פורום אוצר החכמה

ראיתי בשותי"ם שדנו מה יעשה בחור שמקצת שערותיו הלבינו.ולכא' ישנה עיצה פשוטה שאדם אחר יצבע לו את שערותיו ולכא' האדם עצמו אסור לו לעשות תיקוני אשה אך האם גם אחר אסור לו ובפרט יש לדון

שאשה תצבע לו והיא אינה מוזהרת בלא ילבש אלא בלא תלבש

ואין לומר דהוא משתתף בזה שמניח לה לצובעו דהרי חזינן שצריך בהקפה לימוד מיוחד לאיסור ניקף [אמנם עדין אולי יחשב גרמא ,אכן הרי גרמא מותרת לרוב הראשונים ובפרט במקום הצורך
האם כ"ז נכון

נראה שאסור משום ספויי איסורא בידיים דאוסר לקטן וכ"ש לגדול (יבמות קיד.).
וגם משום לאו דלפנ"ע.

והנה בנזיר (נז.) פליגי ר"ה וראב"א, דר"ה ס"ל דהמקיף קטן חייב, ואשה שהקיפה בין גדול בין קטן פטורה.
וראב"א ס"ל דכל מי שמקיף קטן פטור כיוון שהוא לא מחוייב, אבל המקיף גדול המחוייב, חייב אע"פ שהמקיף
לא מחוייב.

והנה לרב הונא דווקא שם לא חששו לאיסור ספויי עכ"פ (דנהי דאיסור הקפה אין, איסור ספויי לכאורה איכא)
מטעם המבואר בשו"ת עונג יו"ט (חיו"ד סי' קטו) או מהטעם שכתב בשו"ת עדוף ביהוסף (חיו"ד סי' א סוף ענף ו) ע"ש,
אבל בעלמא פשיטא דאסור משום ספויי איסורא או משום לפנ"ע.

ובעניין זה שמסייע, עי' שו"ת רב פעלים ח"א (חיו"ד סי' ב), והרבה יש להאריך בזה.

וקצרתי.

טענתי היתה שאין כאן שום ספיה כיון שלכאורה אין איסור בהיות השערות צבועות, למשל.אלא בעשיית תיקוני אשה דהיינו מעשה הצביעה

ובזה ההבדל מאיסור הקפה שיש גם איסור להיות ניקף וממילא מקיף את הקטן סופה לו בידים את האיסור להיות ניקף

בשו"ת אג"מ (חיו"ד ח"א סי' פב) מבואר דהאיסור הוא בתוצאה ולכן גם ע"י גרמא אסור, וגם בגוונא שכתבת.

נידון מעניין, ולכאו' אין לדמות גרמא לנידו"ד, כי כאן סו"ס לא עשה שום מעשה ועל מה נחייבנו.

ההוא תלמידא כתב:בשו"ת אג"מ (חיו"ד ח"א סי' פב) מבואר דהאיסור הוא בתוצאה ולכן גם ע"י גרמא אסור, וגם בגוונא שכתבת.

יש"כ אכן כן נראה מדבריו ,אך לכא' קצת תימה הוא לומר דאם בשעה שישן בא אחר וליקט לו שערה לבנה עבר באיסור באונס וע"כ דבעי מעשה דידיה וצ"ע

דע, שכה"ג אפשר לחקור גם בשאר איסורים שעל גופו, כגון עשית כתובת קעקע אי שריא ע"י אחר,
וכן בהשחתת זקנו ע"י אחר (ובפרט ע"י אשה דלא מיפקדא).

והנה עי' בתוס' גיטין (כ:) דמשמע מדבריהם דכתובת קעקע אסירא אף ע"י אחר. ע"ש היטב. וזהו
קצת סיוע לדברי האג"מ, דבאיסורים שעל גופו מסתבר דהתורה אסרה התוצאה.

ולעניין לאו דהשחתה, עי' בריש יבמות (ה.) דבעי למילף מתגלחת מצורע מדמגלח גם את זקנו
דעדל"ת. ע"ש. והרי הכהן הוא המגלח, ומאי ל"ת איכא, אע"כ דעובר אף המגלח את האחר.

ועוד אפשר לחקור ע"ד זו בשורט אחרים על מת, וכן אם סיפר חבירו קומי. ועוד כיוצ"ב.

