פורום אוצר החכמה

בס"ד
שלום רב לתלמידי החכמים וצורבי מרבנן,
מאחר ומתיקות התורה ידועה כאן לכולם, ברצוני להציע רעיון וזה החלו:
היות וישנם שיעורים - חידושים רבים, שהרבה תלמידי חכמים לא זוכים להגיע אליהם מחוסר בקיאות וידע,
ולפעמים גם אם מגיעים אליהם הם היו שמחים אילו היו מוצאים אותם בזמן כשעסקו באותו נושא,
וכיוון שכן הייתי שמח אם היו מתאחדים כל יקירי הפורום, ובכל פעם כשלומדים (מתוך ספר) שיעור מסוים או ביאור מחודש
באחת מסוגיות הש"ס, רמב"ם או כל מקור למדני מובהק, יציינו כאן באשכול זה (ה' יאריך ימיו)
א) את הנושא ב) המקור ג) תמצות מה שעולה מאותו מקור (שאלה ותירוץ וכדו')

אפילו אם השיעור נראה מוכר, וברור לך שכולם מכירים אותו, כדאי לרשום אותו למען שאר המשתמשים שעדיין לא זכו לטעום את מתיקותו
מעין מה שעשו בספר המפתח על הרמב"ם פרנקל וקצת יותר מפורט מזה.
ובטוחני שתהיה בכך תועלת גדולה לכל משתמשי הפורום.
ישר כח גדול, זכות הרבים תלויה בכם.

בתורת התחלה המלצתי:
לעיין בדברי הקובץ שיעורים לגר"א וואסרמן בבא בתרא אות תרלג
ושם תמצא הגדרות חדשות (למי שלא מכיר) בנוגע לסמכותם של האמוראים לחלוק על תנאים.

ארחות שבת ח"א בירורי הלכה בסוף הספר סי' א - מביא ירושלמי המעניק קוק חדש לגמרי על אבות מלאכות שבת והקשר שלהן לתולדותיהן.

הגאון רבי אשר ווייס טוען שהירושלמי הנ"ל הוא המקור "לפסק של כלל ישראל" כלשונו שחשמל אסור בשבת מדאורייתא.

בס"ד
כשלמדנו זבחים מנחות ויומא, תמיד התלבטנו איך תתכן מחלוקת תנאים (ובפרט בתנאים שהיו ממש קרובים לזמן המקדש)
בענינים שהיו מתרחשים יום יום בבית המקדש, וכעת מצאתי מציאה בספרו הקדוש של הגאון האדיר הגרמ"מ שולזינגר
שכבר שאל זאת למרן הקהילות יעקב, והביא דבריו הקדושים בפניני הקהילות יעקב (חלק א' עמוד נז, חלק ב' בהוספות בראש הספר אות ד', ועוד בעמ' פד פה)
וחבל על דאבדין, מי יתן לנו תמורתו.

בחידושי הגר"ג נדל יש ביאור מחודש בענין ביטול ברוב - למה מותר לאכול גם את האיסור.
אך ליזהר ששלא ליגרר ח"ו אחר צ"ט שערי "ולא תתורו אחרי לבבכם" ויש אשכול מיוחד על זה ואכ"מ כלל.
בבית האוצר ערך ביטול ברוב יש לו צד דדין ביטול ברוב הוא אותו דין של הלך אחר הרוב ואפ"ה מותר לאכול הכל - עיי"ש בדבריו כי נעמו.

כבר כתבתי זה באשכול אחר: בספר ליקוטי הערות [קליין] מיישב בסברות ישרות את הקושיות שיש על מיגו [להצד של בירור ולא כח הטענה].

מראה מקומות בספרי חדושים ובאורים [שכמדומה שמשום מה אין ידי ת"ח ממשמשים בו כ"כ ?]:
א] בב"ק בסוגיא דאשו משום חציו הוא מקיף באורך עם ההגיון המיוחד של משפחת קרליץ את גדרי מעשה וגרמא ואשו משום חציו.
ב] בריש יבמות יש לו ביאור הגיוני - כנ"ל - בהפטור דצרת ערוה מיבו"ח.
ג] בכתובות סי' ו' [בתוצאה הישנה] הוא דן בברייתא דחייבי מיתות שוגגין [תנא דבי חזקיה], והרבה זמן חיפשתי מי שמעמיק בדברי הברייתא ולא מצאתי רק בהנ"ל.

למי שלא יודע: ספרי חבצלת השרון על התורה [נוסח בריסק] יש בהם עיונים נפלאים בכל מקצועות התורה ויכול בהחלט ליכנס תחת הכותרת "שיעורי ראשי הישיבות".