פורום אוצר החכמה

אגב למודנו בשולחן ערוך אורח חיים בסימן ח' אומר מרן שלפני שמברכים על צצית חיבים להסתכל לבדוק שהכל כשורה ושלא נפסל שום חוט
ונוראנחרדנו פלאות איך זה שמעולם לא ראינו שנוהגים זה בשום ביה"כ שהוא. הלה אין זה אלא מרן מפורש??

ואשר שאלת על דבר הציצית שאין בודקים בבתי כנסיות שלכם בפזורה, נחרדנו נוראות לשמוע על התקלה היוצאת, ואין אנו מורים כן אלא אנו ואבותינו ואבות אבותינו עד חזקיהו וסייעתו נהגנו לבדוק את הציצית בשעה שאנו אומרים הפסוקים מה יקר קודם שנתעטף. ואתם אין לכם על מה שתסמוכו, ושלום.

ולמה לא מנגנים במזמור לתודה? הלא גם זה שו"ע מפורש (אור"ח סי' נ"א סעי' ט').

בדיוק השבת ראיתי בעל תשובה שבדק במשך כמה דקות ציציותיו (בהמשך, משום מה ישב דומם כל התפילה) ונזכרתי הלכה ותמהתי כדלעיל כיצד "נשתכחה" הלכה זו...
לגבי "מזמור לתודה" בניגון נ"ל שכבר דובר פה בעבר, אולי הסיבה כי עדיין לא הומצאה המנגינה המתאימה...

קיבלנו כתב:אגב למודנו בשולחן ערוך אורח חיים בסימן ח' אומר מרן שלפני שמברכים על צצית חיבים להסתכל לבדוק שהכל כשורה ושלא נפסל שום חוט
ונוראנחרדנו פלאות איך זה שמעולם לא ראינו שנוהגים זה בשום ביה"כ שהוא. הלה אין זה אלא מרן מפורש??

האחרונים כ' שבעצם סמכינן על חזקה ולכן לא צריך לבדוק אלא שבגלל חשש ברכה לבטלה לא סמכינן על החזקה ולכן אם מברכים על הט"ג ופוטרים את הט"ק לא צריך לבדוק

לונדון כתב:

קיבלנו כתב:אגב למודנו בשולחן ערוך אורח חיים בסימן ח' אומר מרן שלפני שמברכים על צצית חיבים להסתכל לבדוק שהכל כשורה ושלא נפסל שום חוט
ונוראנחרדנו פלאות איך זה שמעולם לא ראינו שנוהגים זה בשום ביה"כ שהוא. הלה אין זה אלא מרן מפורש??

האחרונים כ' שבעצם סמכינן על חזקה ולכן לא צריך לבדוק אלא שבגלל חשש ברכה לבטלה לא סמכינן על החזקה ולכן אם מברכים על הט"ג ופוטרים את הט"ק לא צריך לבדוק

כדבריך מבואר בט"ז (סי' ח, סק"ח), אך לדברי המג"א (ס"ק יא) אין הדבר כן (הו"ד במשנ"ב ס"ק כב).
והדברים מפורשים בשו"ע הרב (סעיף יד):

מי שלבש הרבה בגדים של ציצית זה על גבי זה אף על פי שבברכה אחת נפטרו כולם מכל מקום צריך לבדוק הציצית של כל אחד ואחד בפני עצמו שמא נפסק חוט א' מציצית של אחד מהם ונמצא לובש ד' כנפות בלא ציצית:

קיבלנו כתב:ראנחרדנו פלאות איך זה שמעולם לא ראינו שנוהגים זה בשום ביה"כ שהוא. הלה אין זה אלא מרן מפורש?

מחילה, אתה שואל או קובע עובדה??? למה להתחיל ככה? ראית את כל המתפללים? עברת על כולם? מה אתה רוצה, שהשליח ציבור ידפוק על הבימה ויכריז: "עכשיו לבדוק הציציות"!
זו הלכה לכל אחד ואחד.

אפשר להתנסח בצורה יותר עניינית.

