פורום אוצר החכמה

כיצד נהפכה מילה זו להיות מלשון מצליח במיוחד?

מצוין פירוש ניכר ובולט במקמו כעניין ציון (וראה עצם אדם וגו) וממילא השייכות ברורה

בה"י
השייכות ברורה, אולם עדיין המרחק רב, כי המילה מצוינים שבחז"ל הכוונה למסוימים ומיוחדים וזה בין לטוב ובין למוטב
התכוונתי בעיקר לשאול, מתי זה קרה, כאשר איני זוכר במקורותינו שמתייחסים למצטיין כמצליח במיוחד.

העברית המדוברת מבוססת בעיקרה על גרמנית.
כך "מצויין" הוא על בסיס אויסגעצייכנט, המשמש להבלטה מיוחדת לטוב.
כך "משפט" לתיאור קטע בעל משמעות הוא על בסיס זאץ, שתורגם כמו חוק ומשפט, למרות שאין לזה שום קשר לדין ומשפט.
כך גם הבשמים ששמם "צפורן" על בסיס נעגעלעך, שבאמת הוא תרגום של מסמר, והוא הצורה של הבשמים וכך הוא גם נקרא בפוסקים "מסמר".
ועוד רבים כאלה.

ייש"כ
אוסיף ואשאל, האם גם במקורות שלנו נמצא כן?