כל ספרי חסידות מלאים מזה אך לא מצאתי כעת מי שדן ספציפית בנקודה זו, האיך אפשר להבין שלדוגמא מצות פדיון הבן נוהגת ב'כל' אדם בכל זמן, הרי כשפדה את בנו כבר שוב אינו חייב במצוה זו?וכן עוד כהנה מצוות שא"א לקיימם כל הזמן, למשל מצות שבת מילה וכדו', איך אפשר להבין ענין זה על בוריו.
אני לא זוכר כעת מי שכותב ענין זו שכל פרט ופרט מענייני התורה נוהגת בכל אדם ובכל זמן, לכן אודה למי שיעתיק לנו מדבריו הק' שיוכלו להבין במה דברים אמורים.