פורום אוצר החכמה

אדם שנזכר בעת תפילת שמונה עשרה כי שכח לכבות את המכשיר הסלולארי [מה שלדאבוננו רבים לא עושים זאת], האם רשאי באמצע התפילה לכבות את המכשיר בזמן שיודע בוודאות שאמור לקבל שיחה או אפי' לא בטוח רק חושש שמא יקבל שיחה ותופרע התפילה.

אם כשיש צלצול מותר לכבות הצלצול, ודאי שיהיה מותר לכבות את הפל' במקרה שברור לו שיקבל שיחה (כנלע"ד).

יאיר כתב:אם כשיש צלצול מותר לכבות הצלצול, ודאי שיהיה מותר לכבות את הפל' במקרה שברור לו שיקבל שיחה (כנלע"ד).

עם כאלו תשובות לא נראה לי שתהיה רב או מו"צ כי לשיטתך מדוע כשנופל ספר קודש על הריצפה הותר בדוחק להרים רק בין ברכה לברכה ורק כשזה מסיח דעתו?

ארזא דבי רב כתב:

יאיר כתב:אם כשיש צלצול מותר לכבות הצלצול, ודאי שיהיה מותר לכבות את הפל' במקרה שברור לו שיקבל שיחה (כנלע"ד).

עם כאלו תשובות לא נראה לי שתהיה רב או מו"צ כי לשיטתך מדוע כשנופל ספר קודש על הריצפה הותר בדוחק להרים רק בין ברכה לברכה ורק כשזה מסיח דעתו?

יש מקום לדון מצד שכשיצלצל יפריע לרבים משא"כ עתה

כוונתי היתה שאם ברור לו שהפל' יצלצל עדיף שיכבהו כעת לפני שיפריע לרבים.

ארזא דבי רב כתב:

יאיר כתב:אם כשיש צלצול מותר לכבות הצלצול, ודאי שיהיה מותר לכבות את הפל' במקרה שברור לו שיקבל שיחה (כנלע"ד).

עם כאלו תשובות לא נראה לי שתהיה רב או מו"צ כי לשיטתך מדוע כשנופל ספר קודש על הריצפה הותר בדוחק להרים רק בין ברכה לברכה ורק כשזה מסיח דעתו?

מה שמותר למתפלל להרים הספר, אי"ז אלא מפני שבזה שהספר על הרצפה מפריע כוונתו בתפילה, ואל"כ אלא אעפ"כ מתפלל בכוונה - "אל יגביה ספר שהוא על הארץ" - לשון ספר חסידים סימן תשע"ז, שזהו מקור הדין בפוסקים סימן צ"ו (וכ"ה במשנ"ב שם סק"ז).

אם-כן, עיקר הנקודה היא אם הדבר מפריעו בכוונתו או לאו, לפי"ז אף אם הספר עדיין לא נפל אלא עומד ליפול, ומחמת זה כוונתו מופרעת - ג"כ מותר (וכן מצדד המש"ז שם סק"ג גבי גנבים וס"ת).

ובדומה לזה, אף אם הפלא' עדיין לא צלצל, ומחמת זה מפריעו לכוונה ג"כ מותר, ואף אם לא בטוח שיצלצל, אם מפריעו כעת לכוונה.

ואם לא מפריעו לכוונה - לעולם אין להפסיק גם לא בספר - כאמור.

[א"כ ר' יאיר דוקא כן יכול להיות רב ומו"צ... תעודת ההסמכה מחכה אצל המזכיר שלי במשרד].

הוגה כתב:

ארזא דבי רב כתב:

יאיר כתב:אם כשיש צלצול מותר לכבות הצלצול, ודאי שיהיה מותר לכבות את הפל' במקרה שברור לו שיקבל שיחה (כנלע"ד).

עם כאלו תשובות לא נראה לי שתהיה רב או מו"צ כי לשיטתך מדוע כשנופל ספר קודש על הריצפה הותר בדוחק להרים רק בין ברכה לברכה ורק כשזה מסיח דעתו?

