פורום אוצר החכמה

בגמרא בפסחים מבואר שהיה דם הקרבנות של ערב פסח ממלא את העזרה עד שהיה מגיע גובה הדם לארכובותיהם של הכהנים.
והלא הר הבית כולו היה משפע ועולה ממזרח למערב, וכיצד לא נשפך ויצא הדם מחוץ לעזרה ממערב למזרח ?
אפשר לומר שהיה זה נס, אך אם יש למישהו תשובה הגונה ע"ז, או לכה"פ מ"מ למי שמדבר בזה, אשמח לשמוע.

האם לא היה איזה גדר או חומה שהקיפה את מקום העזרה?

חוץ מזה, מה בכך אם יצא הדם חוץ לעזרה, זה לא הדם שזרקו על המזבח, אלא מה שנשפך משחיטת הבהמות.

השאלה מאד לא מובנת לי. אם הר הבית היה משופע, האם זה מכריח שגם העזרה היתה משופעת? וכי בית שבונים על ההר עושים את רצפתו משופעת?
כמובן שהכל היה ישר כפלס, כי חצבו בהר ויישרו את מקום המקדש והעזרות.

אבל עדיין צריך להבין איך עלה הדם לכזה גובה ולא זרם החוצה, גם אם העזרה היתה במישור.

כתוב מפורש שהיו פוקקים את העזרה.

פוקקים את היציאה לכיוון השילוח אבל אין עוד פתחים? הרמטי? וואקום?

הרי היו סוגרים את הדלתות.

ישיבישקייט כתב:פוקקים את היציאה לכיוון השילוח אבל אין עוד פתחים? הרמטי? וואקום?

אני לא מבין מה קשה לך. היתה רצפה מאבן, היו חומות סביב. למה שלא יהיה סגור הרמטי?

איש שלום כתב:כתוב מפורש שהיו פוקקים את העזרה.

מה שהיו פוקקים את העזרה זה רק אחר הקרבת הקרבן פסח שהעזרה היתה מלאה בדם שאז היו פוקקים את אמת המים שעבר בעזרה בכדי שיעלו המים על כל העזרה לנקות את העזרה ואח"כ פתחו שוב, אך בשעת הקרבה לא פקקו כלל

שבטיישראל כתב:

איש שלום כתב:כתוב מפורש שהיו פוקקים את העזרה.

מה שהיו פוקקים את העזרה זה רק אחר הקרבת הקרבן פסח שהעזרה היתה מלאה בדם שאז היו פוקקים את אמת המים שעבר בעזרה בכדי שיעלו המים על כל העזרה לנקות את העזרה ואח"כ פתחו שוב, אך בשעת הקרבה לא פקקו כלל

אני מצטער לומר שאיני מבין מילה מדבריך. אתה אומר שכשהעזרה היתה מלאה בדם אז היו פוקקין? לדבריך איך היתה מתמלאת אם לא היתה פקוקה?
הדברים פשוטים מאד, בזמן הקרבת הקרבן דהיינו כשהיו זורקים את הדם על המזבח, כבר היתה העזרה פקוקה, כדי שלא ירד הדם לאמה.
אולי תנסה להסביר את עצמך קצת יותר ברור?

איש שלום כתב: בזמן הקרבת הקרבן דהיינו כשהיו זורקים את הדם על המזבח, כבר היתה העזרה פקוקה, כדי שלא ירד הדם לאמה.

אולי תסביר את דבריך, למה שלא ירד הדם לאמה? איזה דם?
דם הזריקה באמת ירד לאמת המים ויצא לנחל קדרון ונמכר לגננים.
ודם שנשפך קודם הזריקה פסול.
אז למה לפקוק את אמת המים?
עוד דבר. איך פקיקת העזרה מונעת את הדם מלירד לאמת המים העוברת בעזרה?

חיים כתב:

איש שלום כתב: בזמן הקרבת הקרבן דהיינו כשהיו זורקים את הדם על המזבח, כבר היתה העזרה פקוקה, כדי שלא ירד הדם לאמה.

אולי תסביר את דבריך, למה שלא ירד הדם לאמה? איזה דם?
דם הזריקה באמת ירד לאמת המים ויצא לנחל קדרון ונמכר לגננים.
ודם שנשפך קודם הזריקה פסול.
אז למה לפקוק את אמת המים?
עוד דבר. איך פקיקת העזרה מונעת את הדם מלירד לאמת המים העוברת בעזרה?

