פורום אוצר החכמה

רבים ממפרשי המקרא פי' דמכת ערוב הייתה: מיני חיות רעות ומחשים ועקרבים שהיו משחיתים בהם בערבוביא. ובפשטות למדו זה מלשון הכתוב: "הנני משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערוב" משלח, וכמו "ושן בהמות אשלח בם", ועיין ברש"י ד"ה משליח. ומעולם תמהתי בזה למה לא הזכיר הכתוב מהו הערוב הזה, ולמה המכה נזכרת ע"ש העובדה הלכאורה טפילה הזאת שהיו החיות והבמות בערבוביא, ולא ע"ש המכה עצמה שהיו חיות ובהמות טורפות שאכלו בהם.
ובאמת עיין ברשב"ם שפי' באמת דאין הערוב – חיות ובהמות בערבוביא, אלא הערוב הוא מין ממיני הזאבים שנקראים ערוב ע"ש שדרכם לטרוף בלילות כדכתיב "זאב ערבות ישדדם" ולדעתו ניחא.

אמנם המעיין בעומק פשוטו של מקרא יראה דלא מוזכר במכה הזאת כלל דהיה מכה של מוות והרג. ולכאורה אם היו שם חיות רעות שהיו בתוך בתיהם הרי מכה זו נוראה כמעט מכל המכות, והכתוב לא הזכיר כלל המוות שהיה מהמכה הזאת אלא כתיב רק "ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערוב" והיינו דהארץ נשחתה ולא הבני אדם שהיו בה.
ומשום כך חשבתי לפרש דבאמת לא היו החיות מזיקין בני האדם כלל אלא רק שהיו שם והיו במקום ישוב כמו ביערות ובמדברות, ועיקר המכה היה מה דנשחתה הארץ, והיינו שבמקום המגורים היו חיות רעות ונחשים ועקרבים כמו במדבר. ולפי זה מתיישב מה דהמכה קרויה ע"ש הערבוביא ולא על שם החיות שפגעו בהם, דעיקר המכה הייתה מה שהיה מעורב בהם חיות ובהמות במקום יישובם.
אלא שפסוק בתהילים מפריך מה שכתבנו דכתיב "ישלח בהם ערוב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם" (תהילים ע"ה), והיינו דהערוב אכל בהם.

זלמן כתב:ובאמת עיין ברשב"ם שפי' באמת דאין הערוב – חיות ובהמות בערבוביא, אלא הערוב הוא מין ממיני הזאבים שנקראים ערוב ע"ש שדרכם לטרוף בלילות כדכתיב "זאב ערבות ישדדם" ולדעתו ניחא.

ראה גם צפניה ג ג וחבקוק א ח.

ועיין עוד בפירוש רש"ר הירש על אתר.

אגב,מפסוק זה משמע שהצפרדעים הם חיות רעות.
והשווה לפירושי הראשונים שזו הייתה מכת תנינים/אל תמסאח

זלמן כתב:ומעולם תמהתי בזה למה לא הזכיר הכתוב מהו הערוב הזה, ולמה המכה נזכרת ע"ש העובדה הלכאורה טפילה הזאת שהיו החיות והבמות בערבוביא, ולא ע"ש המכה עצמה שהיו חיות ובהמות טורפות שאכלו בהם.

נראה דמקור דברי המפרשים הוא דברי חז"ל במכה זו. (שהיהודים שמרו על ילדי המצרים ובמכת ערוב כשחזרו, נתנו להם דו"ח היכן ילדיהם).

שייך
כוונת הפסוק בתהילים למכת צפרדע, כך שלא ידעתי מאי משמע מפסוק זה, או שלא הבנתי כוונתך.
(ואם הוכרחת לזה שהקדים ערוב לצפרדע, מה תענה שהקדים שם הארבה לברד, או מה שאת מכת הדבר הזכיר רק אחד קודם למכת בכורות)

זלמן כתב:שייך
כוונת הפסוק בתהילים למכת צפרדע, כך שלא ידעתי מאי משמע מפסוק זה, או שלא הבנתי כוונתך.
(ואם הוכרחת לזה שהקדים ערוב לצפרדע, מה תענה שהקדים שם הארבה לברד, או מה שאת מכת הדבר הזכיר רק אחד קודם למכת בכורות)

דבריך ממש לא מובנים. 'שייך' כלל לא התייחס לסדר המכות אלא לפועל 'ותשחיתם' המובא אחר מכת הצפרדע, כשם שהפועל 'ויאכלם' מופיע אחרי 'ערוב'. אמנם בהחלט אפשר להסביר השחתה כפגיעה קשה ולאו דווקא מיתה, ופגיעה באיכות החיים של המצרים כזו עשו הצפרדעים היטב.

אמנם יש לדון על מספר המכות המופיע באותו מזמור, אבל לא ברור שלכך התכוונת.

לייטנר.

אין ראיה מ"ותשחיתם" שהיה להם נזק בגוף, ואדרבא לשון השחתה נופל יותר על רכוש, והכוונה שהארץ נשחתה מפני הצפרדעים (כמו שרציתי לבאר לעיל במכות ערוב דזה היה גוף המכה וכדכתיב: "ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערוב"

יפה הבאת ראיה לדברי.
תשחיתם דצפרדעים מקביל לתשחת הארץ דערוב,
ושוב משמע שהצפרדעים הם חיות רעות.
והשווה לפירושי הראשונים שזו הייתה מכת תנינים/אל תמסאח

יש"כ

לדיון נרחב בגדרה של מכת ערוב (וישוב קושייתו של פותח האשכול) ראה כאן