מעלת כבוד הר"ג חו"ר הפורום נר"ו שלומכם יסגה תבורכו מפי עליון אכיר קבלתי קראתי לנכון דבריכם ויה"ר שברכה תשרה בבתיכם יוסף עליכם וגו'
איברה תורה היא וללמוד אני צריך אדון לפניכם כאבדא קמה מריה ושכמ"א
כי שוב מצאנו ראינו להגאון הגדול מו"ריצחק יוסף נר"ו בספרו הבהיר ילקוט יוסף" הנדפס מחדש על הלכות ציצית דף פ האריך ודן בנושא זה כיד ה' הגדולה עליו וכל רז לא אניסי ליה בחירפות ובקיאות כדרכו הק'
ואחר כן זאת הלכה העלה מור וכמו שכבר כתב הרב דמתקרי לונדון דבכלל לא חיבים לבדוק את הציצית רק כדאי ממדת חסידות אם יש לו פנאי ומעקר הדין לא חייב וסיים שכן נוהגים. ושכן מורה הלכה למעשה מרן מאור ישראל שליט"א בס' הק' הלכות עולם ושבטח אף הוא עצמו לא בודק הציצית כי הלא זה אינו אלא רק מידת חסידות ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול ודלא כמו שכתב מרן בשולחנו הטהור שחייבים ואע"ג וכו' עייש"ב
זאת ועוד כתב שם בדף פג בשם ספר וילקט יוסף סתהון שהמנהג כעת שאין בודקים את הציצית דמוקמינן ליה....." יע"ש כיד ה' הטובה עליו
ומכאן תשובה יוצאת לקצת מרבנים כאן
הרה"ג טיפח נר"ו כתב שאין למנהגינו על מה שיסמוכו עכת"ד והלא הנה ראה ספר וילקט יוסף נכתב לפני איזה 150 שנים [כמדומה] וכבר העיד בגודלו על המנהג ממילא זהו מנהג קדום מאוד? ואיך הוא כותב כאלו דברים בלי לבדוק כל המנהגים וכי הוא יודע! טוב לפני שכותבים לבדוק טוב
הר' זלמן נר"ו עונה בשאלה אה"נ איברא גם שם צריך תשובה
[יאיר - זה יפה ככה לזלזל. פורום זה הוא מאוד מכובד ולא כדאי לרדת ככה אם אין לך מה לענות אל תענה]
הרה"ג לונדון מה ענית אנחנו שאלנו על הטלת גדול לא? וכנראה לענ"ד זהו שכבר העיר לנכון הרהג גולה
ר' אוהב אוצר תמיד אנחנו אואבים לקבל בקורת אך במחכ"ת אשתמיתטיה למר נר"ו הרב וילקט יוסף דלעיל שגם הוא בגודלו העיד כך על המנהג גם קבע עובדה ולפני שתבוא להעיר עלינו? חפש ותראה שכבר קדמו לנו גדולים! אתה רוצה להשיג עליהם בבקשה

המשנ"ב כותב שהסיבה שלא סומכים על החזקה מאחר שעשוי להשתנות ולהיקרע
כנראה שבזמנו חוטי הציצית היו חלשים ונקרעים בקל
הדבר מסתבר שכן ודאי לא היה אז את שיטת השזירה של היום
היום זה לא כך וממילא אין טעם לבדוק

נויירא כתב:המשנ"ב כותב שהסיבה שלא סומכים על החזקה מאחר שעשוי להשתנות ולהיקרע
כנראה שבזמנו חוטי הציצית היו חלשים ונקרעים בקל
הדבר מסתבר שכן ודאי לא היה אז את שיטת השזירה של היום
היום זה לא כך וממילא אין טעם לבדוק

וז"ל המשנ"ב סי' ח' ס"ק כ"ב: "...אבל האחרונים כתבו דצריך לבדוק כולם אחד דלא סמכינן אחזקה במקום דיכולין לבררו, וגם דחזקה גרועה היא דעשויין החוטין ליפסק, ולכן צריך לבדוק בכל יום בבוקר כשלובשן...", עכ"ל. הרי שני טעמים (דלא כהט"ז) לזה שלא סומכים על החזקה, ומקורו מהמ"א שם.
לטעם שני דעשויין החוטין ליפסק נכונים דברי ר' "נויירא" שבזמנינו שהחוטים חזקים אפשר שא"צ לבדוק, אבל לטעם ראשון שלא סומכים על חזקה במקום שיכול לבררו א"כ לא שנא וגם היום צריך לבדוק.
ואין מקום לומר שסברת המשנ"ב רק בגלל שני הטעמים ואל"ה אלא שיש רק טעם אחד א"צ לבדוק, דהרי העו"ת שם כתב רק כטעם ראשון כמובא בכה"ח שם אות ל"ד, כמו"כ במ"א ובביאור הגר"א שם משמע שאלו שני טעמים נפרדים, וז"פ ומובן (וכ"ז מלבד דעת הב"ח שם שמחמיר טפי עיי"ש).

א"כ מה שכתב ר' "קיבלנו" שיש מורים ונוהגים להיתר גמור, פלא לאור כל דברי האחרונים הנ"ל.

