פורום אוצר החכמה

איתא בגמ' ברכות (ח' ע"א): אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, ואפי' עטרות ודיבון, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום מאריכין לו ימיו ושנותיו.
כתב הלבוש (אורח חיים סימן רפה' סעיף א'): חייבו חז"ל (ברכות ח ע"א) על כל אדם מישראל שישלים הפרשה בכל שבוע עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, כדי שיהא בקי בתורה, וסימנך ואל"ה שמו"ת בני ישראל [שמות א, א], ו'חייב א'דם ל'קרות ה'פרשה, ש'נים מ'קרא ו'אחד ת'רגום, וזה חייבים כל בני ישראל, וכל העושה כן מאריכין לו ימיו ושנותיו, ואפילו פסוקים שאין עליהן תרגום כגון עטרות ודיבון, והוא הדין ראובן ושמעון וכיוצא בו, חייב לקרות שלש פעמים, שני פעמים במקום מקרא ופעם אחד במקום התרגום. וכן מבוא' להדיא בשו"ע שחייב אדם להשלים וכו'
מבוא' מהשו"ע והלבוש דמה דאיתא בגמ' 'לעולם ישלים וכו'' היינו שחייב. וצ"ע שבסעודת מלוה מלכה הגמ' בשבת (קיט' ע"ב) אומרת: ואמר רבי חנינא לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת אף על פי שאינו צריך אלא לכזית. ושם כותבים השו"ע וכן הלבוש את לשון הגמ' בלבד ולא כתבו 'חייב'. ומאי שנא?

גם אני חשבתי זה מכבר,שלכאו' יש לדון שאי"ז לשון חובה.
אם לגבי מלוה מלכה היה מבואר שאי"ז חובה,היה קשה טפי,עתה שרק השו"ע בחר שם לכתוב לשון אחר,זה לא כבר קושי כ"כ.

יוסי 10 כתב:גם אני חשבתי זה מכבר,שלכאו' יש לדון שאי"ז לשון חובה.

מה יש לדון אחר דנפסק בפוסקים דהוא חובה? אא"כ כונתך רק בהו"א ולבירור מדוע נפסק כך.

לגבי שמו"ת כתב הש"ע בסי' רפ"ה לשון הרמב"ם פי"ג מהל' תפלה הל' כ"ה, מפני שאומרם "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבון" אינו מבואר כל כך, מהו "ואפילו עטרות ודיבון", וכפי שנחלקו בזה הראשונים.
לכן בסי' רפ"ה לא כתב הש"ע מאמר הגמ' הנ"ל כצורתו, אלא בחר ופסק כלשון הרמב"ם, וכ"מ בב"י שם עיי"ש.
משא"כ לגבי "יסדר אדם שלחנו במ"ש" בסי' ש', פשיט"ל לב"י הלכה זו כלשון הגמ', ואינה צריכה ביאור נוסף, לכן סתם לשון הגמ' כצורתה. ופשוט.
(ומה שפסקו שחייב לקרוא שמו"ת וכו', אי"ז משום לשון הגמ' לעולם ישלים וכו', כי א"כ וכי "לעולם ידור אדם במקום רבו" חובה? פשיטא שלא, וז"פ ואצ"ל).

אב-י כתב:וסימנך ואל"ה שמו"ת בני ישראל [שמות א, א], ו'חייב א'דם ל'קרות ה'פרשה, ש'נים מ'קרא ו'אחד ת'רגום,

בהקשר רמז זה - שהביאוהו רבים ואף בעל הטורים ריש שמות - ראיתי דבר יפה בס' חבצלת השרון (סוף הפרשה),
מה הקשר בין הלכה זו הרמוזה בפסוק זה, לבין הפסוק עצמו?
י"ל, שהרי קיי"ל "ואפילו עטרות ודיבון" צריכים לתרגם, דהיינו פסוקים שאין עליהם תרגום כמו שמות, ג"כ צריך,
לזה הרמז דוקא ב"ואלה שמות" שאפילו בשמות, (וכן שמות בנ"י שמכאן ואילך), ח'ייב א'דם ל'קרות ה'פרשה ש'נים מ'קרא ו'אחד ת'רגום.....
[וע"ש שמפלפל בזה בין פי' רש"י לתוס'].

חשבתי פעם שנרמז הענין בתחילת חומש שמות,ולא בתחילת בראשית כמתבקש.
רמזו פה גם, כי ההמון בחידוש השנה ובתחילת הקריאה יתעורר להקפיד על החיוב הנ"ל.
אך צריך לשים על לב, כי גם בעיצומו של החורף הקר, ועמוק בתוך גלגל השנה והשחיקה,
"וחייב אדם להשלים הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום".

שייך כתב:חשבתי פעם שנרמז הענין בתחילת חומש שמות,ולא בתחילת בראשית כמתבקש.
רמזו פה גם, כי ההמון בחידוש השנה ובתחילת הקריאה יתעורר להקפיד על החיוב הנ"ל.
אך צריך לשים על לב, כי גם בעיצומו של החורף הקר, ועמוק בתוך גלגל השנה והשחיקה,
"וחייב אדם להשלים הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום".

יפה מאוד!
נהנתי

שייך כתב:חשבתי פעם שנרמז הענין בתחילת חומש שמות,ולא בתחילת בראשית כמתבקש.
רמזו פה גם, כי ההמון בחידוש השנה ובתחילת הקריאה יתעורר להקפיד על החיוב הנ"ל.
אך צריך לשים על לב, כי גם בעיצומו של החורף הקר, ועמוק בתוך גלגל השנה והשחיקה,
"וחייב אדם להשלים הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום".

ואולי אף בא לומר, שאם אדם לא קרא שמו"ת, לא יאמר אחכה שיתחיל הציבור שוב לקרוא מ"בראשית" ואז אצטרף ואתחיל לקרוא הפרשה, אלא מיד יקרא אותה פ"ש שעומד בה שמו"ת ולא יתן מקום ופתח ליצר ש"לפתח חטאת רובץ" ואומר לאדם מחר תתחיל (וכבר כתב רש"י פרשת בא יג, יד "יש מחר שהוא לאחר זמן"...)