מה שמותר למתפלל להרים הספר, אי"ז אלא מפני שבזה שהספר על הרצפה מפריע כוונתו בתפילה, ואל"כ אלא אעפ"כ מתפלל בכוונה - "אל יגביה ספר שהוא על הארץ" - לשון ספר חסידים סימן תשע"ז, שזהו מקור הדין בפוסקים סימן צ"ו (וכ"ה במשנ"ב שם סק"ז).

אם-כן, עיקר הנקודה היא אם הדבר מפריעו בכוונתו או לאו, לפי"ז אף אם הספר עדיין לא נפל אלא עומד ליפול, ומחמת זה כוונתו מופרעת - ג"כ מותר (וכן מצדד המש"ז שם סק"ג גבי גנבים וס"ת).

ובדומה לזה, אף אם הפלא' עדיין לא צלצל, ומחמת זה מפריעו לכוונה ג"כ מותר, ואף אם לא בטוח שיצלצל, אם מפריעו כעת לכוונה.

ואם לא מפריעו לכוונה - לעולם אין להפסיק גם לא בספר - כאמור.

[א"כ ר' יאיר דוקא כן יכול להיות רב ומו"צ... תעודת ההסמכה מחכה אצל המזכיר שלי במשרד].

אסמכתא לדברים אלו שמעתי מפי הרב מנחם הלוי קליין שליט"א מד"א ק"ק פפד"מ, שישנם דעות הסוברות שאם הודיעו לאדם שעכשיו גוררים את רכבו כי חנה בצורה לא נכונה וכו', מותר לו להפסיק כי הצורה שבה ימשיך כשמחשבתו תהא תקועה ברכבו במקום ב"דע לפני מי אתה עומד" - אז עדיף שיפסיק.

מכח ההיתר הזה אפשר להתיר כמעט כל דבר,
אפשר להתיר למשל להפסיק כדי לדבר עם מישהו דחוף לפני שהוא יוצא מביהכ"נ ועוד הרבה דוגמאות ואין לדבר סוף
בימינו המחשבה מאוד חלשה וכל דבר קטן מבלבל את המחשבה

אם זכרוני אינו מטעני שמעתי פעם פסק הלכה מא' מגדולי הפוסקים שמותר להפסיק באמצע שמו"ע בכדי להשתיק ילד המרפריע את המתפללים
ולכאורה ה"ה לפלאפון

אצב כתב:אסמכתא לדברים אלו שמעתי מפי הרב מנחם הלוי קליין שליט"א מד"א ק"ק פפד"מ, שישנם דעות הסוברות שאם הודיעו לאדם שעכשיו גוררים את רכבו כי חנה בצורה לא נכונה וכו', מותר לו להפסיק כי הצורה שבה ימשיך כשמחשבתו תהא תקועה ברכבו במקום ב"דע לפני מי אתה עומד" - אז עדיף שיפסיק.

יש לעי' בזה מדברי הפוסקים גבי תינוק, שאסור לגעור בפיו בתינוק להשתיקו, אבל לרמוז לו ביד ולהשתיקו בכך מותר, (עי' ברכ"י ריש סימן ק"ד, וכ"ה במשנ"ב שם סק"א), ואם אעפ"כ לא יועיל, ירחיק עצמו (משנ"ב שם). אבל להמחב"ר ובא"ח (בכה"ח סי' ק"ד אות ג') בכה"ג שלא מועיל, מוטב לעשות תנועה בקול להשתיקו מאשר להיטרד בתפילתו ולהרחיק עצמו.
בין כך ובין כך, היתר כזה לצאת ולהפסיק וממש לדבר עימם, לכאו' אף להמחב"ר אינו.

ארי במסתרים כתב:מכח ההיתר הזה אפשר להתיר כמעט כל דבר,
אפשר להתיר למשל להפסיק כדי לדבר עם מישהו דחוף לפני שהוא יוצא מביהכ"נ ועוד הרבה דוגמאות ואין לדבר סוף.

כאמור, יש לחלק בין דיבור שהוא הפסק גמור וקוטע נוסח תפלתו - שלא התירו, לבין הזזת היד וכיוצ"ב. (וכמו שחילקו הפוסקים כנ"ל בתינוק).

