פורום אוצר החכמה

בבית כנסת שמוכרים את העליות
מלבד המעלה של תשלום על מצוה ,האם יש איזה חיוב לשלם על עלייה? למי הזכות למכור את העלייה לבעל הספר תורה ,או לבעל הבית כנסת[שזה בעצם הציבור] והאם יכול לכפות את התשלום
אשמח לקבל מקורות בעניין

????????????????????????????????????
אתה יכול לבקש מקור, אבל סגנון שאלתך.....
מה פירוש גבאי צדקה? לפי שאלתך אין מושג כזה בכלל...
אתה דואג לנקות את בית הכנסת ולעשות שם בדיקת חמץ [שזה חובה]? לא, נכון? אז מי עושה, הגבאי, למה הוא ??? ולא אתה???
עכשיו אתה קצת חושב אחרת? וזה עוד בלי 'המקורות'....

עי' מטה אפרים ביום א' דר"ה דיש ענין לעלות לתורה בימים אלו, והענין דווקא לקנות ולפזר ממון על העלייה, עיי"ש

אוהב אוצר כתב:????????????????????????????????????
אתה יכול לבקש מקור, אבל סגנון שאלתך.....
מה פירוש גבאי צדקה? לפי שאלתך אין מושג כזה בכלל...
אתה דואג לנקות את בית הכנסת ולעשות שם בדיקת חמץ [שזה חובה]? לא, נכון? אז מי עושה, הגבאי, למה הוא ??? ולא אתה???
עכשיו אתה קצת חושב אחרת? וזה עוד בלי 'המקורות'....

מבחינה מוסרית ודאי שצריך לשלם אני ממש מתנצל שגרמתי לרגש שלך לפעול אולם אני שאלתי מבחינה הלכתית מאיזה סעיף אפשר לחייב אותי לשלם [מלבד נדר]

עיין כאן בדברי חכם באשי
viewtopic.php?f=17&t=9017

יוסףלוי כתב:עיין כאן בדברי חכם באשי
viewtopic.php?f=17&t=9017

אתה מבין שאינו דומה עבודה גשמית [איסוף הגניז קבורתה וכו] לממכר רוחני שאין רווח מששי

ממאי נפשך, כבר הנדר מחייב אותך, אז אתה מחפש עוד?

איני מבין. וכי בכדי אסר אדוננו הגר"א מכירת עליות בשבת ויו"ט? הרי אם לא צריך לשלם- אין כאן מקח וממכר.

ליתר דיוק.
הגר"א אסר משום שדומה למקח וממכר.

יאיר כתב:ליתר דיוק.
הגר"א אסר משום שדומה למקח וממכר.

נכון. כתבתי מהזכרון, ועכשיו ראיתי שכתר"ה צודק.
אפרש גם מעט יותר מה שרציתי לומר מראש- שכל הדיונים בפוסקים על מכירת עליות, ברור שצריך לשלם, כל הדיון הוא על שאלות הלכתיות המסתעפות מכך.

אוהב אוצר כתב:ממאי נפשך, כבר הנדר מחייב אותך, אז אתה מחפש עוד?

א. אני יכול למסור מודעה קודם. ב. מי אמר שאני חייב לתרום להבית כנסת או למה שהגבאי מחליט?

יעקובזון כתב:

אוהב אוצר כתב:ממאי נפשך, כבר הנדר מחייב אותך, אז אתה מחפש עוד?

א. אני יכול למסור מודעה קודם. ב. מי אמר שאני חייב לתרום להבית כנסת או למה שהגבאי מחליט?

לכאורה זה דמי לנודר ע"ד רבים, שצריך לקיים לפי מה שאמרו הרבים.
ואם מוסר מודעא לפני כן, הוי כגזל, שהרי אם ידעו שלא מתכוון לקיים נדרו- לא היו נותנים לו את העליה.

בברכה המשולשת כתב:

יעקובזון כתב:

אוהב אוצר כתב:ממאי נפשך, כבר הנדר מחייב אותך, אז אתה מחפש עוד?

א. אני יכול למסור מודעה קודם. ב. מי אמר שאני חייב לתרום להבית כנסת או למה שהגבאי מחליט?

