פורום אוצר החכמה

בגמרא יומא ל"ח משמע ששער ניקנור נקרא על שם ניקנור שהביא את דלתות העזרה ממצרים ומסר נפשו עליהם. אם כי אין זה מפורש שם להדיא.
אמנם ראה זה דבר חדש בפירוש הרא"ש למדות פ"א מ"ה שהביא את הגמ' הנ"ל וכתב עוד שבירושלמי מבואר שבשעה שצרו יוונים על חשמונאי היה שם איש אחד מגדולי יווניםושמו ניקנור והוא היה מחרף ומגדף בכל שעה וכגברו יד חשמונאים קצצו ראשו ידיו ורגליו ותלאו בשער המזרחי, עכ"ל.
ומבואר ששם שער ניקנור הוא לזכר ההנצחון על אותו רשע יווני
האם משהו יכול להחכימנו עוד בזה?

באמת המעשה על ניקנור מופיע בתענית י"ח ב' אמנם שם כתוב שתלאוהו בשערי ירושלים ואילו ברא"ש נראה שתלאוהו בשער העזרה

בסדר הדורות מובא כן בשם יוסף בן גוריון בספרו

גלוסקמא זו נמצאה במערה בהר הצופים בשנת 1902, ומצויה היום במוזיאון הבריטי בלונדון.

תרגום הכתובת:

העצמות אלה של נק־
נר [או: "אנשי נקנר"] איש אלכסנדריה
שעשה את הדלתות

נקנר אלךסא

"למה נקרא שמו שער ניקנור? שפעם אחת עלה ניקנור סרדיוט ממלכי יונים וחנה כנגד שער ניקנור והיה מניף ידו על בית המקדש ואמר: 'אימתי תיפול העיר הזאת והבית הזה בידי ואהרסנה?' וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום, תפשוהו וקצצו ידיו ורגליו ותלוהו לפני השער וקראו שמו שער ניקנור"
ומייתי לה נמי הרש"ס בשקלים.
וע"ע בשיטה בסוטה ז' א' דמשמע שהם שני שערים וצ"ע.

אליהוא כתב:"למה נקרא שמו שער ניקנור? שפעם אחת עלה ניקנור סרדיוט ממלכי יונים וחנה כנגד שער ניקנור והיה מניף ידו על בית המקדש ואמר: 'אימתי תיפול העיר הזאת והבית הזה בידי ואהרסנה?' וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום, תפשוהו וקצצו ידיו ורגליו ותלוהו לפני השער וקראו שמו שער ניקנור"
ומייתי לה נמי הרש"ס בשקלים.
וע"ע בשיטה בסוטה ז' א' דמשמע שהם שני שערים וצ"ע.

מהיכן ציטוט זה

בפשטות הוי בבחינת "זה וזה גורם", דמעיקרא נקראו השערים שער ניקנור ע"ש מי שתרמם (בייחוד שנעשה נס על ידו, ומסר נפשו עליהם, ומעשה זה ארע כנראה בזמן קדום מאוד - באחד השיפוצים הראשונים של ביהמ"ק השני לאחר זמן עזרא). ושוב, היה מעשה בניקנור המפקד היווני, וכשתפסהו והרגהו תלו ידיו ורגליו אצל שער ניקנור, בבחינת "זה לעומת זה", ונמצא שזה מסיע לזה ומשלים לרעהו. כך נראה לי.

(אם איני טועה איבשיץ בספרו "בית המקדש השני בתפארתו" עוסק בזה, ואינו תח"י לעיין בו).

חכם הרזים כתב:

אליהוא כתב:"למה נקרא שמו שער ניקנור? שפעם אחת עלה ניקנור סרדיוט ממלכי יונים וחנה כנגד שער ניקנור והיה מניף ידו על בית המקדש ואמר: 'אימתי תיפול העיר הזאת והבית הזה בידי ואהרסנה?' וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום, תפשוהו וקצצו ידיו ורגליו ותלוהו לפני השער וקראו שמו שער ניקנור"
ומייתי לה נמי הרש"ס בשקלים.
וע"ע בשיטה בסוטה ז' א' דמשמע שהם שני שערים וצ"ע.

