פורום אוצר החכמה

הנה במסכת סוכה נא-נב שנינו:
במוצאי יום טוב כו'. מאי תיקון גדול? - אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים. ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. היכי עביד הכי? והכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל! - אמר רב: קרא אשכחו ודרוש, וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד. אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא - שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם - אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם - על אחת כמה וכמה.

ונהנה יש להתבונן על טעם חובת ההפרדה הנ"ל לעתיד לבא.
[ונראה שכך הדריכו אותם חכמים, ולא שמעצמם החליטו להחמיר, שאחרת מה הק"ו, וגם הלשון "אמרה תורה" מראה שחיוב]
ואפשר לומר שהטעם, שיצה"ר לא שולט, אבל בכל זאת קיים קצת- אבל הוא דוחק, בגלל שלדעה אחת מדובר על הספד על יצה"ר שהקב"ה שוחטו ונעלם לגמרי.
ולכן צ"ל לכאורה כמש"כ באוצמ"ה שם בשם ספר בני חיי, ש"לאו אורח ארעא" עירבוב גברים ונשים, גם בלי קשר לעבירה. וכעין זה כתב הרב קארפ שליט"א בספרו משמרת מועד על סוכה, ש"אף כשאין יצה"ר זו מידת הצניעות, וכך היא הצורה".
[ואינו מוסבר לגמרי סוף סוף מדוע לאו דרך ארץ וכו' כשאין חשש עבירה, ויל"ע עדיין]

ואם כנים אנחנו בזה, נראה שתהיה נפקא מינה להבין דברי רבינו הלבוש הנודעים:
"אמרו בספר חסידים [סי' שצג] כל מקום שאנשים ונשים רואין זה את זה כגון בסעודת נישואין אין לברך שהשמחה במעונו, לפי שאין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כשיש בו הרהורי עבירה ע"כ, ואין נזהרין עכשיו בזה, ואפשר משום דעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים ואין כאן הרהורי עבירה כל כך, דדמיין עלן כקאקי חיוורא מתוך רוב הרגלן בינינו וכיון דדשו דשו".
ונראה שרק כלפי "שהשמחה במעונו" לימד הלבוש זכות, בגלל שאין הרהורי עבירה (דוקא בגלל שפלותם), אבל ודאי שמצריך הפרדה בחתונה, שהיא כדברי הגמ' בסוכה גם בלי קשר ליצה"ר ועבירה,
ודוק.

[ונראה שכך הדריכו אותם חכמים, ולא שמעצמם החליטו להחמיר, שאחרת מה הק"ו, וגם הלשון "אמרה תורה" מראה שחיוב]

ר' משה פיינשטיין טוען שעניין ההפרדה הוא דאורייתא מכוח הגמרא כאן כי אילו לא היה דאורייתא היה אסור לעשות שינוי בבנין הבית משום הכל בכתב.

עברכות סא? אחורי ארי וכו' ומפיק מינה גם גבי אדה"ר קודם החטא וכמדומה שבמהרש"א שם (או בעירובין?) שהוא מדרך כבוד לאיש ולא שאלה של הרהור וכנראה זה הביאור במה שאמרו כן גבי אדה"ר.
ועיין עוד מהר"ל בבאר הגולה? ב' עניינים במצות פו"ר הא' לקיים כל העולם כמו גם בבע"ח והשני ענין חומר וצורה עיי"ש דבריו הנחמדים.
מכ"מ פשוט שיש חילוק בין הטעמים שטעם דצניעות מוחים עליו וכו' ומשא"כ הטעם השני. ודו"ק וק"ל.

קראתי ואין עונה...
הנאמנו דבריי או לא?

התחבטתי לעיל מה טעם הגמ' בהפרדה של לעתיד לבא כשאין יצה"ר.
וכעת ראיתי במכתב מאליהו (ח"ג עמ'40-42) שהטעם הוא בגלל הרגל העבירה לפני כן, ו"אפילו אם יבטלו את הסתת היצר לגמרי, ימשיך האדם לחטוא מכח ההרגל שנשתרש בו".
ונראה שהסבר זה עדיף בהבנה על פני מה שנתבאר לעיל.