לכאורה זה דמי לנודר ע"ד רבים, שצריך לקיים לפי מה שאמרו הרבים.
ואם מוסר מודעא לפני כן, הוי כגזל, שהרי אם ידעו שלא מתכוון לקיים נדרו- לא היו נותנים לו את העליה.

כן אבל עדיין לא ברור למי שייכות העליות כך שגזל לכאורה אין פה

העליות שייכות לציבור. מה כאן הספק?

יש לדון מי הסמיך הגבאים לעשות החלטות בדברים הונגעים להנהלת ביהכ"נ, ולכאורה צריך החלטת כל חברי בהכ"נ. יהיה איך שיהיה למעשה כל זמן שהגבאים דואגים לכל צרכי בהכ"נ והציבור מסכים בשתיקה למעשיהם יש להניח שיש בזה הסכמת הציבור גם לגי מכירת העליות.

עמקן כתב:יש לדון מי הסמיך הגבאים לעשות החלטות בדברים הונגעים להנהלת ביהכ"נ, ולכאורה צריך החלטת כל חברי בהכ"נ. יהיה איך שיהיה למעשה כל זמן שהגבאים דואגים לכל צרכי בהכ"נ והציבור מסכים בשתיקה למעשיהם יש להניח שיש בזה הסכמת הציבור גם לגי מכירת העליות.

ירושלמי מגילה- שלושה מבני הכנסת כבית הכנסת.

עמקן כתב:יש לדון מי הסמיך הגבאים לעשות החלטות בדברים הונגעים להנהלת ביהכ"נ, ולכאורה צריך החלטת כל חברי בהכ"נ. יהיה איך שיהיה למעשה כל זמן שהגבאים דואגים לכל צרכי בהכ"נ והציבור מסכים בשתיקה למעשיהם יש להניח שיש בזה הסכמת הציבור גם לגי מכירת העליות.

עיין בהרחבה בספר 'סמכות הרוב בהלכה' לרב יצחק נמני שליט"א.

בברכה המשולשת כתב:

עמקן כתב:יש לדון מי הסמיך הגבאים לעשות החלטות בדברים הונגעים להנהלת ביהכ"נ, ולכאורה צריך החלטת כל חברי בהכ"נ. יהיה איך שיהיה למעשה כל זמן שהגבאים דואגים לכל צרכי בהכ"נ והציבור מסכים בשתיקה למעשיהם יש להניח שיש בזה הסכמת הציבור גם לגי מכירת העליות.

ירושלמי מגילה- שלושה מבני הכנסת כבית הכנסת.

ז"ל הירושלמי (פ"ג הל"ב) ג' מבה"כ כבה"כ כו' מה אנן קיימין אם בשקיבלו עליהן אפי' אחד אם בשלא קיבלו עליהן אפילו כמה אלא כן אנן קיימין בסתם ע"כ, ובשו"ת הרשב"א ח"א סימן תרי"ז ופירוש ואם כשקבלו עליהם בני העיר כל מה שיעשו השבעה במכר זה אפילו אחד נמי, ואם בשלא קבלו עליהם מה שיעשו בדבר זה אפילו היו כמה אין ממכרן מכר, והעמידוה בסתם כלומר כשהעמידו עליהם הציבור שבעה פרנסים סתם לפקח על עסקי הציבור, לפיכך כשהן שבעה יש להם רשות לכל דבר כאלו עשו כן כל בני העיר, אף על פי שלא העמידו אותם על דבר זה בפי', אבל פחות משבעה אין כחן שוה להיותם ככל בני העיר עד שיטלו רשות בפירוש מן בני העיר עכ"ל, וכעין זה בר"ן (מגילה ז: מדפי הרי"ף בד"ה והיכא) ומבואר בזה להדיא שא"א לאדם לבוא מצד עצמו ולעשות דברים עבור הציבור בלי מינוי מהם.
ומה דיש להסתפק הוא שאם למעשה הגבאים עושים הכל עבור הציבור והציבור רואים ושותקים וגם משתתפים איתם פעולה אולי זה נחשב למינוי מהציבור, ובפרט שאין זה הגון להטיל כל הטורח ואחריות על כתפי הגבאים ולבוא רק בטענות כשנעשה דבר שלא לרצונו.
יהיה איך שיהיה כל זה שייך רק על העבר על מכאן ולהבא בודאי יש לציבור הכח להחליט שהם אינם מסכימים להגבאים ורוצים גבאים אחרים או שהם רוצים להגביל כח הגבאים לדברים מסויימים ושאר דברים יקבעו באופן אחר כגון ע"י בחירת כל חברי הקהילה.