מהיכן ציטוט זה

הציטוט ממלאכת שלמה שקלים פרק ו' בשם הר"ש סירילו בשם הירושלמי

.

לייטנר כתב:

אדג כתב:בפשטות הוי בבחינת "זה וזה גורם", דמעיקרא נקראו השערים שער ניקנור ע"ש מי שתרמם (בייחוד שנעשה נס על ידו, ומסר נפשו עליהם, ומעשה זה ארע כנראה בזמן קדום מאוד - באחד השיפוצים הראשונים של ביהמ"ק השני לאחר זמן עזרא). ושוב, היה מעשה בניקנור המפקד היווני, וכשתפסהו והרגהו תלו ידיו ורגליו אצל שער ניקנור, בבחינת "זה לעומת זה", ונמצא שזה מסיע לזה ומשלים לרעהו. כך נראה לי.

(אם איני טועה איבשיץ בספרו "בית המקדש השני בתפארתו" עוסק בזה, ואינו תח"י לעיין בו).

נו, באמת

יותר נראה שיש כאן מחלוקת ירושלמי ובבלי כמו שמשמעות לשון הרא"ש בשקלים
אמנם בספר עזרת כהנים על מסכת מדות דן בזה ולפי דעתו לא מבואר כלל בגמרא יומא שם שהשערים נקראו על שם ניקנור ולא נאמר שם אלא שלא ציפו אותם זהב לזכר הנס שנעשה לניקנור ועדיין ניתן לומר ששמם על שם ניקנור הוא על שם ניקנור אחר, היוני שתלו אותו שם.

חכם הרזים כתב:

לייטנר כתב:

אדג כתב:בפשטות הוי בבחינת "זה וזה גורם", דמעיקרא נקראו השערים שער ניקנור ע"ש מי שתרמם (בייחוד שנעשה נס על ידו, ומסר נפשו עליהם, ומעשה זה ארע כנראה בזמן קדום מאוד - באחד השיפוצים הראשונים של ביהמ"ק השני לאחר זמן עזרא). ושוב, היה מעשה בניקנור המפקד היווני, וכשתפסהו והרגהו תלו ידיו ורגליו אצל שער ניקנור, בבחינת "זה לעומת זה", ונמצא שזה מסיע לזה ומשלים לרעהו. כך נראה לי.

(אם איני טועה איבשיץ בספרו "בית המקדש השני בתפארתו" עוסק בזה, ואינו תח"י לעיין בו).

נו, באמת

יותר נראה שיש כאן מחלוקת ירושלמי ובבלי כמו שמשמעות לשון הרא"ש בשקלים
אמנם בספר עזרת כהנים על מסכת מדות דן בזה ולפי דעתו לא מבואר כלל בגמרא יומא שם שהשערים נקראו על שם ניקנור ולא נאמר שם אלא שלא ציפו אותם זהב לזכר הנס שנעשה לניקנור ועדיין ניתן לומר ששמם על שם ניקנור הוא על שם ניקנור אחר, היוני שתלו אותו שם.

נו, באמת

אדג כתב:בפשטות הוי בבחינת "זה וזה גורם", דמעיקרא נקראו השערים שער ניקנור ע"ש מי שתרמם (בייחוד שנעשה נס על ידו, ומסר נפשו עליהם, ומעשה זה ארע כנראה בזמן קדום מאוד - באחד השיפוצים הראשונים של ביהמ"ק השני לאחר זמן עזרא). ושוב, היה מעשה בניקנור המפקד היווני, וכשתפסהו והרגהו תלו ידיו ורגליו אצל שער ניקנור, בבחינת "זה לעומת זה", ונמצא שזה מסיע לזה ומשלים לרעהו. כך נראה לי.

(אם איני טועה איבשיץ בספרו "בית המקדש השני בתפארתו" עוסק בזה, ואינו תח"י לעיין בו).

