פורום אוצר החכמה

בספר החשוב "אמונה ובטחון" לגאון העצום בעל החזו"א זצ"ל האריך בחלק ה' שגם במדעים אין חכמת דורנו עדיפה מהקדמונים, והביא ראיות לכך שגם הם ידעו הרבה דברים ברפואה ומדע, עיי"ש.
האם ניתן ליישב עם מה שמפורסם בשם הזוהר (היכן?) שבאלף החמישי יפתחו שערי חכמה?
[ולא שיש לחזון איש "חובה" להסתדר עם דברי הזוהר באיזה מקום, אלא שבכל זאת אם ניתן ליישב ודאי עדיף לנו]

גאולה בקרוב כתב:בספר החשוב "אמונה ובטחון" לגאון העצום בעל החזו"א זצ"ל האריך בחלק ה' שגם במדעים אין חכמת דורנו עדיפה מהקדמונים, והביא ראיות לכך שגם הם ידעו הרבה דברים ברפואה ומדע, עיי"ש.
האם ניתן ליישב עם מה שמפורסם בשם הזוהר (היכן?) שבאלף החמישי יפתחו שערי חכמה?
[ולא שיש לחזון איש "חובה" להסתדר עם דברי הזוהר באיזה מקום, אלא שבכל זאת אם ניתן ליישב ודאי עדיף לנו]

מנין לך שהזוהר התכון לחכמה במדעים? לכאו' כונתו לשערי תורת החכמה, תורת הפנימיות.

למה לי קרא סברא הוא.

גאולה בקרוב כתב:בספר החשוב "אמונה ובטחון" לגאון העצום בעל החזו"א זצ"ל האריך בחלק ה' שגם במדעים אין חכמת דורנו עדיפה מהקדמונים, והביא ראיות לכך שגם הם ידעו הרבה דברים ברפואה ומדע, עיי"ש.
האם ניתן ליישב עם מה שמפורסם בשם הזוהר (היכן?) שבאלף החמישי יפתחו שערי חכמה?
[ולא שיש לחזון איש "חובה" להסתדר עם דברי הזוהר באיזה מקום, אלא שבכל זאת אם ניתן ליישב ודאי עדיף לנו]

אף על פי כן, אינו במשמע שהאנשים נעשו חכמים יותר, אלא שנפתחו השערים ונתגלו דברים חדשים.
בכל מקרה, החזו"א מסכים שהידע היום גדול מאשר היה בעבר, אלא שאין הדבר מלמד על חכמת הדורות האחרונים, ולכן אין להם להתגאות על הראשונים.

בקיצור, נחכה שמישהו יעשה חיפוש במאגרים ונראה מה בדיוק כתוב בזוהר

מימי לא למדתי פשט בחזו"א, שדורות הקדומים היו יותר חכמים מדורותינו.
הבנתי מאז, כי כוונתו לומר שמה שאנו חושבים שיש לנו חכמת הקדמונים בתוספת חכמות חדשות, אינו, כי לקדמונים היו חכמות שהן עתה נעלמות מאתנו, ועל כן אין לזלזל בחכמתם.

מה זאת אומרת "למדתי פשט"?
ראה שם בתחילת הפרק שמציג מאד ברור את "חקירתו": מאבק בין דורות ראשונים ואחרונים מי יותר חכם, "אנחנו חכימים מכם".
ואמנם אח"כ בפשיטות החקירה יש ביטוי "לא נגרע מכם", וצ"ע, ועכ"פ זאת לא נקודה עקרונית האם ראשונים יותר מאחרונים או שווים, אלא שעכ"פ דעתו שאחרונים לא עדיפים מראשונים, ועל זה שאלתי מהזוהר, שעדיין לא ראינוהו.

ע"פ חיפוש באוצר החכמה:
זוהר כרך א (בראשית) פרשת וירא דף קיז עמוד א :
"ובשית מאה שנין לשתיתנאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלה בשביעאה כבר נש דמתתקן ביומא שתיתאה מכי ערב שמשא לאעלא בשבתא, אוף הכי נמי, וסימניך (בראשית ז') בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה".

חכמתא לעילא וחכמתא לתתא- התבאר בספר אשמורת הבוקר (מתלמידי האריז"ל) שהכוונה לחכמת התורה וחכמת העולם.

בכמה ספרים בארו שהכוונה למאה השישית מהאלף הששי יפתחו גם שערי החכמה האנושית, ואכן התגלו הרבה המצאות חדשות בתחומי המדע והטכנולוגיה.
ראה בשו"ת מנחת אלעזר ח"ג או"ח סי' כה, ספר התלמוד ומדעי תבל שער ב' סי' ד, וספר אבות על בנים (לג"ר שאול בראך זצ"ל) הקדמה עמ' יא.

ומה נאמר על דברי רבינו בחיי בהקדמה לפ' תזריע:
"...וע"כ הדברים המעולים תמצאם אחרונים, כי האדם שהוא תכלית הכוונה בבריאת העולם להכיר את בוראו ולעובדו, היה אחרון לכל הנבראים ונבחר מכולן, וכן יום שבת הוא אחרון לכל הימים ומקודש מכולן, וכן העוה"ב הוא אחרון לעוה"ז...וכן ישראל היו אחרונים בבריאה...הא למדת מכל זה שהאחרון הוא המעולה..."