טעם מדוע ציווי מקצת מצוות במרה

[גאולה בקרוב]

"שם שם לו חק ומשפט ושם ניסהו"- שם קיבלו מקצת מצוות, וידוע הדיונים אלו מצוות, פרה אדומה און כיבוד אב ואם, שבת, דינים.

ואע"פ שכך היה רצונו של הקב"ה, אולי יש לתת טעם מדוע הוקדמו מקצת מצוות לפני מתן תורה, שהמאד סמוך בזמנו, ומה התועלת והענין בזה.
נשמח אם יוכלו לציין בזה, מדרשים או מפרשים.

[עשוי לנחת]

"שם שם לו חק ומשפט ושם ניסהו"- שם קיבלו מקצת מצוות, וידוע הדיונים אלו מצוות, פרה אדומה און כיבוד אב ואם, שבת, דינים.

ואע"פ שכך היה רצונו של הקב"ה, אולי יש לתת טעם מדוע הוקדמו מקצת מצוות לפני מתן תורה, שהמאד סמוך בזמנו, ומה התועלת והענין בזה.
נשמח אם יוכלו לציין בזה, מדרשים או מפרשים.

עי' אוה"ח הק' שכת' "וה' נתן להם שבת ודינים קודם לנסותם, אם ישמעו למצות אלו יצום התורה כולה, והוא אומרו למעלה ושם נסהו, פירוש, אם יעמוד בקבלת התורה" עכ"ל. ומשמע בהמשך דבריו שבא לבאר למה דווקא מצוות אלו.
וכעי"ז עי' בכלי יקר.
ושו"ר שמופיע כעי"ז כבר ברמב"ן.
[נוסף בעקבות הערת ארי שבחבורה]

[גוראריה]

בסידורו של שבת, בא' הפרקים הראשונים, מבאר ששבת היא חלק מבריאת העולם וקיומו וציוויה צריך להגיע בלי אתערותא דלתתא, אלא ברצונו הפשוט ית', ולכן קדמה למ"ת שהיה ע"י נעשה ונשמע.

[ולהעיר שלכאו' יש כאן מחלוקת עם הקדושת לוי שבפר' לך, כמדומה, כ' שלכל דבר צריך אתעדל"ת ובבריה"ע היה זה ע"י שראה ית' את מעשי הצדיקים דלעתיד]

[צh33]

לכאורה יש להקשות לאור דברי הרמב"ם שבנ"י האמינו במשה רק אחרי מ"ת איך היה שייך בכלל מצוות במרה הרי אינם מאמינים בו כלל (בשלימות)
אלא יש לומר דנצטוו על מצות שגם השכל מסכים עליהם. וא"ש.
אלא שבזכרוני שנצטוו גם על פרה? או שנתחלף לי במרה?..

[עשוי לנחת]

לכאורה יש להקשות לאור דברי הרמב"ם שבנ"י האמינו במשה רק אחרי מ"ת איך היה שייך בכלל מצוות במרה הרי אינם מאמינים בו כלל (בשלימות)

ואיך שייך מצוות במ"ת אם האמינו בו רק אחרי זה? זה לא קשור. [ועי' גם באוה"ח שציינתי לעיל ויותר יוסבר מטרת הציווי במרה.]

אלא שבזכרוני שנצטוו גם על פרה? או שנתחלף לי במרה?..

עי' רש"י כאמור, מפורש שנצטוו במרה.
ולא זו בלבד, בזכרוני עומד מה שכת' החנוכת התורה [ואולי כבר קדמוהו] ליישב את הקו' מדוע פרה הוא חוק והרי רש"י כותב טעם משל וכו' תבוא האם ותקנח צואת בנה וכו' וא"כ יש בזה טעם?
ותי' שהטעם שייך רק אחרי חטא העגל שאז טינפו פלטרין של מלך ושפיר איכא טעם דתבא האם ותקנח צואתו. אך הרי נצטוו ע"כ במרה, והיה עוד קודם חטא העגל, נמצא שבשעה שנצטוו היה זה חוק.
יוצא שדווקא במרה היה זה חוק יותר מאשר יותר מאוחר.

[ארי שבחבורה]

"שם שם לו חק ומשפט ושם ניסהו"- שם קיבלו מקצת מצוות, וידוע הדיונים אלו מצוות, פרה אדומה און כיבוד אב ואם, שבת, דינים.

ואע"פ שכך היה רצונו של הקב"ה, אולי יש לתת טעם מדוע הוקדמו מקצת מצוות לפני מתן תורה, שהמאד סמוך בזמנו, ומה התועלת והענין בזה.
נשמח אם יוכלו לציין בזה, מדרשים או מפרשים.

למיטב ידיעתי הראשון שמתייחס לכך הוא הרמב"ן על אתר - עיי"ש.
הסבר נפלא עד מאוד תמצא בפירושו של ה'אברבנאל', ושם גם תמצא הסבר לנתינתן של מצוות אלו דווקא.
בכיוון דומה הולך גם רש"ר הירש - עיי"ש.
וכבר ציינו כאן לדברי ה'אור החיים'.

[גאולה בקרוב]

שמות פרק טו
כב) וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם:
(כג) וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה:
(כד) וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה:
(כה) וַיִּצְעַק אֶל יְקֹוָק וַיּוֹרֵהוּ יְקֹוָק עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ:

על פס' כב דרשו חז"ל (בבא קמא דף פב עמוד א): תניא: וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים - דורשי רשומות אמרו: אין מים אלא תורה, שנאמר: הוי כל צמא לכו למים, כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו, עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת, וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי, וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת, כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה.

ומבואר שבגלל שנלאו תקנו להם קריאה בתורה. וממילא יתכן שלכן גם קיבלו כבר מקצת מצוות, כדי שלא ילאו.
וזה לשון רש"י עה"ת: "שם שם לו - במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת ופרה אדומה ודינין"-(ואולי כוונתו ,שיתעסקו" היינו לימודם?)
ויל"ע במה שהצעתי, האם סותר את הגמ' שהיה די בתיקון של הקריאה בתורה.

[אפרקסתא דעניא]

שמעתי: כל עניין יציאת מצרים הייתה לבעבור קבלת התורה, וממילא מיד לאחר קריעת י"ס, שאז נשלמה יציאת מצרים החלו לקבל תורה ע"י מקצת דינין שקיבלו במרה. זה כמובן אינו מבאר מדוע דווקא מצוות אלו ולא אחרות.