בקשת ביאור מאמר תמוה של הגר"א: חידה

[מאיר בן אבי]

בביאור הגר"א לאיוב על הפסוק: (ב, כג) 'כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי'. כתב: כי הלחם בא מן השמים , אבל לפני לחמי, קודם שאוכל, תבוא אנחתי.
מהי ההבנה, ומהי כונת הגר"א שהלחם בא מן השמים?
והרי בברכה אנו אומרים המוציא לחם מן הארץ?
תודה רבה

[ידידיה]

הלחם הוא בגזירת ה', אך לפני כן יש מי שזקוק להשתדלות קשה- אנחה
ספר חובות הלבבות שער ד - שער הביטחון פתיחה

ומהן מנוחת הנפש והגוף מן המעשים הקשים והמלאכות המיגעות את הגופות, ועזב עבודת המלכים וחקיהם וחמס אנשיהם. והבוטח בה' הוא תובע מסבות הטרף מה שיש בו יותר מנוחה לגופו ושם טוב לו, ופנאי ללבו ומה שהוא מפיק יותר לחובות תורתו עם יתר אמונתו, כי הסבה לא תוסיף לו בחוקו ולא תחסרהו ממנו מאומה, אלא בגזרת האלהים ית', כמ"ש: כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים, ואמר: בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני.