פורום אוצר החכמה

אמרתי לשתף החכמים דכאן, בדבר מעניין שקיבלתי כעת מידיד במייל, הקשור לפרשתינו, בשלח.

והוא ענין כ"ו פסוקים במקרא, שיש בכל אחד, כל האלפא ביתא.

בפרשתינו יש אחד (שמות טז טז): זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ:

עמד על כך הג"ר אברהם פאלאג'י (בן הגר"ח פאלאג'י), בכמה וכמה מחיבוריו. אעתיק בס"ד מקצת לשונותיו בזה.
וימהר אברהם, מערכת פ אות קמח דף קנז ע"ב:

"והוה עובדא באשכנזי אחד דהיה הולך בגדולות ובנפלאות, ושאלתי לו היות הזמן בסדר בשלח היכן מצינו הא"ב כולה בפסוק אחד, ויגע ולא מצא, ואמרתי לו אין חכמתך דבשבת תקרא שנים מקרא ואחד תרגום, ותשמע להחזן, ואנו קוראים בכל יום, כדכתב בספר עתרת החיים סימן א' (דף ג ע"א). ואפילו הכי פשפש ולא מצא, עד ממחרת השבת שאמרתי לו פוק חזי בפרשת המן בפסוק זה הדבר אשר צוה ה', ונאלם דומיה".

שמו אברהם, חלק ב', סוף דרוש ג לספר תורה, דף זן ע"א:

"והרב יוסף שאלתיאל [בספרו יוסף אברהם] סדר תצוה דף ע"ב עמוד ב', הביא מהמסורת דיש כ"ו פסוקים בתנ"ך דיש בכל אחד כל האלפא ביתא, נגד כ"ו דורות שעברו קודם מתן תורה, ורמוז במגילה (אסתר ג יג) ונשלוח ספרים, דהדור קיבלוה ברצון, יעויין שם" (במסורה באסתר שם סימן ג פסוק יג: "ונשלוח ספרים - חד מן כ"ו פסוקים אית בהון כל האלפא ביתא". ועיין פירוש רש"י לספר יחזקאל סימן יז פסוק ט. ודוק היטב).

ואברהם זקן, מערכת פ אות ה, כתב בתו"ד:

ראיתי להביא פה כ"ד פסוקים שיש בהם כל אלפא ביתא, דהם כנגד תנ"ך:
שמות סימן ט"ז פסוק ט"ז: זה הדבר אשר צוה ה'.
דברים סימן ד' פסוק ל"ד: או הנסה אלהים לבא...

ושם הולך ומונה כ"ד פסוקים כנ"ל. עיי"ש. והעירני ידידי: "יש להוסיף שני מקראות בספר יחזקאל סימן לח פסוק יב ובספר דניאל סימן ד פסוק כ, שגם בהם מופיעים כ"ב אותיות אלפא ביתא. והנה צור'ף עם כ"ד הפסוקים שרמז רבינו, ועלו יחד למנין הוי"ה ברוך הוא".

והוא פלאי.

עי' בעל הטורים (ופירוש הרוקח על התורה) בפרשת בשלח.

וז"ל בעל הטורים הנ"ל:

זה הדבר אשר צוה ה' - בזה הפסוק יש כל אלפא ביתא, לומר לך כל המקיים את התורה הקב"ה מזמין לו את פרנסתו בלא טורח כמו לאוכלי המן:

לא דיברו בזה כאן בעבר?

רש"י יחזקאל פרק יז פסוק ט
"אמור - כל האלפא ביתא במקרא זה ותמיה אני כי אינו נמנה במסורה".
פירוש בעלי התוספות על שמות פרק טז פסוק טו
זה הדבר אשר צוה ה'. כל האלפא ביתא בפסוק זה לומר כי מזונותיו של אדם קשים כנגד כל שאר צרכיו:
בעל הטורים על דברים פרק ד פסוק לד
או הנסה - בזה הפסוק יש כל האלפא ביתא שרצה הקב"ה ליתן להם התורה במצרים אלא שאמרה מידת הדין נסה אותם תחלה. לכך הנסה ב' במסורה.

עוד כתב הנ"ל במק"א (דברים פרק ז פסוק יט)
המסות הגדולות - כל האלפא ביתא בזה הפסוק חוץ מבי"ת. רמז כי עוד יעשה פעם שנית נפלאות כימי צאתך מארץ מצרים:

טור אורח חיים סימן קיח
י"ג על הצדיקים ותקנוה אחר קללת המלשינים שכיון שכלו המלשינים מתרוממות קרנות הצדיקים דכתיב (תהלים עה) וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק וכולל גרים עם הצדיקים כדכתיב מפני שיבה תקום וסמיך ליה וכי יגור אתך גר ויש בה כל האלפא ביתא לומר למען צדיקים עוסקי תורתך עשה עמנו חסד ויש בה מ"ב תיבות כנגד הפסוקים שיסודה מהם ז' תיבות בפסוק וכל קרני רשעים אגדע ול"ה תיבות שבאלו ב' פסוקים מפני שיבה תקום וגו' וכי יגור אתך גר וגו':

כ"ו פסוקים אלו נמנו בפרוטרוט במסורה גדולה יחזקאל לח יב .
ובעייני שם ראיתי שמונה אחד מהם ביחזקאל יז י ,ובפסוק זה אין את כל האלפא ביתא וצ"ל לכאורה פסוק קודם .וממילא ייושב רש"י שם .
[ועדיין צ"ע אם זה כה פשוט ,וכי רש"י הקדוש לא שם ליבו לזאת?]

לאוהבי הפרפראות
כיון שאין לעת עתה תוכנה שבודקת את הדברים האלו בשוק, הנה הרשימה:

1. יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו גם עיניו לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא:
2. ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז:
3. ותאמר לו זרש אשתו וכל אהביו יעשו עץ גבה חמשים אמה ובבקר אמר למלך ויתלו את מרדכי עליו ובא עם המלך אל המשתה שמח וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ:
4. ואלישע ישב בביתו והזקנים ישבים אתו וישלח איש מלפניו בטרם יבא המלאך אליו והוא אמר אל הזקנים הראיתם כי שלח בן המרצח הזה להסיר את ראשי ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת הלוא קול רגלי אדניו אחריו:
5. ולקחת כסף וזהב ועשית עטרות ושמת בראש יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול:
6. ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד כי לא ידעו:
7. כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה:
8. קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדיא וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל אנש די יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמונכא די דהבא על צוארה ותלתי במלכותא ישלט:
9. אדין צבית ליצבא על חיותא רביעיתא די הות שניה מן כלהון דחילה יתירה שניה די פרזל וטפריה די נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה רפסה:
10. או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך:
11. ידוע תדעו כי לא יוסיף יהוה אלהיכם להוריש את הגוים האלה מלפניכם והיו לכם לפח ולמוקש ולשטט בצדיכם ולצננים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם:
12. כל קבל דנה מן די מלת מלכא מחצפה ואתונא אזה יתירא גבריא אלך די הסקו לשדרך מישך ועבד נגו קטל המון שביבא די נורא:
13. ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת מן שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיות ברא חלקה עד די שבעה עדנין יחלפון עלוהי:
14. המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחד בתוך אכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יספו נאם יהוה:
15. אמר כה אמר אדני יהוה תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה:
16. לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ:
17. ובאו הכשדים הנלחמים על העיר הזאת והציתו את העיר הזאת באש ושרפוה ואת הבתים אשר קטרו על גגותיהם לבעל והסכו נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני:
18. וישב ישמעאל את כל שארית העם אשר במצפה את בנות המלך ואת כל העם הנשארים במצפה אשר הפקיד נבוזראדן רב טבחים את גדליהו בן אחיקם וישבם ישמעאל בן נתניה וילך לעבר אל בני עמון:
19. נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עד:
20. ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו:
21. הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה:
22. לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל הארץ:
23. ויבאו המצרעים האלה עד קצה המחנה ויבאו אל אהל אחד ויאכלו וישתו וישאו משם כסף וזהב ובגדים וילכו ויטמנו וישבו ויבאו אל אהל אחר וישאו משם וילכו ויטמנו:
24. ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש:
25. ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון:
26. על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה:
27. ועלי הטה חסד לפני המלך ויועציו ולכל שרי המלך הגברים ואני התחזקתי כיד יהוה אלהי עלי ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי:
28. ויהי לעזיהו חיל עשה מלחמה יוצאי צבא לגדוד במספר פקדתם ביד יעואל הסופר ומעשיהו השוטר על יד חנניהו משרי המלך:
29. ואת שער העין החזיק שלון בן כל חזה שר פלך המצפה הוא יבננו ויטללנו ויעמידו דלתתיו מנעליו ובריחיו ואת חומת ברכת השלח לגן המלך ועד המעלות היורדות מעיר דויד:
30. פלל בן אוזי מנגד המקצוע והמגדל היוצא מבית המלך העליון אשר לחצר המטרה אחריו פדיה בן פרעש:
31. זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו:
32. ועל ידם החזיק מלטיה הגבעני וידון המרנתי אנשי גבעון והמצפה לכסא פחת עבר הנהר:
33. כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה:

הערה:
בכל הפסוקים מופיעות לפחות 22 אותיות, לפעמים יכולה להופיע אות אחת בלבד מתוך הזוגות של הכפולות - מנצפ''ך

הפסוק היחיד בכל התנ''ך שיש בו את כל ה 27 אותיות הוא הפסוק בזכריה:
לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל הארץ:

במסורה (כך אצל גינצבורג) הובאו רק 26 פסוקים הכוללים את כל האותיות.
מדוע הושמטו שבעה פסוקים?!

שמונה.
(עם הפס' בצפניה ג ח).

היחיד מהתורה הוא מס' 10:

"או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך" (דברים ד לד).

יאיר כתב:היחיד מהתורה הוא מס' 10:

"או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך" (דברים ד לד).

גם 31:
זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו:

צודק. התפספס לי...

יאיר כתב:שמונה.
(עם הפס' בצפניה ג ח).

שבעה.
הפסוק בצפניה מופיע ברשימה (מס' 22)

יאיר כתב:צודק. התפספס לי...

בושות...

מרדכי וינטרויב כתב:במסורה (כך אצל גינצבורג) הובאו רק 26 פסוקים הכוללים את כל האותיות.
מדוע הושמטו שבעה פסוקים?!

אני כתבתי תוכנה שתעבור על כל התנ''ך ותבדוק, אבל הם כנראה בדקו ידנית. כל דור והכלים שלו...

נקלעתי במקרה לאשכול הזה, ועמדתי משתומם מול הרשימה, וכשאלתו של ר' מרדכי וינטרויב 'מדוע השומטו שבעה פסוקים'.
בהכירי את הדיוק המרבי של המסורה לא האמנתי לדבר כזה והחלטתי לבדוק בעצמי.
איתרתי את המסורה הגדולה המפרטת להערה זו ומצאתיה בקהלת ד ח (מקראות גדולות הכתר).
השוותי אותה מול הרשימה של ר' רחמים, ובררתי את שבעת הפסוקים הנוספים שברשימתו.
והנה התבררה לי הטעות. מסתבר שבשבעת הפסוקים היתרים שנרשמו אצל ר' רחמים חסרה האות ס'.
אני מתאר לעצמי שבטעות אנוש הוא השמיט מהתכונה את האות ס' ועלו לו שבעה פסוקים נוספים.
מסתבר שלפחות במקרים מסוימים, הדור העתיק עדיף על דורנו עם כל הכלים שלו...

לתועלת הקהל אציין את שבעת הפסוקים היתרים ברשימתו.
אפשר לבדוק בקלות את חסרון האות ס' בכל הפסוקים הללו, על ידי העתקת הפסוקים לקובץ וחיפוש האות ס' בהם.

1. אסתר פרק ה
וַתֹּ֣אמֶר לוֹ֩ זֶ֨רֶשׁ אִשְׁתּ֜וֹ וְכָל־אֹֽהֲבָ֗יו יַֽעֲשׂוּ־עֵץ֘ גָּבֹ֣הַּ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּה֒ וּבַבֹּ֣קֶר׀ אֱמֹ֣ר לַמֶּ֗לֶךְ וְיִתְל֤וּ אֶֽת־מָרְדֳּכַי֙ עָלָ֔יו וּבֹֽא־עִם־הַמֶּ֥לֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה שָׂמֵ֑חַ וַיִּיטַ֧ב הַדָּבָ֛ר לִפְנֵ֥י הָמָ֖ן וַיַּ֥עַשׂ הָעֵֽץ:

2. דניאל פרק ה
קָרֵ֤א מַלְכָּא֙ בְּחַ֔יִל לְהֶֽעָלָה֙ לְאָ֣שְׁפַיָּ֔א כשדיא כַּשְׂדָּאֵ֖י וְגָזְרַיָּ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר׀ לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֗ל דִּ֣י כָל־אֱ֠נָשׁ דִּֽי־יִקְרֵ֞ה כְּתָבָ֣ה דְנָ֗ה וּפִשְׁרֵהּ֙ יְחַוִּנַּ֔נִי אַרְגְּוָנָ֣א יִלְבַּ֗שׁ והמונכא וְהַֽמְנִיכָ֤א דִֽי־ דַהֲבָא֙ עַֽל־צַוְּארֵ֔הּ וְתַלְּתִּ֥י בְמַלְכוּתָ֖א יִשְׁלַֽט:

3. ירמיהו פרק מא
וַיִּ֣שְׁבְּ׀ יִ֠שְׁמָעֵאל אֶת־כָּל־שְׁאֵרִ֨ית הָעָ֜ם אֲשֶׁ֣ר בַּמִּצְפָּ֗ה אֶת־בְּנ֤וֹת הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְאֶת־כָּל־הָעָם֙ הַנִּשְׁאָרִ֣ים בַּמִּצְפָּ֔ה אֲשֶׁ֣ר הִפְקִ֗יד נְבֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב־טַבָּחִ֔ים אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָ֑ם וַיִּשְׁבֵּם֙ יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֔ה וַיֵּ֕לֶךְ לַעֲבֹ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן:

4. ירמיהו פרק יג
נִֽאֻפַ֤יִךְ וּמִצְהֲלוֹתַ֙יִךְ֙ זִמַּ֣ת זְנוּתֵ֔ךְ עַל־גְּבָעוֹת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה רָאִ֖יתִי שִׁקּוּצָ֑יִךְ א֥וֹי לָךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לֹ֣א תִטְהֲרִ֔י אַחֲרֵ֥י מָתַ֖י עֹֽד:

5. ישעיהו פרק יז
בְּי֤וֹם נִטְעֵךְ֙ תְּשַׂגְשֵׂ֔גִי וּבַבֹּ֖קֶר זַרְעֵ֣ךְ תַּפְרִ֑יחִי נֵ֥ד קָצִ֛יר בְּי֥וֹם נַחֲלָ֖ה וּכְאֵ֥ב אָנֽוּשׁ:

6. נחמיה פרק ג
וְאֵת֩ שַׁ֨עַר הָעַ֜יִן הֶ֠חֱזִיק שַׁלּ֣וּן בֶּן־כָּל־חֹזֶה֘ שַׂ֣ר פֶּ֣לֶךְ הַמִּצְפָּה֒ ה֤וּא יִבְנֶ֙נּוּ֙ וִיטַֽלְלֶ֣נּוּ ויעמידו וְיַעֲמִיד֙ דַּלְתֹתָ֔יו מַנְעֻלָ֖יו וּבְרִיחָ֑יו וְ֠אֵת חוֹמַ֞ת בְּרֵכַ֤ת הַשֶּׁ֙לַח֙ לְגַן־הַמֶּ֔לֶךְ וְעַד־הַֽמַּעֲל֔וֹת הַיּוֹרְד֖וֹת מֵעִ֥יר דָּוִֽיד:

7. נחמיה פרק ג
פָּלָ֣ל בֶּן־אוּזַי֘ מִנֶּ֣גֶד הַמִּקְצוֹעַ֒ וְהַמִּגְדָּ֗ל הַיּוֹצֵא֙ מִבֵּ֤ית הַמֶּ֙לֶךְ֙ הָֽעֶלְי֔וֹן אֲשֶׁ֖ר לַחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֑ה אַחֲרָ֖יו פְּדָיָ֥ה בֶן־פַּרְעֹֽשׁ:

