עמוד 1 מתוך 1

השם מלכותיה קאם וגו' - טעם לאמירת התרגום אחר כפילות הפס'

פורסם: ה' פברואר 02, 2012 9:18 pm
על ידי נוטר הכרמים
הנה יש אומרים בנוסח התפילה בסוף השירה, השם מלכותיה קאם לעלם ולעלמי עלמיא, ובב"י סי' נא כתב דזה כדי להראות שהוא סוף השירה, ולכן כופלים אותו הפסוק אחת בלשון מקרא ואחת בלשון תרגום. ומבואר בב"י דלפי טעם זה אין לכפול ד' ימלוך לעולם ועד וגם לאמרו.

אבל צ"ע ליישב המנהג שגם כופלים הפסוק וגם אומרים התרגום.

והנה במכילתא איתא: ר' יוסי הגלילי אומר, אילו אמרו ישראל על הים ד' מלך לעולם ועד לא היה אומה ולשון שולטת בהן, אלא אמרו ה' ימלוך לעולם ועד לעתיד לבוא.

ואולי י"ל, משום שהרי בלשון התרגום מלכות השם - שם הוי"ה הוא בהווה, השם מלכותיה קאם. ונראה שבתרגום באים לתקן החיסרון שלא אמרו שם הוי"ה בלשון הווה, ולכן מוסיפים מלכות השם בלשון הווה, ואמנם במקרא א"א לשנות הכתוב, אבל מתקיים בתרגום.

Re: השם מלכותיה קאם וגו' - טעם לאמירת התרגום אחר כפילות הפס'

פורסם: ו' פברואר 03, 2012 1:12 am
על ידי שייך
עיין פחד יצחק פסח (מאמר ח למייטב זכרוני) ותמצא כדבריך ודחייתם ועוד.

Re: השם מלכותיה קאם וגו' - טעם לאמירת התרגום אחר כפילות הפס'

פורסם: ו' פברואר 03, 2012 1:19 am
על ידי עשוי לנחת
נוטר הכרמים כתב:ואולי י"ל, משום שהרי בלשון התרגום מלכות השם - שם הוי"ה הוא בהווה, השם מלכותיה קאם. ונראה שבתרגום באים לתקן החיסרון שלא אמרו שם הוי"ה בלשון הווה, ולכן מוסיפים מלכות השם בלשון הווה, ואמנם במקרא א"א לשנות הכתוב, אבל מתקיים בתרגום.

ובאמת להוסיף ביאור לדבריך איך התרגום שינה לכאו' מהמקרא מצאתי בטעמי המנהגים נד בהערה שם [עמוד לא] "בספר דברי יחזקאל פי' בשם הרב המגיד הקדוש זצלה"ה מה שתרגם אונקלוס ה' מלכותי' קאים וכו' בלשון הוה, דהתרגום אינו מפרש לשון המקרא רק מפרש תוכן הענין, דמקרא נקרא בחי' מגולה והתרגום נקרא בחי' הסתרה בחי' אחוריים, ולכן בקרא כתיב ימלוך לשון עתיד כיון דעתה אינו בהתגלות רק דעתיד הוא למלוך בהתגלות כמ"ש והי' ה' למלך וגו' אלא דבאמת גם עתה ומלכותו בכל משלה רק שאינו עדיין בהתגלות, לכן מפרש התרגום מלכותי' קאים בלשון הוה".

Re: השם מלכותיה קאם וגו' - טעם לאמירת התרגום אחר כפילות הפס'

פורסם: ו' פברואר 03, 2012 3:12 am
על ידי שבטיישראל
נוטר הכרמים כתב:הנה יש אומרים בנוסח התפילה בסוף השירה, השם מלכותיה קאם לעלם ולעלמי עלמיא, ובב"י סי' נא כתב דזה כדי להראות שהוא סוף השירה, ולכן כופלים אותו הפסוק אחת בלשון מקרא ואחת בלשון תרגום. ומבואר בב"י דלפי טעם זה אין לכפול ד' ימלוך לעולם ועד וגם לאמרו.

אבל צ"ע ליישב המנהג שגם כופלים הפסוק וגם אומרים התרגום.


כ"ה להנדיא בשער הכוונות (דרושי עלינו לשבח - ענין נוסח התפילה) וזלה"ק "אז ישיר כו' ה' ימלוך לעולם ועד יאמר פסוק זה ב"פ בלשון הקודש ובפ"ג בלשון תרגום ה' מלכותיה קאים"

Re: השם מלכותיה קאם וגו' - טעם לאמירת התרגום אחר כפילות הפס'

פורסם: ש' פברואר 04, 2012 11:56 pm
על ידי חיימקה
עי' בסידור עבודת ישראל דברים נאים בזה

Re: השם מלכותיה קאם וגו' - טעם לאמירת התרגום אחר כפילות הפס'

פורסם: ב' פברואר 06, 2012 10:40 am
על ידי אברהם
עשוי לנחת כתב:
נוטר הכרמים כתב:ואולי י"ל, משום שהרי בלשון התרגום מלכות השם - שם הוי"ה הוא בהווה, השם מלכותיה קאם. ונראה שבתרגום באים לתקן החיסרון שלא אמרו שם הוי"ה בלשון הווה, ולכן מוסיפים מלכות השם בלשון הווה, ואמנם במקרא א"א לשנות הכתוב, אבל מתקיים בתרגום.