ולמה שלא יצטרכו לבדוק גם את רצועות התפילין? אם צריך שיהיו שחורות לגמרי.

נויירא כתב:המשנ"ב כותב שהסיבה שלא סומכים על החזקה מאחר שעשוי להשתנות ולהיקרע
כנראה שבזמנו חוטי הציצית היו חלשים ונקרעים בקל
הדבר מסתבר שכן ודאי לא היה אז את שיטת השזירה של היום
היום זה לא כך וממילא אין טעם לבדוק

גם אם נניח שנכון הדבר שיש הבדל בין החוטים של פעם לחוטים של ימינו, אין בכך כדי לשנות את ההלכה, כיון שסוף סוף החוטים עשויים להיקרע ביום מן הימים, ולכן קבעו חכמים חובה לבדוק יום יום.
זה לשון שו"ע הרב הל' ציצית ח, יג:

ואין אומרים העמידן על חזקתן שהם עכשיו כמו [שהיו] תמול שלשום משום דאם לא יבדקם בשעת הברכה לא יבדקם לעולם ובודאי אי אפשר להעמידן לעולם בחזקת כשרות כיון שדרכן לפסוק ע''י דריסת הרגלים או מחמת סבות אחרות לכן תקנו חכמים שיבדוק בכל יום ויום.

עצם ההנחה שאין דרך הציציות בימינו להיקרע אינה ברורה כלל וכלל, ונראה לי שזה דבר שהחוש מכחישו.

ס''ק כתב:ולמה שלא יצטרכו לבדוק גם את רצועות התפילין? אם צריך שיהיו שחורות לגמרי.

אכן ציצית בקלות יכולה להיפסל, די אם נפסק חוט אחד בתוך הנקב של הציצית, נפסל. ברכה לבטלה ולובש ד' כנפות בלי ציצית.
רצועות אף שהשחרות הוא לעיכובא (כמ"ש ביה"ל סי' ל"ג ד"ה הלכה בשם הרמב"ם), מ"מ אחרי שצבעם כהלכה והם שחורות, כב' מכיר היכי תמצי שיעכב?
נכון שלמצוה צריך שחור לגמרי כמ"ש ברוך שאמר הוב"ד במשנ"ב וביה"ל שם, ואם נתישנו ונתמעך מהן השחרות צריך להשחירן מחדש כמש"ש, אבל אל"ה מברך לבטלה ומבטל מצות עשה?

------- תיקון: שו"ר דאם אכן יורד השחרות במקום הפוסל, שוב יפסל. וא"כ צ"ע כמ"ש ר' ס"ק.

המ"ב שם כתב מהמג"א וז"ל "ואם בדק הטלית כשהסיר אותו מעליו והניחו בכיסו שלו אי"צ לחזור ולבדקו למחר כשמתעטף בו"
וזו עצה טובה ופשוטה שהרי בד"כ בתחילת התפילה יש פחות זמן לבדוק מאשר בסופה.
ופותח האשכול טען שלא ראה אנשים בודקים קודם אולי הם נוהגים כפי שכתב המ"ב כאן .
וכבר כתב הח"ח בספרו כבוד שמים שעיקר התיקון הוא בת"ח הנקראים יחידים -א"כ אם כבר להסתכל זה על היחידים ולא על העולם .

זכורני ראיתי כתוב בשם הגרש"ז, לדון מדוע באתרוג לא הצריכו הפוסקים לבודקו לפני הברכה כציצית, ולא חששו שמא נפסל, אלא לכאו' סמכו על החזקה,
ואיני מוצא כעת מקומו.

מכיון שכתבו הפוסקים (נדמה לי המג"א) שדי לבדוק החוטים היוצאים מהגדיל וא"צ לבדוק חיבורם בבגד, א"כ כל יום בעת ק"ש בודקים אותם כשאוחזין בעת ק"ש ופר' ציצית, וממילא מועילה הבדיקה למחרת כמבואר בהלכה.

אפרקסתא דעניא כתב:מכיון שכתבו הפוסקים (נדמה לי המג"א) שדי לבדוק החוטים היוצאים מהגדיל וא"צ לבדוק חיבורם בבגד, א"כ כל יום בעת ק"ש בודקים אותם כשאוחזין בעת ק"ש ופר' ציצית, וממילא מועילה הבדיקה למחרת כמבואר בהלכה.

???? נכון שכן כתב המג"א אבל יש לנו אח"כ מ"ב וכתב שם בסי' ח ס"ק כא וז"ל "גם צריך לבדקן למעלה במקום נקב הטלית עד הקשירה דשם פסול אפילו בנפסק חוט אחד" . וכ"כ בסי' יב ס"ק ד .