שבטיישראל כתב:אם זכרוני אינו מטעני שמעתי פעם פסק הלכה מא' מגדולי הפוסקים שמותר להפסיק באמצע שמו"ע בכדי להשתיק ילד המרפריע את המתפללים
ולכאורה ה"ה לפלאפון

גבי תינוק, כאמור הינו דבר המבואר כבר בפוסקים ובמשנ"ב כנ"ל (ודוקא ביד אך לא בדיבור), ולפי"ז אכן ה"ה לפלאפון המצלצל כבר.
אלא שהשאלה הנשאלה כאן, אם עדיין לא מצלצל.

הוגה כתב:[

שבטיישראל כתב:אם זכרוני אינו מטעני שמעתי פעם פסק הלכה מא' מגדולי הפוסקים שמותר להפסיק באמצע שמו"ע בכדי להשתיק ילד המרפריע את המתפללים
ולכאורה ה"ה לפלאפון

גבי תינוק, כאמור הינו דבר המבואר כבר בפוסקים ובמשנ"ב כנ"ל (ודוקא ביד אך לא בדיבור), ולפי"ז אכן ה"ה לפלאפון המצלצל כבר.
אלא שהשאלה הנשאלה כאן, אם עדיין לא מצלצל.

איני רואה שום היתר בזה
מהיכי תיתי דהפלאפון אכן יצלצל ?!

הוגה כתב:

אצב כתב:אסמכתא לדברים אלו שמעתי מפי הרב מנחם הלוי קליין שליט"א מד"א ק"ק פפד"מ, שישנם דעות הסוברות שאם הודיעו לאדם שעכשיו גוררים את רכבו כי חנה בצורה לא נכונה וכו', מותר לו להפסיק כי הצורה שבה ימשיך כשמחשבתו תהא תקועה ברכבו במקום ב"דע לפני מי אתה עומד" - אז עדיף שיפסיק.

יש לעי' בזה מדברי הפוסקים גבי תינוק, שאסור לגעור בפיו בתינוק להשתיקו, אבל לרמוז לו ביד ולהשתיקו בכך מותר, (עי' ברכ"י ריש סימן ק"ד, וכ"ה במשנ"ב שם סק"א), ואם אעפ"כ לא יועיל, ירחיק עצמו (משנ"ב שם). אבל להמחב"ר ובא"ח (בכה"ח סי' ק"ד אות ג') בכה"ג שלא מועיל, מוטב לעשות תנועה בקול להשתיקו מאשר להיטרד בתפילתו ולהרחיק עצמו.
בין כך ובין כך, היתר כזה לצאת ולהפסיק וממש לדבר עימם, לכאו' אף להמחב"ר אינו.

לא שאני מצדד בדין זה, אבל כמו שכבר כתבתי שזה עדיף שיפסיק רק אם אינו יכול לכווין מחשבתו בתפלתו, שאז לכאורה עדיף שלא יתפלל, ושוב, אני אישית אנני מצדד בדעה זו.

כמובן, יש להזכיר שבכלל אין להחזיק פלפון דלוק בביהכ"נ ובביהמד"ר מדין כבוד המקום, אלא אם יש בזה פיקו"נ.

וכנ"ל בשאלה:

ארזא דבי רב כתב:אדם שנזכר בעת תפילת שמונה עשרה כי שכח לכבות את המכשיר הסלולארי [מה שלדאבוננו רבים לא עושים זאת]...

אני הבנתי שכוונת הרב פותח האשכול שליט"א היתה שהיהודי שבשאלה שכח לכבות את המכשיר לפני התפילה.
אני כתבתי שיש לכבות את המכשיר לפני כניסה לביהכ"נ ולביהמ"ד גם שלא בעת תפילה.

ראו פנינים מהגאון ר' נתן גשטטנער זצ"ל שנשאל ע"ז [לטובת הלומדים צירפתי את הקובץ]:

שבטיישראל כתב:איני רואה שום היתר בזה
מהיכי תיתי דהפלאפון אכן יצלצל ?!

אולי כב' יקרא שוב הדברים שכתבתי למעלה, לא משנה אם הפלא' צריך לצלצל או לא, הכל תלוי אם זה מטרידו כעת בכוונתו או לא. קרא למעלה שוב ותבין.

אצב כתב:לא שאני מצדד בדין זה, אבל כמו שכבר כתבתי שזה עדיף שיפסיק רק אם אינו יכול לכווין מחשבתו בתפלתו, שאז לכאורה עדיף שלא יתפלל, ושוב, אני אישית אנני מצדד בדעה זו.