באמת! מקור הדברים, שנקרא בשם ניקנור הוא אך ורק ברייתא בירושלמי, שאינה בירושלמי לפנינו, ואילו אני מביא לך גמרא מפורשת (אם כי לא ממש, אך ידים מוכיחות הם). ומפני דוחק הדברים טרחתי ליישבם כאחד, והיו לאחדים ממש, ואתה דוחני בטענות שאין בהם ממש.
(ואגב, לדברי האומר שהיא מחלוקת בבלי וירוש', הרי הלכה כבבלי).

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7% ... 7.A9.D7.9D
מקור השם

במקורות קיימים שני הסברים שונים לשמו של השער.

לפי הסבר אחד, שהוא המוכר מבין השניים, ומופיע במספר מקורות בתוספתא ובתלמוד, ניקנור היה נדבן יהודי מעשירי אלכסנדריה שנידב דלתות שתשמשנה כשער לבית המקדש ולכן נקראו דלתות אלו על שמו.

בתוספתא מסופר כי במהלך המסע מאלכסנדריה התרחש נס לדלתות, ובשל כך גם לאחר שישראל התעשרו וציפו את כל דלתות הנחושת במקדש בזהב, הושאר שער ניקנור ללא ציפוי:
"כל השערים שהיו שם (בבית המקדש) נשתנו להיות של זהב, חוץ משערי ניקנור, מפני שנעשה בהן נס... מהו נס שנעשה בהן? אמרו: כשהיה ניקנור מביאם מאלכסנדריא של מצרים, עמד עליהן נחשול שבים לטבען, ונטלו אחד מהן והטילוהו לים. ובקשו להטיל את השני ולא הניחן ניקנור. אמר להם: אם אתם מטילין את השני - הטילוני עמו. היה מצטער ובא עד שהגיע לנמלה של יפו. כיון שהגיעו לנמלה של יפו, היה (הדלת שהושלכה) מבעבע ועולה מתחת הספינה. ויש אומרים: אחת מן חיה שבים בלעה אותו, וכיון שהגיע ניקנור לנמלה של יפו, פלטתו והטילתו ליבשה."
– תוספתא מסכת יומא (ליברמן) פרק ב'

כך או כך, בתוספתא מובא כי יש האומרים שהשער הושאר ללא ציפוי מכיוון שהנחושת שלו נראתה כזהב.

פירוש זה נתמך בידי הממצא הארכאולוגי של כתובת ניקנור, בה מוזכר "נקנר אשר עשה את הדלתות".

["העצמות... של נקנר איש אלכסנדריה שעשה את הדלתות" כתובת יוונית שנמצאה על גלוסקמה במערת ניקנור בהר הצופים.]

הסבר שני ופחות מוכר מופיע בברייתא בירושלמי על מסכת יומא (הברייתא אינה מופיעה בירושלמי לפנינו אך כך מצטטה רבי שלמה שיר-ליאון, ראו מלאכת שלמה לשקלים פ"ו מ"ג):

"למה נקרא שמו שער ניקנור? שפעם אחת עלה ניקנור סרדיוט ממלכי יונים וחנה כנגד שער ניקנור והיה מניף ידו על בית המקדש ואמר: 'אימתי תיפול העיר הזאת והבית הזה בידי ואהרסנה?' וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום, תפשוהו וקצצו ידיו ורגליו ותלוהו לפני השער וקראו שמו שער ניקנור".

אה, הוכרעה המחלוקת על סמך דיוק לשונו של Tio... וד"ל.

אדג כתב:אה, הוכרעה המחלוקת על סמך דיוק לשונו של Tio... וד"ל.

אדג
לטובת באי המקום הזה אבקש פרש את צפונותיך מה כונתך

אין פה עומק נפלא, יאיר שי' הביא מקורו מדברי כותב א' בויקי' העברית, Tio שמו, שזהו ב' הסברים, וכמובא לעיל. אני הצבעתי על האבסורד בהתמכות על דברי פלוני-אלמוני כביכול היו דבריו תורה מסיני.