חשבתי וחשבתי הרי זה ממש שיח חרשים. אני לא מבין על מה אתה מדבר ואתה אינך מבין על מה אני מדבר. אבל עכשיו הבנתי שהאשמה תלויה בי בלבד. כי אם הייתי קורא את דבריך ביתר תשומת לב, הייתי מבין מיד את הטעות שלך והייתי עונה לענין.
עכשיו אסביר:
ישיבישקייט שאל איך יתכן שבהקרבת קרבן הפסח היה הדם מגיע עד ארכובותיהם של הכהנים. וכי העזרה היתה סתומה הרמטית?
על זה עניתי, שבהחלט היתה סתומה הרמטית. כי הרצפה כידוע היתה עשויה שיש, והחומות היו של אבן, והדלתות מוגפות. כך שלא היה לדם מהיכן לצאת. ולא קשיא מידי. אלא מאי, הרי מבואר שאמת המים היתה עוברת בעזרה והדם היה נשפך דרכה לנחל קדרון. לזה כתבתי שהיו פוקקים את העזרה, דהיינו את הנקב שבחומת העזרה כדי שלא יצאו הדמים לחוץ.
ואתה הקשית עלי, שהרי פקיקת העזרה היתה רק אחרי שהיו מקריבים, והיינו בשביל לשטוף את העזרה מכל הדמים שהיו שם. וא"כ אכתי קשיא איך הדם היה נשאר בעזרה קודם שפקקו.
אבל קושייתו דמר מעיקרא ליתא, כי אני התכוונתי לא לפקיקת העזרה בשביל לשוטפה, אלא בערב פסח היתה פקיקה מיוחדת שהיו לפני הקרבת הפסח פוקקים את העזרה על מנת שיצטבר כל דם הקרבנות בעזרה, ובגמרא פסחים ס"ה ע"ב פליגי תנאי מאיזה טעם היו פוקקים, ר' יהודה אומר בשביל שבסוף היום יקח כוס מן הדם השפוך ויזרקנו על המזבח, ולחכמים היו פוקקים משום דשבח הוא לבני אהרן שילכו עד ארכובותיהם בדם.
ואה"נ אתה צודק שבסוף היום היו פוקקים את העזרה כדי שתישטף במי הנחל, אבל כמו שאמרתי, קודם לכן עוד בערב פסח היו פוקקים כדי שיצטבר הדם. וקושיית ישיבישקייט לא קשיא מידי.

איש שלום כתב:אלא בערב פסח היתה פקיקה מיוחדת שהיו לפני הקרבת הפסח פוקקים את העזרה על מנת שיצטבר כל דם הקרבנות בעזרה, ובגמרא פסחים ס"ה ע"ב פליגי תנאי מאיזה טעם היו פוקקים, ר' יהודה אומר בשביל שבסוף היום יקח כוס מן הדם השפוך ויזרקנו על המזבח, ולחכמים היו פוקקים משום דשבח הוא לבני אהרן שילכו עד ארכובותיהם בדם.

דבר זה נתעלם ממני, וצדקת בדבריך.

בס"ד
אחרי שהבנו איך זה ייתכן שהדם לא ברח לצדדים, השאלה שמטרידה אותי, זה איך היה אפשר לשחוט פסחים נוספים כאשר הדם עבר את גובה ראש הכבש על הרצפה??
והרי עד הארכובה - עד הברך "ארכובה באדם נקראת הברך המחברת את השוק עם הירך" (תוס' יום טוב ותפארת ישראל אהלות א ח) מויקיפידיה.
ואם כך הכבש יחנק לו למוות עוד הרבה לפני שיישחט?!

תוספות ביומא דף טז מביא בשם המדרש, שהכבשים שהביאו לביהמ"ק היו מרכיבים אותם על הגמלים, ורגליהם הי' נוגעות בארץ
הרי שהי' הבהמות גדולות ביותר, ולק"מ

אליהוא כתב:הרי היו סוגרים את הדלתות.

בשלמא למאן דאמר שעזרת כהנים ועזרת ישראל שוים בגובה רצפתם - שפיר, אבל לראב"י שעזרת כהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה מאי איכא למימר?
(ולכאורה צריך לומר דלדעה זו הביאו את העצים דרך עזרת ישראל ושם הילכו עד ארכובתיהם בדם, אבל בעזרת כהנים אכן לא היה הדם גבוה כלל.)

אראל כתב: . . הרי שהי' הבהמות גדולות ביותר, ולק"מ

אך בשעת השחיטה מוּטות הרי ארצה על צדן.

באר בשדה כתב:אך בשעת השחיטה מוּטות הרי ארצה על צדן.

אם ההולכה הי' על האצטבאות, כמבואר שם בסוגי', אולי שהשחיטה ג"כ הי' על האטצבאות, וא"ש [שחיטת הפסח כשרה בכל מקום בעזרה]