לגופם של דברים עצמם כתבתי, שאף הדעה המקילה ביותר (מחב"ר) לא תתיר כזה דבר, להפסיק ולצאת וכו', וא"ת מה יעשה? אין לו ברירה אלא להדחיק את המחשבה, ובדיוק כמו שצריך לעשות כשעולה לו רעיון למליון דולר מיידי שאם לא יעשה זאת עכשיו באמצע התפלה יפסיד.

בברכה המשולשת כתב:כמובן, יש להזכיר שבכלל אין להחזיק פלפון דלוק בביהכ"נ ובביהמד"ר מדין כבוד המקום, אלא אם יש בזה פיקו"נ.

גם שאי"ז מענין השאלה, מ"מ זה אכן באמת מענין הנושא שלנו, שאף זה בכלל ההלכה "שימנע על הטרדות כדי שיכוין" בריש סימן צ"ו.

ארזא דבי רב כתב:ראו פנינים מהגאון ר' נתן גשטטנער זצ"ל שנשאל ע"ז [לטובת הלומדים צירפתי את הקובץ]:

"פנינים" אלו, זה בעצם כדברים שכתבתי לעיל, וברוך שכוונתי לדעתו זצ"ל, ואף הביא הפוסקים הנ"ל בסי' ק"ד, וכתב החילוק בין דיבור למעשה,

סוף דבר מסקנתו: מותר לכבות הפלא' בתפלת י"ח, אף אם אין ידיעה שיתקשרו אליו, כל זמן שמפריע לכוונתו, והוסיף [יותר קולא ממה שכתבתי למעלה] שמותר אף באמצע ברכה! עיי"ש.

מענין לענין באותו ענין (כבר הוזכר בעבר):
"ופעם אחד מדי דברי עמו בענין התפילה. אמר לי פעם אחת הראוני מן השמים גודל ענין התפלה. כי יגעתי יגיעות רבות על הבנת מאמר אחד בזוה"ק בעניינא דראש חודש י"ב שבועים. ולא עלה בידי לפרשו לאמיתו. והנה ביום ראש חודש אחד בעמדי להתפלל תפלת העמידה דשחרית. ברגע אחד נפל במחשבתי באותו המאמר לפרשו על שבעה אופנים. ומה היה לי לעשות. ואמרתי לו אפשר לשהות מעט רק לסדרם במחשבה וכי גם זה חשיב הפסק. אמר באמת כן עשיתי שהיתי כמו רבע מינוט וסדרתים במחשבתי. ושוב חזרתי תיכף לגמור תפלתי. ואחר גומרי תפלתי התבוננתי על המראה לחזור עליהם. והנה מאומה אין בידי כי נשכחו ממני לגמרי. ונצטערתי על זה הרבה ושהיתי כמו חצי שעה להסיח צערי מדעתי ולקרוא הלל. וכעמדי להתפלל מוסף והנה נפלו עוד הפעם כל השבעה אופנים במחשבתי כבראשונה. שוב לא פניתי מחשבתי מתפלתי כלום. ולא נתתי דעתי עליהם להרהר בהם כלל. וכסיימי תפלתי נמצאו ערוכים ושמורים לפני כל השבעה פירושים לאמתתם ומתוקים מדבש ונופת..."
(הקדמת הגר"ח מוולאז'ין לביאור הגר"א לספרא דצניעותא).

בשו"ת שלו 'להורות נתן' חלק ט"ו תשובה ה
והעלה במסקנתו שמותר להפסיק אפילו באמצע ברכה לכבותו ולהמשיך תפילת העמידה מהמקום שעצר.

יוסף עליכם כתב:והעלה במסקנתו שמותר להפסיק אפילו באמצע ברכה לכבותו ולהמשיך תפילת העמידה מהמקום שעצר.

כבר נזכר לעיל.

המכשיר מטריד אותו במשך התפילה. הוא מוטרד שמא יצלצל ויביך אותו. לכן מותר בשופי לכבות אותו כשהוא באמצע שמו"ע.

איזה בעיה יכולה להיות בלכבות את הפלאפון? זה נקרא הפסק?