ובאמת להוסיף ביאור לדבריך איך התרגום שינה לכאו' מהמקרא מצאתי בטעמי המנהגים נד בהערה שם [עמוד לא] "בספר דברי יחזקאל פי' בשם הרב המגיד הקדוש זצלה"ה מה שתרגם אונקלוס ה' מלכותי' קאים וכו' בלשון הוה, דהתרגום אינו מפרש לשון המקרא רק מפרש תוכן הענין, דמקרא נקרא בחי' מגולה והתרגום נקרא בחי' הסתרה בחי' אחוריים, ולכן בקרא כתיב ימלוך לשון עתיד כיון דעתה אינו בהתגלות רק דעתיד הוא למלוך בהתגלות כמ"ש והי' ה' למלך וגו' אלא דבאמת גם עתה ומלכותו בכל משלה רק שאינו עדיין בהתגלות, לכן מפרש התרגום מלכותי' קאים בלשון הוה".


יש לציין לדברי הרמב"ן שמות טו,יח

"ואונקלוס נתיירא ממנו בעבור שהמלכות לאלקים היא לעולמי עד ולפיכך עשאו בלשון הווה ה' מלכותיה קאים לעלם ולעלמי עלמיא, כדרך מלכותך מלכות כל עולמים. ולא הבינותי דעתו בזה שהרי כתוב יהי כבוד ה' לעולם, וימלא כבודו את כל הארץ, יתגדל ויתקדש יאמן ויגדל שמך, ויתכן שטעמם כסוד הברכות".

Re: השם מלכותיה קאם וגו' - טעם לאמירת התרגום אחר כפילות הפס'

פורסם: ב' פברואר 20, 2012 8:36 pm
על ידי ס''ק
בסוד דברי הרמב"ן, כן הוא גם החילוק בין יש"ר מברך לבשכמל"ו, שהוא מדבר בלשון הוה, ולכך נאמר בלחש, ורק יעקב אבינו ע"ה בעת שעמד על פתחי הגאולה ורצה לגלות הקץ, באותה שעה אמרו בקול רם, וכ"ה ביו"כ שכתוב עליו ימים יוצרו ולו אחד בהם. שאז העולם כאילו בא על תיקונו במלכות ש-די. וכן לעת"ל יאמרוהו בקו"ר. אבל איש"ר שהוא בלשון עתיד, אדרבה יש לנו לאומרו בכל כחותינו כדי שיתוקן עולם במלכותו ית'.
ולעצם המנהג לומר התרגום של ה' ימלוך, הנה מקורו מהאר"י וכן בנוסח ספרד [ומשם לחסידים], אבל בנוסח אשכנז אין אומרים אותו. וכן קרא דכי בא סוס פרעה. וכבר כתב האר"י שלא ישנה האדם ממנהג אבותיו אפילו מברון שאמר קודם הודו ולהיפך.

Re: השם מלכותיה קאם וגו' - טעם לאמירת התרגום אחר כפילות הפס'

פורסם: ד' פברואר 22, 2012 8:23 pm
על ידי בעלזער
נוטר הכרמים כתב:הנה יש אומרים בנוסח התפילה בסוף השירה, השם מלכותיה קאם לעלם ולעלמי עלמיא, ובב"י סי' נא כתב דזה כדי להראות שהוא סוף השירה, ולכן כופלים אותו הפסוק אחת בלשון מקרא ואחת בלשון תרגום. ומבואר בב"י דלפי טעם זה אין לכפול ד' ימלוך לעולם ועד וגם לאמרו.

אבל צ"ע ליישב המנהג שגם כופלים הפסוק וגם אומרים התרגום.

והנה במכילתא איתא: ר' יוסי הגלילי אומר, אילו אמרו ישראל על הים ד' מלך לעולם ועד לא היה אומה ולשון שולטת בהן, אלא אמרו ה' ימלוך לעולם ועד לעתיד לבוא.

ואולי י"ל, משום שהרי בלשון התרגום מלכות השם - שם הוי"ה הוא בהווה, השם מלכותיה קאם. ונראה שבתרגום באים לתקן החיסרון שלא אמרו שם הוי"ה בלשון הווה, ולכן מוסיפים מלכות השם בלשון הווה, ואמנם במקרא א"א לשנות הכתוב, אבל מתקיים בתרגום.


ראיתי מביאים משמו של הגר"א ז"ל שפי' היה הווה ויהיה שהכל אחד הוא, כלומר, לא ג מצבים אלא מצב אחד, שהוא יתב"ש מהוי את הכל וממילא היה הווה ויהיה.

ואפשר שלפי"ז גם השם מלך מלך וימלוך היינו הך שהוא מהוי את הכול ולפי"ז קצת קשיא מדברי המכילתא.
ונאמר לי שבעל הלשם מאריך בזה ולעת עתה לא מצאתיו.