ואעיקרא, מה שכתב דיש בהקפה קרא מיוחד, לא נמצא כן בגמ', אלא רק ריב"ן במכות (כ:) דרש
כך המקראות. ע"ש. ולפי דרכו יש לדרוש עוד מקראות דומים באותו סיגנון.

הנה בתוספתא דמכות פ"ג ה"ט איתא דבכתובת קעקע והקפה והשחתה ושריטה וקרחה בכולהו איכא חיוב לעושה ולמי שנעשה בו ועי' ברמב"ן ובריטב"א שם דאיכא ילפותא מיוחדת אכל הני וממילא בהנך הרי יש לנו מקור מיוחד לאיסור ניקף והרי בפשטות הגמ' במכות מבואר דהמקיף לעצמו לוקה שתים וא"כ הרי זהו איסור בפ"ע במה שנעשה בו הדבר וממילא במקום דליכא ילפותא ע"ז ודאי פטור והרי לא שמענו דהלוקט לעצמו שערה לבנה לוקה שתים כדין הקפה

ואמנם דעת הר"מ דאין לוקין שתים במקיף לעצמו ולדבריו אולי זהו רק גילוי מילתא דכל מעשה שנעשה בגופו חשיב איהו כעושה וחייב ע"ז ואין זה שם איסור בפ"ע [ועי' פתשגן הכתב להגרח"ק סי' י"ג מש"כ]

אך עדין יש לומר דגם להרא' דאיכא ילפותא לאיסור בפ"ע בניקף והנך דכותיה אולי איסור ניקף הוא מסברא והלימוד הוא לאיסור מקיף

אך עי' בט"ז יו"ד קצ"ח שלמד מניקף אפילו לאיסור שבת והש"ך בנקוה"כ תמה ע"ז דזהו מריבוי מיוחד ולא חילק דשאני התם דהתוצאה אסורה או דמעשה שנעשה בגופו שאני ומבואר מדבריו דבכה"ת מסייע כניקף פטור ואפילו באיסור שנעשה בגופו

למה לא עיין בשו"ת רב פעלים שציינתי בתחילה. שם גם הביא מחלוקת הש"ך והט"ז, והוכיח מדברי הראשונים כהט"ז,
ולמד מזה לכל מקום דמסייע שעוזר לפעולה יש בו ממש. ע"ש.
ולא ראינו אינה ראיה.

אכן כעת ראיתי דבריו ויש"כ
אך הנה ציין שם גם לדברי הריטב"א במכות ד"כ ואכן לתירוץ אחד מבואר שם דמסייע כעושה מעשה גם לגבי שבת,אך בהמשך כותב הריטב"א די"ל דזהו רק לגבי ניקף שבלא"ה גם בלא סיוע עושה איסור ועי' לעיל שם בריטב"א שמפורש בדבריו דישנה גזיה"כ בהקפה והשחתה שחייב גם הניקף משא"כ בכה"ת

וא"כ מבואר להדיא בריטב"א דבכל התורה בלא מעשה כלל פטור וכש"כ ורק באופן שמסייע תלוי הדבר בשני התירוצים וא"כ הדרינן למש"כ דאם ליקט לו אחר שערה לבנה בלא שסייע אין כאן איסור כלל ובאופן שמסייע זהו אכן פלוגתא
[ומשמע שם בריטב"א דחידוש התורה הוא לגבי ניקף ואילו מקיף הוא בכה"ת ועי' בדברי הגרח"ק שציינתי שהבין לא כן]
ואכפול בברכת יש"כ על הסיוע והמקורות

מצאתי בספר נחלת דבש שדן בדבר:

יישר כוח, בבקשה אם תוכל להוריד גם כמה דפים קודם שבהם המחבר מציין לדברי השו"מ ומהר"י אשכנזי בענין זה,כמו שכתוב בתחילת דבריו

כהן כתב:יישר כוח, בבקשה אם תוכל להוריד גם כמה דפים קודם שבהם המחבר מציין לדברי השו"מ ומהר"י אשכנזי בענין זה,כמו שכתוב בתחילת דבריו

לפו"ר לא מצאתי שהם דברו בענין, הנה הדברים:

תודה רבה,אכן לא ברור ממי הציטוט שם אולי מערך שי?