איתא בגמ' ברכות (ח' ע"א): אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, ואפי' עטרות ודיבון, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום מאריכין לו ימיו ושנותיו.
כתב הלבוש (אורח חיים סימן רפה' סעיף א'): חייבו חז"ל (ברכות ח ע"א) על כל אדם מישראל שישלים הפרשה בכל שבוע עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, כדי שיהא בקי בתורה, וסימנך ואל"ה שמו"ת בני ישראל [שמות א, א], ו'חייב א'דם ל'קרות ה'פרשה, ש'נים מ'קרא ו'אחד ת'רגום, וזה חייבים כל בני ישראל, וכל העושה כן מאריכין לו ימיו ושנותיו, ואפילו פסוקים שאין עליהן תרגום כגון עטרות ודיבון, והוא הדין ראובן ושמעון וכיוצא בו, חייב לקרות שלש פעמים, שני פעמים במקום מקרא ופעם אחד במקום התרגום. וכן מבוא' להדיא בשו"ע שחייב אדם להשלים וכו'
מבוא' מהשו"ע והלבוש דמה דאיתא בגמ' 'לעולם ישלים וכו'' היינו שחייב. וצ"ע שבסעודת מלוה מלכה הגמ' בשבת (קיט' ע"ב) אומרת: ואמר רבי חנינא לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת אף על פי שאינו צריך אלא לכזית. ושם כותבים השו"ע וכן הלבוש את לשון הגמ' בלבד ולא כתבו 'חייב'. ומאי שנא?