסביר הסתירה בע"א.

אכן, מש"כ בשם הגרח"ק הוא בס' נזר החיים עמ' קפח והגר"ח אמר כן בשם החזו"א.

הרב מפאפא זצ"ל, כתב בספרו שו"ת 'ויען יוסף' (ח"א, או"ח סי' קלה), בנוגע לסתירת המ"ב,
וז"ל:
ועל דבר אשר הקשית על המשנה ברורה דסותר עצמו מסי' שי''ח (ס''ק י''ד) לסי' שכ''ח (ס''ק ס''ג),
בענין עכו''ם המבשל לחולה בשבת אם נאסר לבריא משום בישול עכו''ם,
הנה שכיח כמה פעמים בספרי גאונים דאשתמיטתיה דברי עצמו,
וכבר האריך בתשו' חוות יאיר (חוט השני סי' כ) דמצינו בםפרי גאונים דאשתמיט להו גמרא מפורשת,
כזה יכול להיות שאירע גם להמשנה ברורה.
עכ"ל