ואיך תסביר באדם הראשון קודם החטא?

באמת אין לי מושג איך לענות, ובכלל הענין פלאי ונשגב, אדם הראשון בעל דו פרצופים מי הולך ראשון,
וכמו שכתבת אולי מצד הכבוד מהאשה לאיש, ולא קשור בדוקא להפרדה.
בכל אופן לגבי הפרדה, נראה שיותר פשוט מסברא מצד חשש עבירה, כשהצד השני של "צורת הצניעות" ו"אורח ארעא" לא מובן בסברא, לפחות לי.

וכן ראיתי בשו"ת עשה לך רב, ח"ג סי' מ, שפשוט לו שדברי הלבוש נאמרו רק לגבי "שהשמחה במעונו" ולא שמתיר ישיבה בשמחות בלי הפרדה,
וצע"ג על אלו שרוצים לסמוך על הלבוש לקולא בעצם ההפרדה, שכן עצם סברתו מאד מחודשת, לומר ש"קאקי חיוורי" יש גם לחלשים בצניעות, ונראה פשוט שבא רק "ללמד זכות" כדרכם של גדולי ישראל, וגם הוא נראה יותר שדיבר רק על "שהשמחה במעונו".

גאולה בקרוב כתב:התחבטתי לעיל מה טעם הגמ' בהפרדה של לעתיד לבא כשאין יצה"ר.
וכעת ראיתי במכתב מאליהו (ח"ג עמ'40-42) שהטעם הוא בגלל הרגל העבירה לפני כן, ו"אפילו אם יבטלו את הסתת היצר לגמרי, ימשיך האדם לחטוא מכח ההרגל שנשתרש בו".ונראה שהסבר זה עדיף בהבנה על פני מה שנתבאר לעיל.

צא ולמד מהגמ' ביומא על העברות שנעשו ביו"כ בנהרדעא, ועל אף שביו"כ בטל כח היצה"ר.

יומא יט:
ושם כ. שהשטן אין לו רשות לקטרג, אבל לא מפורש שגם אין יצה"ר ביו"כ (אע"פ שלעיתים אומרים "הוא שטן הוא יצה"ר")

גאולה בקרוב כתב:יומא יט:
ושם כ. שהשטן אין לו רשות לקטרג, אבל לא מפורש שגם אין יצה"ר ביו"כ (אע"פ שלעיתים אומרים "הוא שטן הוא יצה"ר")

השפ"א ודאי הבין בגמ' דכחו בטל לגמרי

דומני שגדולי הפוסקים התירו ישיבה מעורבת באירועים, ורק ריקודים אסרו ופשוט, אלא שהנהיגו בתור הנהגה טובה להפריד בין הגברים לנשים באירועים, וכך השתרש המנהג הטוב להפריד באירועים בין גברים לנשים, אבל בשמחות וסעודות הנערכות בבית, לא מקפידים כ"כ על זה, ומותר מעיקר הדין.

בידי תמונות מאירועים שונים בחו"ל - בעיקר 'דינרים' ונשפים גדולים,
ובארץ-בעיקר מסיבות חתונה או ארוסין ושבע ברכות באולמות קטנים.

בתמונות נראים גדולי הגדולים של הדור הקודם, בעיקר יוצאי ליטא ורוסיה, יושבים באירועים ללא הפרדה כלל. בחו"ל מדובר באירועים שכל שולחן ושולחן מעורב והאנשים אינם קרובי משפחה כלל. יש גם שבבמה יושבות נשים בין גברים (לא בשורת גדולי התורה).
באירועי השמחה בארץ הכוונה לישיבה בטורים נפרדים אך ללא מחיצה כלל ובאותו חדר.
אמנם בדר"כ, מחמת אופי השמחה, מדובר בקרובי משפחה או במחותנים. איני חושב שיש היתר אמיתי אבל זה לא אנשים זרים לחלוטין כבאותם דינרים בחו"ל.