אויבער חכמניק כתב:.....
והנה התבררה לי הטעות. מסתבר שבשבעת הפסוקים היתרים שנרשמו אצל ר' רחמים חסרה האות ס'.
אני מתאר לעצמי שבטעות אנוש הוא השמיט מהתכונה את האות ס' ועלו לו שבעה פסוקים נוספים.
מסתבר שלפחות במקרים מסוימים, הדור העתיק עדיף על דורנו עם כל הכלים שלו...

אויבער חכמניק כתב:לתועלת הקהל אציין את שבעת הפסוקים היתרים ברשימתו.
אפשר לבדוק בקלות את חסרון האות ס' בכל הפסוקים הללו, על ידי העתקת הפסוקים לקובץ וחיפוש האות ס' בהם.
.......

ייש"כ גדול!
והא דהצעת להעתיק הפסוקים לקובץ אין צורך עושים כבר בעמוד זה ctrl+f ומחפשים את האות ס' ומיד בעמוד מסומנים בצהוב כל האותיות ס בעמוד ורואים שאין בכל הפסוקים הנ"ל סימון.

זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ:
בעל הטורים: בזה הפסוק יש כל אלפא ביתא. לומר לך כל המקיים את התורה הקדוש ברוך הוא מזמין לו את פרנסתו בלא טורח כמו לאוכלי המן (מכילתא):

אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ:
בעל הטורים: כל אלפא ביתא בזה הפסוק שרצה הקדוש ברוך הוא ליתן לישראל התורה במצרים (יל"ש ח"א רמז רעג) אלא שאמרה מידת הדין נסה אותם תחלה קודם שתשמיעם דברים

וראה עוד כאן
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=8088

ושמתי לב שאחרי הפסוק היחיד בצפניה שכולל את כל הז"ך אותיות כתוב: כִּי-אָז אֶהְפֹּךְ אֶל-עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה...

חיימקה כתב:כ"ו פסוקים אלו נמנו בפרוטרוט במסורה גדולה יחזקאל לח יב .
ובעייני שם ראיתי שמונה אחד מהם ביחזקאל יז י ,ובפסוק זה אין את כל האלפא ביתא וצ"ל לכאורה פסוק קודם .וממילא ייושב רש"י שם .
[ועדיין צ"ע אם זה כה פשוט ,וכי רש"י הקדוש לא שם ליבו לזאת?]

מסתבר שבעותק שהיה לפני רש"י של המסורה לא היה נזכר כלל לא על פסוק י ולא על ט.

רחמים כתב:לאוהבי הפרפראות

22. לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל הארץ:

פסוק זה יחיד במינו, שיש בו כל האותיות, עם אותיות מנצפ"ך, כל הנקודות, ושם הוי"ה.

מענין לענין באותו ענין, אציע שאלה להחברים היקרים שיחי'.
הנשבע על פסוק אחד שיש בו כל אותיות האל"ף בי"ת, האם יש היתר לשבועתו?

שאלתי מבוסס על תשובת רב האי גאון ז"ל, מובא ב'מרדכי' מסכת שבועות (רמז תשנח), שנשאל: "מי שנוטל ספר תפלות וסליחות ושאר כתבי הקדש ונשבע שבועה באותו ספר, אותו שבועה כשבועת ס"ת היא וכיון שמתחרט ורוצה לחזור בו יש לו התרה או לא. כך ראינו ששבועה זו כשבועת ס"ת, מה ס"ת יש בה שמותיו של הקב"ה, אף ספר תפלות ותחנונים ושאר כתבי הקדש יש בהם שמותיו של הקב"ה, ויש בהן פסוקים של מקרא, ולא עוד אלא כיון שכתוב בתוכן כל אותיות שבאל"ף בי"ת, הרי אל"ף בי"ת מצטרפים אותיות שלו לכמה שמות, והן גופן של תורה, ואין היתר לשבועה".