פורום אוצר החכמה

תוס' ברכות לא., ע"פ ירושלמי, שהעוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה דמי!
וצ"ע לאלו דברים נפקא מינה מהגדרה זו,
ומה כלול ב"צרכי ציבור", והאם גם כשעושה תמורת כסף.

[היום צרכי ציבור של כלל ישראל, אולי הוא לימוד התורה, כמדומה כך כתב הגר"י הוטנר זצ"ל]

הנצי"ב כותב על יוסף בהעמק דבר שכיון שעסק בצרכי הציבור הריהו כאילו לומד תורה.
כמדומני שהיה כאן אשכול בנושא.

יש סרטונים רבים מהמבקרים אצל אדמו"ר מחב"ד נ"ע.
אחד מהם הוא מהגאון רבי משה זאב פלדמן זצ"ל ראש ישיבת אמרי אמת,
הוא הגיע בזמן שכיהן כח"כ ושאל אותו הליובאוויטשער אם הוא עדיין מגיע בישיבה, ותוך כדי גמגומו ענה לו האדמו"ר שהעוסק בצרכי ציבור פטור מדברי תורה...
סתם אנקודוטה...

מפורש הוא בשו"ע או"ח סי' צג ס"ד. ע"ש דהוא מחלוקת ראשונים. ועי' ט"ז ברסי' קח ובברכי יוסף בסי' תרפז.

ולעניין שכר עמ"ש בבאה"ל (סי' לח ס"ח בד"ה הם). ויש להאריך הרבה בפרט זה, ואין כאן מקומו.

ואולי אמרו כן על המתעסק בצרכי ציבור משום הא דאיתא בשמו"ר (פ"ו סי' ב): כי העשק יהולל חכם, המתעסק
בצרכי צבור משכח תלמודו, אמר רבי יהושע בן לוי ששים הלכות למדני רבי יהודה בן פדיה בחרישת הקבר, וכלן
נשתכחו ממני בשביל שהייתי עוסק בצרכי צבור. ע"כ. וקמ"ל דאל ירך לבבו ותיפול רוחו מלהתעסק בזה משום
החשש שמא ישכח לימודו, דהיא היא.

על הפסוק 'ודובר שלום לרוב זרעו' דרשו כי חלק מן הסהנדרין פרשו ממרדכי, לפי שעניני הציבור באו על חשבון לימודו.
על יוסף שאמר 'נשני אלוקים מכל עמלי וגו' ', מבאר הנצי"ב ששכח תלמודו. ואולי עניני מצרים אינם בכלל עניני ציבור?

אונס לאו כמאן דעביד דמי ודו"ק
השאלה היא אם כשיבוא לשמים יהיה כאחד התח,ים