מאי עדיף תפילת הצדיק או תפילת החולה

[מגיב_בעלמא]

וישמע אלוקים את קול הנער. (בראשית כא,יז) וברש"י מכאן שיפה תפילת החולה מתפלת אחרים עליו, והיא קודמת להתקבל.

(וכבר הקשו המפרשים השונים ממה שאמרו אין חבוש מתיר עצמו מבית אסורים).

וראיתי מי שכתב להוכיח שמכאן ראיה שאין לרוץ תיכף לחלות פני הצדיקים כדי להתפלל על החולה וכו' ולדעתו עדיף שהחולה בעצמו יתפלל, והיא קודמת להתקבל. וכתב לתמוה מדוע אין העולם מקפידים על כך.

והנראה בזה לענ"ד, שתפילת הצדיק על החולה קודמת להישמע לתפילת החולה, ולא אמרו תפילת החולה קודמת להתקבל אלא כמו אצל הגר וישמעאל שהיו שווים בדרגתם, ובאופן כזה תפילת החולה קודמת להתקבל, אך תפילת הצדיק העולה בדרגתו על צדקותו של החולה ברי לי שתפילת הצדיק קודמת להתקבל מאשר תפילת החולה על עצמו.

[יוסי 10]

מה דפשיטא לי' למר מספקא לי לדידי.

רחמנא ליבא בעי, והחולה כשמתפלל על עצמו מתפלל בד"כ בלב שבור יותר מאשר הצדיק, ו"לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה",וגם בהרגשת הקריבה להי"ת הרבה פעמים החולה בתפילתו מרגיש יותר מהצדיק, זה לא שבאופן כללי הצדיק לא מרגיש קרבת ה' גדולה יותר, אבל ברגעי התפילה של החולה על עצמו, וברגעי התפילה של הצדיק, בהרבה מקרים בודאי החולה מרגיש קרוב טפי, "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת" באמת, מעומק הלב, ה' קרוב לכל קוראיו, "לכל", לרבות גם החולים "הפשוטים", ומי יודע מי יכשר בעיני ה'.

זה תלוי גם מאוד עד כמה הצדיק מכיר את החולה שאז באמת גם הצדיק מרגיש קרבה לנושא, אבל הרבה פעמים כפי שנהוג בזמנינו,שעוברים אצל הצדיק הרבה מאוד אנשים כל יום שהוא בכלל לא מכיר אותם, אז חסר את החלק של התפילה באמת מעומקא דליבא.

[יאיר]

viewtopic.php?f=17&t=6396

[מגיב_בעלמא]

לכאו' העניין של תפלת החולה מתקבלת אינה עניין לקרוב השם לכל אשר באמת, שאם כן לא הוצרכו להביא ראיה מכאן, ויותר נראה לי שהוא עניין סגולי וגם אם אינו קורא על באמת תפלתו נשמעת, שאם לא כן, מדוע לא נשמעה תפלתה של הגר, שהרי גם היא הייתה בצער על מות בנה.
ולפי"ז עדיין יש להסתפק שמא דין תפלת החולה להתקבל גם כשאינו קורא באמת וכפי שכתבת, ויפה כוח תפילתו יותר מתפילת הצדיק עליו. ויש לדון בזה.

[מותיב ומפרק]

ובכלל צ"ע בדברי רש"י דמה עם כללא דאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. וכדאמרי' ריש ברכות גבי ר"י חלש וכו' ליקום לי' לנפשי' וכו'.

[אוצר החכמה]

מברכות שם לא קשה כי יכול להיות שלתת ידו ולהקימו ע"ז אין חבוש (כי הוא מעין פעולה בכוחו הרוחני) אבל תפילה זה עניין אחר שמבקש בתחנונים מן הבורא ותפילה לעני כי יעטוף.

ובכלל אין זה קושיה על רש"י דווקא שהרי בגמרא שם לא כתוב שהשני עדיף אלא שאת הדבר הזה אין האדם יכול לעשות לעצמו, וכו"ע לא פליגי שאדם יכול להתפלל על עצמו.

[אוצר החכמה]

אבל מצאתי במהרש"א (מתוך עיון בספר אורה של תורה) שהביא ראייה מהמושג אין חבוש מתיר עצמו וכתב שלכן תפילת חבירו יותר מקובלת מתפילת עצמו.
הנה http://www.otzar.org/aspcrops/142566_402_0345668815-20112011.asp


וצריך לדעת מה יישב מרש"י שהובא כאן ואולי שאני תפילת החולה משאר צרכים (ואז נצטרך לחלק מברכות כדלעיל).

[אברשע]

בזמנו ראיתי שהמהרש"א עצמו מקשה איך זה שאמרו תפלת החולה מקובלת והרי אמרו אין חבוש וכו' וכתב לתרץ שלא אמרו אין חבוש מתיר עצמו אלא כאשר אינו בריכוז כדי להתפלל מעוצר רעה ויגון אך במידה ויש לו את הכוונה הרצוייה בזה אמרינן תפלת החולה מקובלת.