בקשת פשט במשנה באבות שיגיעת שניהם משכחת עוון

[גאולה בקרוב]

משנה מסכת אבות פרק ב:
"רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון".
ויש לעיין:
א. מדוע יגיעת שניהם? האם יגיעת התורה לבדה, אין די בה? תורה מתשת כוחו!
ב. "דרך ארץ" כאן הכוונה מלאכה. ומה פשר שינוי הלשון במשנה, שתחילה דרך ארץ ואח"כ מלאכה?
והיה ניתן לומר שמלאכה הכוונה מצד הפרנסה שבה, אבל מהיכי תיתי לומר שמילת מלאכה יותר מציינת שכר מאשר מילת דרך ארץ?

[גאולה בקרוב]

והרע"ב כתב:
"וכל תורה שאין עמה מלאכה - ואם תאמר יהא עמל בתורה תמיד ויגיעתה תהא משכחת עון, ומה צורך למלאכה, לכך הוזקק לומר וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, לפי שאי אפשר לו בלא מזונות, ומלסטם את הבריות ומשכח תלמודו".

והוא חידוש בהבנת המשנה, שאה"נ יגיעת התורה מועילה לבדה, ומ"מ מצד הפרנסה צריך גם מלאכה. ואולי כוונתו לבאר מדוע ברישא הוא רק "יפה", מצד שאינו לעיכובא גם דרך ארץ, ורק בסיפא המלאכה לעיכובא כדי שלא תגרור עוון.

[גוראריה]

ה"לב שמחה" היה אומר בדרך צחות: יגיעת שניהם - הבעל והאשה, הוא בתורה והיא בד"א....

[צביב]

השל"ה הקדוש במסכת שבועות באריכות
מבאר כל תורה שאין עמה מלאכה
מלאכה זה הלכה למעשה

[כרם]

בקידושין ל' ע"ב: רבי יהודה אומר כל שאינו מלמדו אומנות מלמדו ליסטות. ליסטות ס"ד אלא כאילו מלמדו לסיטות מאי בינייהו איכא בינייהו דאגמריה עיסקא.
פירש"י: מאי ביניהו, מאי קא מוסיף ר' יהודה. עיסקא, אם למדו סחורה לת"ק הרי למדו חיים לרבי יהודה דאתי לטעמא אומנות דוקא דכמה פעמים שאין לו במה לעשות סחורה ועומד ומלסטם.

וזה תורה עם דרך ארץ - כולל גם סחורה, ומסיים שאם אין עמה מלאכה (לאפוקי סחורה, וכר' יהודה) סופה בטלה וגוררת עון, שמלסטם את הבריות.

[משכיל אל דל]

יש דברים על כך בר' צדוק על פרשת אמור (או קדושים, עכ"פ ממש לאחרונה) בפרי צדיק.
תורה זה לימוד תורה לשם ידיעת המצוות המעשיות, וד"א זה קיום המצוות. וכנגד זה יש הנוטל עליו עול תורה, שזה תורה לשמה. ויש שם תערובת משמעויות בנושא של ד"א, כי פעמים משמע כנ"ל, ופעמים משמע שמתכוין לענייני העוה"ז, ורק מי שלומד תורה לשמה פטור מכך, אבל מי שלומד לשם ידיעה, לא נפטר מעול ד"א. יש שם קטעים שבעיני עדיין מבולבלים. אדרבה, אולי מישהו כאן יאיר את עיני.

[יאיר]

שוב אזכיר את הספר המשובח "בשם אמרו" שקיבץ, ליקט וריכז עשרות פירושים על מס' אבות וכתבם בקצרה כל אחד במקומו.
וכל מי שמתקשה בדבר מה במס' זו ודאי ימצא שם מרגוע לנפשו ומה טוב ומה נעים היה אם ספר זה יכנס לאוצר.
(נכתב בעילום שם. הו"ל ומס' טל' אף הם אינם ידועים. ישנה הסכמה של הר' קרליץ נדפס בי-ם תשס"ג).

כדוגמא בלבד "שיגיעת שניהם - הגוף בד"א והמח בת"ת וכו'" (רוח חיים).
[כל' יש ענין גם ליגע את הגוף כדי להמנע מעוונות וכידוע].