מס' כריתות זה ענינא דיומא בשבוע האחרון,
וזה כידוע מקור 'פיטום הקטורת',
לפניכם מה שליקטתי בענין המדובר כאן, וקצת נזכר למעלה בדברי הרב 'שבטי ישראל'.
----------
בנוסח אמירת 'אין כאלקינו', מסיימים 'אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים', ואומרים פיטום הקטורת , אולם בנוסח ספרד בימות החול מסיימים 'אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד', וביום השבת מסיימים 'אתה הוא שהקטירו וגו'. וצ"ת בשינוי הנוסחאות.
ובשו"ת הרב"ז (ח"ג סימן צה) כתב בביאור הענין וז"ל,
חשבתי דרכי להשיב כהלכה תשובה מאהבה, בהקדם דברי חכמינו האלהיים ז"ל: "הריני נזיר ביום שבן דוד בא, מותר לשתות יין בשבתות וי"ט (דודאי לא אתי משיח האידנא. רש"י) וכו', כבר מובטח להם לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח" (עירובין מג). ומעתה יעלה ויבא על נכון מה שמסיימין בחול דוקא "אתה תקום תרחם ציון כי בא מועד", יען כי בשבתות וימים טובים לא אתי משיח, אשר על כן נשמט בכוונה זה הסיום ביום השבת, כי אז לא יבא משיח, טרם ישולח אליהו לבשר טוב "לפני בא יום ה'". "משמע ביום שבא יבשר" (תוספות שם ד"ה דלא). ואליהו ז"ל לא יבא לא בערבי שבתות וערבי י"ט מפני הטורח.
ויש להטעים עוד בזה, דהנה בטעם זאת האמירה יש לומר בהקדם דברי הגמ' במנחות (פז, א):
כתיב על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכירים את ה' אל דמי לכם מאי אמרי, הכי אמר רבא בר רב שילא אתה תקום תרחם ציון; רב נחמן בר יצחק אמר בונה ירושלים ה'.
וראיה לזה שזהו שורש ענין האמירה שבסדר רב עמרם גאון איתא: אין כאלהינו אין כאדונינו כו' עד אתה הוא מושיענו. אתה תושיענו. אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס.ומהרש"א במנחות שם ביאר וז"ל,
על חומותיך ירושלים גו' אל דמי לכם מאי אמרי כו'. משמע להו דבחורבנו איירי האי קרא מדכתיב בתר הכי ואל תתנו דמי לו עד יכונן וגומר וענין השומרים הם המלאכים המלמדים זכות על ישראל ומתחננים מלפניו יתברך על ישראל שיהו נגאלים בב"י. ואמר מאי אמרי כו' אתה תקום תרחם ציון כי בא גו' בכל יום ולילה אומרים כן כמ"ש היום אם בקולי תשמעו דבכל יום עת הוא ובא מועד של הגאולה וכן מה שאומרים בונה ירושלים ה' גו' שהוא לשון הוה דכל עת ושעה הוא זמן הגאולה.
ומעתה מבואר שכל אמירה זו שייכא דווקא מצד שהבקשה היא שתבוא הגאולה זאת השעה, ודוק.
ובשו"ת מנחת יצחק (ח"ח סימן יב) ביאר באופן אחר, וז"ל,
והנה הנוסח אתה תקום וכו' מקורו בדברי הרמב"ם בסדר תפילות כל השנה (סוף דיבור נוסח הקדיש) שכתב לומר אין כאלוקינו וכו' אתה תקום תרחם ציון וכו' עיין שם, והנוסח אתה הוא שהקטירו וכו' הביא הטור (או"ח סי' קל"ג) בשם סידור רב עמרם עיין שם, ופשיטא דכל אחד ואחד לשיטתו, דהנה הנוסח אתה הוא שהקטירו וכו' שייך לאמירת פיטום הקטרת, וכמו שאומרים לפני התפלה קודם אמירת פיטום הקטרת, אתה הוא שהקטירו וכו' בתוספת דברים כנדפס בסידורים, ובזה הרמב"ם דלא הזכיר מאמירת פיטום הקטרת אחרי התפלה, וכנראה דס"ל דלא אומרים, על כן אין לומר אתה הוא שהקטירו וכו' אחרי אין כאלוקינו, אבל בסידור רב עמרם שס"ל די"ל פיטום הקטרת אחרי א"כ כמבואר בטור, לכן כתב לומר אתה הוא שהקטירו..
והנה בס' אבודרהם כתב לומר אתה הוא שהקטירו וכו' בסיום אין כאלקינו, ואח"כ פיטום הקטרת ואח"כ אתה תקום וכו' ותנדב"א כל השונה, והיינו דס"ל דב' הנוסחאות יסודותם בהררי קדש ויש לומר תרווייהו, ומשום דאתה הוא שהקטירו וכו' מקושר לפיטום הקטרת לכן יש להקדימו, ואחרי אמירת קטורת אתה תקום וכו' שאין לו שייכות לקטורת, ורק הוא תפלה בפ"ע, יש לומר אח"ז כנ"ל, ובסידור של הרב והוא עפ"י נוסח האריז"ל כתב לומר שניהם תיכף אחרי אין כאלוקינו, וקודם אתה תקום וכו' ואח"ז אתה הוא שהקטירו וכו' ואח"כ פיטום הקטרת, וגם כן מטעם הנ"ל דאתה הוא שהקטירו וכו' שייך לפיטום הקטורת, ע"כ סמכה לזה, משא"כ אתה תקום וכו'...
ובזה נבוא לבאר בהשינוי בין ימות החול לשבת ויו"ט, דהנה הרמ"א (או"ח סי' קלב סעיף ב) כתב, דנהגו שלא לומר פיטום הקטורת אחרי התפלה שממהרין למלאכתן וחיישינן שמא ידלג, אבל בשבת ויו"ט שאין ממהרין אומרים, ולפי"ז אין לומר ג"כ אתה הוא שהקטירו ששייך לפיטום הקטורת בימות החול רק בשבת ויו"ט, והנה בסידורים שהיו נדפסים בנוסח אשכנז עפי"ד הרמ"א הנ"ל, שפיר מובן מפני מה שבחול לא הי' אומרים אתה הוא שהקטירו וכו', אבל בשבת ויו"ט שאומרים פיטום הקטורת אומרים ג"כ אתה הוא שהקטירו וכו' כנ"ל, ואף שאנחנו שמתפללים בנוסח האר"י אומרים אף בימות החול פיטום הקטורת אחרי התפלה, אבל משנה ראשונה בסיום של אין כאלקינו לא זזה ממקומה.
עכ"ד הנעימים.