פורום אוצר החכמה

ונתן אהרון על שני השעירים גורלות(טז' ח')
קיי''ל (שבת קמט' ע''א) דאסור לעשות גורל בשבת
ויל''ע לדעת הט''ז שאין כח ביד חכמים לאסור את המפורש בתורה להיתר כיצד גזרו חכמים על גורל בשבת אחרי שמפורש כאן היתר גורל ביוה''כ שהרי שוה שבת ליוה''כ לענין מלאכה
והנה עוד קושיה:
ושפך את דמו וכסהו בעפר(יז,יג)
בחולין(פח' ע''ב) איתא היה מהלך בספינה ואין לו עפר לכסות שורף טליתו ומכסה את הדם באפר הטלית
ובב''י(יו''ד סי' כח') הקשה כיצד מותר לשרוף טליתו לצורך כיסוי הדם הרי עובר על לאו דבל תשחית
ויל''ע הרי לצורך מצוה מותר להשחית כמו שמצינו שקוצצים אילן מאכל לצורך בנית המזבח והקמת סוכה ואמאי הוקשה לב''י לגבי שריפת טלית לצורך מצות כיסוי הדם.

חכמים באמת לא אסרו לעשות כך ביוה"כ בביהמ"ק, לצורך עבודה התירה התורה אף דברים שאסורים מה"ת שלא לצורך העבודה, וממילא לק"מ.

עיין בספר לקח טוב שמדבר על הנושא

א. ולמה לא הקשה עד"ז למה אסרו שימוש בבע"ח אחר שראינו שסומך על הקרבן, ולמה אסרו טלטול אחר שראינו שמטלטל הסכין של שחיטה וכן על זו הדרך. אלא פשוט כמ"ש הוגה דמצוותו בכך, ושותיה דמר לא גמירנא.

ב. היא גופא מנ"ל דשרי בל תשחית לצורך מצווה, ולאו מילתא דפשיטא היא. עיין בשו"ת דובב מישרים ח"א (ס"ס קלד) שעמד בזה בההיא דתמיד. ע"ש. ובעיקר הקושיא, עי' בשו"ת תורה לשמה (סי' רו) שכתב דהוי רק מדרבנן ולכך שרי. וע"ע שם בסי' ת. ועי' בפר"ח (סי' כח ס"ק לג). מ"ש בזה.