יעקובזון כתב:

אוהב אוצר כתב:????????????????????????????????????
אתה יכול לבקש מקור, אבל סגנון שאלתך.....
מה פירוש גבאי צדקה? לפי שאלתך אין מושג כזה בכלל...
אתה דואג לנקות את בית הכנסת ולעשות שם בדיקת חמץ [שזה חובה]? לא, נכון? אז מי עושה, הגבאי, למה הוא ??? ולא אתה???
עכשיו אתה קצת חושב אחרת? וזה עוד בלי 'המקורות'....

מבחינה מוסרית ודאי שצריך לשלם אני ממש מתנצל שגרמתי לרגש שלך לפעול אולם אני שאלתי מבחינה הלכתית מאיזה סעיף אפשר לחייב אותי לשלם [מלבד נדר]

האם אפשר לכפות בדרך זו את הציבור לממן את הבדיקת חמץ וכו'

עמקן כתב:

בברכה המשולשת כתב:

עמקן כתב:יש לדון מי הסמיך הגבאים לעשות החלטות בדברים הונגעים להנהלת ביהכ"נ, ולכאורה צריך החלטת כל חברי בהכ"נ. יהיה איך שיהיה למעשה כל זמן שהגבאים דואגים לכל צרכי בהכ"נ והציבור מסכים בשתיקה למעשיהם יש להניח שיש בזה הסכמת הציבור גם לגי מכירת העליות.

ירושלמי מגילה- שלושה מבני הכנסת כבית הכנסת.

ז"ל הירושלמי (פ"ג הל"ב) ג' מבה"כ כבה"כ כו' מה אנן קיימין אם בשקיבלו עליהן אפי' אחד אם בשלא קיבלו עליהן אפילו כמה אלא כן אנן קיימין בסתם ע"כ, ובשו"ת הרשב"א ח"א סימן תרי"ז ופירוש ואם כשקבלו עליהם בני העיר כל מה שיעשו השבעה במכר זה אפילו אחד נמי, ואם בשלא קבלו עליהם מה שיעשו בדבר זה אפילו היו כמה אין ממכרן מכר, והעמידוה בסתם כלומר כשהעמידו עליהם הציבור שבעה פרנסים סתם לפקח על עסקי הציבור, לפיכך כשהן שבעה יש להם רשות לכל דבר כאלו עשו כן כל בני העיר, אף על פי שלא העמידו אותם על דבר זה בפי', אבל פחות משבעה אין כחן שוה להיותם ככל בני העיר עד שיטלו רשות בפירוש מן בני העיר עכ"ל, וכעין זה בר"ן (מגילה ז: מדפי הרי"ף בד"ה והיכא) ומבואר בזה להדיא שא"א לאדם לבוא מצד עצמו ולעשות דברים עבור הציבור בלי מינוי מהם.
ומה דיש להסתפק הוא שאם למעשה הגבאים עושים הכל עבור הציבור והציבור רואים ושותקים וגם משתתפים איתם פעולה אולי זה נחשב למינוי מהציבור, ובפרט שאין זה הגון להטיל כל הטורח ואחריות על כתפי הגבאים ולבוא רק בטענות כשנעשה דבר שלא לרצונו.
יהיה איך שיהיה כל זה שייך רק על העבר על מכאן ולהבא בודאי יש לציבור הכח להחליט שהם אינם מסכימים להגבאים ורוצים גבאים אחרים או שהם רוצים להגביל כח הגבאים לדברים מסויימים ושאר דברים יקבעו באופן אחר כגון ע"י בחירת כל חברי הקהילה.

בבתי הכנסת שאני מכיר הגבאים נבחרים ע"י כל חברי הקהילה, ולכך כיוונתי מעיקרא