פורום אוצר החכמה

מעשה באחד שאמר ותן טל וגשם לברכה על פני האדמה.

ולא זכיתי שתאמר שתיקנו בדווקא לומר מטר והאם יש לו לחזור ולומר ותן טל ומטר.
אם מישהו מחכמי הפורום יוכל להפנות אותי לשום מקום אשמח מאוד.

גם טרחתי הרבה לברר מהו הלשון מטר ולא עלתה בידי, וראה מה שכתוב אצל המן לשון הנני ממטיר לכם לחם מן השמים כמו"כ אפנה אתכם למש"כ רש"י אצל סדום תחילה מטר ורק אח"כ אש, משמע שלא ניתן לומר המטיר עליהם אש. וצ"ב.

אני כותב מסברא, לא בדקתי בספרים,
ידוע דבמטבע ברכות לישנא דקרא עדיף, ונראה דהגם דמצינו בקרא לשון גשם, כגון במבול, וכן יש בנ"ך כ"פ, אבל ע"פ רובא הלשון הוא מטר, וכנראה היות ובפרשיות העוסקות בענין ברכת הגשם נזכר דוקא 'מטר', כגון "ונתתי מטר ארצכם בעיתו", או "למטר השמים תשתה מים", "לתת מטר ארצך בעיתו", ועוד כיו"ב, לכן בחרו דוקא לשון מטר, והסיבה שחילקו בזה בין הזכרת הגבורות לשאלת הגשם, אפשר דגשם מסמל יותר ענין גבורה, ומטר הוא יותר בנועם וכמ"ש יערף כמטר לקחי ופרש"י לשון נטיפה, לכן בבקשה מבקשים שיהא באופן זה, משא"כ בגבורות שהוא ענין להזכיר כחו של הקב"ה שבידו גם להביא הגשם בחוזק גדול.
לפי"ז יתכן שמעכב ג"כ, אבל אין זה חלקי וכבר ציינו כאן להדברי יציב.
היות ולא היה לי ספק שכבר דברו בזה בספרים לא סגרתי לפני שעשיתי חיפוש ואכן מצאתי ברבינו בחיי פ' עקב (י"א י"ז) שדקדק החילוק בין גשם למטר, יעויין שם, ומלבד זה אני מצרף 2 קבצים של ספרים שדנו בזה ושם תמצא עוד מ"מ בזה.

ייש"כ לכל העוזרים והמסייעים.

עי' זרע יעקב (רש"ז זלזניק) או"ח סימן קיד.

מספרים על הצדיק רי"י מטשערקאס, שפעם הביאו אותו במיוחד לאיזה עיר שהיו צריכים לגשמים ורצו את ברכתו.

דרכו בקודש היתה לבקש כסף לצדקה בהתאמה לענין הנדרש. וביקש מהם סך "גשם".

אך היו שם עניים למדי ולא הצליחו לאסוף הסכום, ובאו אליו בתחנונים וכו' ואמר שאם כן יסתפק בסך "מטר".

אולם גם זה היה מעבר ליכולתם ובסופו של דבר הסכים על סכום "מים"...

וכמובן מיד לאחר שנאסף סכום זה נפתחו ארובות השמים.

[אגב - איתא בספרים ש"מטר" נוטריקון מ'טר ט'ל ר'וח]

ערוה''ש -

סימן קיד סעיף ב
ויש בזה שאלה: למה בהזכרה אומרים "גשם" ובשאלה אומרים "מטר"?

ונראה לי ד"גשם" מקרי כשיורדים מן השמים כשהם למעלה, כדכתיב: "אם ימלאו העבים גשם". ובמבול כתיב: "ויכלא הגשם מן השמים". ו"מטר" תמיד סמוך לארץ, כדכתיב: "מטר ארצכם", "ומטר לא נתך ארצה". ובאיוב כתיב: "הנותן מטר על פני ארץ". ולכן כתיב: "וגשם מטר, וגשם מטרות עוזו", דמקודם הוא גשם ואחר כך מטר. ואף שיש במקרא כיוצאים מן הכלל, מכל מקום הוא עיקר פירושם.

ולכן בהזכרת הגבורות אומרים "גשם", שלמעלה הם עיקר הגבורות, ובשאלה שמבקשים "ותן טל ומטר על פני האדמה" – קבעו לומר "מטר". ונראה שאם אמר "מטר" בהזכרה ו"גשם" בשאלה – יצא, ואינו צריך לחזור אלא שמשנה מלשון חכמים.

וע''ע פה https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=2974