נוטר הכרמים כתב:לייטנר כתב:
הרי לא תאמר שגם אשה סיפרה עם בעלה בקריעת ים סוף...
נו, אקשיא.
אני מקוה שזה לא לגלוג או זלזול בדברי חז"ל שמפורש בהם שהתינוקות ינקו, ואילו שהנשים מספרות לא כתוב..., ולכן גם אני לא יאמר זאת מעצמי. [מסתבר שגם לא הלכו בערבוביא, וד"ל].
[אגב, כידוע במשמעות 'סיפור' זה כמה שיטות, ולא כאן המקום].
מענין לענין, יש לציין לדברי הפני מנחם (בשלח עמ' עז):
תינוק שומט דד מתוך פיו ואומר זה א-לי ואנוהו, שומט דד הרמז שכל יהודי יכול להשליך מעליו ולמסור את כל התאוות הרעות, לחזור להיאחז להיות דבוק בהשי"ת (לומר זה א-לי ואנוהו), וזה הכח מתעורר כל יום ובפרט בפרשה זו. והיו מראין אותו באצבע, החיד"א מביא מהרבי ר' בער ז"ל הענין של אצבע, שמירת הברית,
נמצא שזהו כענין השיטות שב"סיפור".