פורום אוצר החכמה

האם עדיף להודות למישהו מסויים בציבור, כגון מנהג החתנים שמודים להוריהם בשבת האופרוף או השבע ברכות ברבים, או שמא עדיף להודות להם בצנעא?
[הח"ח שמדבר לפרסם מישהו שעושה חסד המברך רעהו בקול רם וכו' אין לו ענין לדידן להודאה להורים.]
יש למישהו מקורות נאמנים דווקא?

מוישה כתב:מקורות נאמנים דווקא?

מאיזה תקופה נחשב לנאמנים?

חבר כתב:

מוישה כתב:מקורות נאמנים דווקא?

מאיזה תקופה נחשב לנאמנים?

זה לא ענין של תקופה, אלא מקור מוכר שאפשר לומר אותו בציבור למשל, או שאנשים סומכים עליו.
אבל אם זה מבלבל אותך, עד כדי פלפולים, אז אפשר כל מקור.

לגבי להודות לה' כתוב:
בתוך רבים אהללנו (אבל לא בטוח שהפשט הוא לומר "בפני" רבים אלא "בתוך" רבים)

ארי במסתרים כתב:לגבי להודות לה' כתוב:
בתוך רבים אהללנו (אבל לא בטוח שהפשט הוא לומר "בפני" רבים אלא "בתוך" רבים)

אולי הקב"ה שונה מבני אדם, כי מלא כל הארץ כבודו, ואדרבה יש לקדש שמו, אך מבחינה טקטית בין אדם לחבירו יש להודות לו בצנעא.

הנצי"ב מדגיש את זה שבקרבן תודה זמן אכילתו קצר ליום ולילה לעומת שאר קדשים שזמנם הוא שני ימים ולילה או שני ימים ושני לילות.
והנצי"ב מבאר שזה בכדי שיהיה חייב להביא איתו עוד אנשים לסעודת קרבן התודה. וממילא יתקיים בו ''בתוך רבים אהללנו''.

ישיבישקייט כתב:הנצי"ב מדגיש את זה שבקרבן תודה זמן אכילתו קצר ליום ולילה לעומת שאר קדשים שזמנם הוא שני ימים ולילה או שני ימים ושני לילות.
והנצי"ב מבאר שזה בכדי שיהיה חייב להביא איתו עוד אנשים לסעודת קרבן התודה. וממילא יתקיים בו ''בתוך רבים אהללנו''.

אכתי

עשוי לנחת כתב:אולי הקב"ה שונה מבני אדם, כי מלא כל הארץ כבודו, ואדרבה יש לקדש שמו, אך מבחינה טקטית בין אדם לחבירו יש להודות לו בצנעא.

מוישה, למה התכוונת?

אפשר לבדוק בהקדמות של גדולי ישראל בספריהם, שחלק מהם מודה ברבים לעוזרים לו במימון ובטיפול בספר (וכן לעיתים לאשתו...)

חבר כתב:

מוישה כתב:מקורות נאמנים דווקא?

מאיזה תקופה נחשב לנאמנים?

ישלך מקורות מהיימנים שמותא לברור בשבת למשל??? ודו"ק