משפחת הרבנים כהנוב שבארה"ב - מישהו מוכן לעשות סדר?

[איש_ספר]

בכל פעם אני נתקל בספר אחר של מישהו ממשפחה זו ונראה שיש שם כו"כ דורות של מרביצי תורה.
האם מישהו יודע לפרט את שמותן ויחוסן? (גם תמונות לא יזיק...)האם הם נכדי הרב מחאסאלוביץ רמ"נ כהנוב? (לא ראיתי שם מישהו קרוי בשם משה נחמיה)
איך הם הגיעו לארה"ב?
תודה מראש

[ישעיהו לוריא]

היה הגאון רבי אלעזר כהנוב [כתיב דאז: כהנאוו] ראש ישיבה בתורה ודעת. מי הוא היה. תודה.

[ישבב הסופר]

היה בן לרבי אורי מאיר כהנוב זצ"ל ר"י תורה ודעת ומח"ס משמרת הכהנים

[ישבב הסופר]

תמונות שמצאתי ברשת

[תוך כדי דיבור]

רבי אלעזר ואביו רבי אורי כהנוב הרביצו תורה במשך עשרות על עשרות שנים במתיבתא תורה ודעת בברוקלין. שאמנם אחרי פטירת רבי יעקב קמנצקי ועכ"פ אחרי הסתלקות רבי אברהם יעקב פאם הועם זוהרה, אבל במשך הרבה שנים היתה נחשבת ע"י רבים למוסד התורה החשוב ביותר בארה"ב, עוד לפני שנוסדה ישיבת לייקווד ואח"כ לצידה (ומרובים הגדולים שכיהנו בה בעבר מאשר בלייקווד). מאמר ארוך לתולדותיו של רבי אלעזר נדפס ע"י רש"ד רוזנטל בהקדמת הספר 'פקודת אלעזר' שיצא לאור אחרי פטירתו, אבל אין הספר לפני, ואכתוב באופן כללי.
רבי אורי כהנוב נולד ברוסיה לקראת אמצע שנות התר"מ, עלה בצעירותו בירושלים, וזמן מה אחרי מלחמת העולם (הראשונה) הגיע לארה"ב. בשנות התר"פ נתמנה לר"מ במתיבתא תורה ודעת, ואח"כ לראש ישיבה (אחד מבין כמה, כמקובל בהמתיבתא ושאר מוסדות). בנו רבי אלעזר נולד בסביבות אמצע שנות התר"ע, למד בצעירותו במתיבתא אצל רבי שלמה היימן, התמנה אח"כ לר"מ שם ושוב התמנה גם הוא - עוד בחיי אביו - לראש ישיבה (כנ"ל), וכיהן כאמור במשך עשרות שנים. כתב כמה וכמה ספרים: תחילה שני ספרים בענייני מצוות התלויות בארץ - פרי הארץ ותורת השביעית, ואח"כ בזקנותו נדפסו תשובותיו בספר זכרון בצלאל (ב' חלקים). נפטר בשיבה טובה בתשס"ב ונטמן בירושלים. בשנים האחרונות הולכים ונדפסים עוד ספרים מתורתו, על ידי בנו רבי אליהו כהנוב שליט"א, ההולך בדרכי אביו.
למיטב זכרוני אין למשפחה זו כל קשר ישיר (עכ"פ בדורותינו) לרבי משה נחמיה כהניו.

נ.ב. לגבי תורת השביעית, שהוא הספר היותר ידוע של רבי אלעזר כהנוב, נכון להרחיב קצת את הדיבור על נסיבות הדברים. ובכן, בסביבות שנת השמיטה תשי"ב החל ויכוח ארוך בכתב בין רבי אלעזר לבין הרבי מסאטמר, בעניין קדושת שביעית באתרוגים של היתר המכירה, וממילא נסתעף לכל ענייני ההיתר וכו'. בתשי"ג הדפיס מזה הרבי מסאטמר את קונטרס שלוש תשובות שלו - ששלושתן היו במקור מכתבים לרבי אלעזר כהנוב. אחרי שנתיים הדפיס האחרון את ספרו הנ"ל תורת השביעית, שהוא למעשה תשובות והמשך ויכוח עם קונטרס הנ"ל של הרבי מסאטמר, וחיזוק תוקף היתר המכירה, בהסכמת רבי צבי פסח פראנק ומכתבים מרבי ישראל זאב מינצברג.
כמובן, לדון בהלכה לכאן או לכאן זו דרכה של תורה, אבל להתווכח עם הרב'ה זה כבר דבר אחר, ועל כן התעוררו תיכף שניים מתלמידי החכמים המקורבים לחוג סאטמר ופרסמו קונטרסים לסתור את דברי תורת השביעית. האחד קונטרס ל"ד של 'צבי חמד' (תשי"ז) מאת רבי צבי הירש פרידמאן מניו יורק, אשר (כפי שימצא המעיין) הפריז על המידה להתבטא בחריפות על בעל הדעה שכנגדו; והשני קונטרס 'מלחמת מצוה' לרבי יצחק יחיאל הכהן גרוס (תשי"ט), שבפתחו קטעים ממכתבי ברכה שקיבל מהסטייפלער ומרבי בנימין מנדלזון. גם הוא בפתח הדברים לא חסך לשונו מדברי קינטור ועלבון (בהעלמת שם מי שהוא משיג עליו) אבל על כל פנים בגוף הקונטרס התווכח באופן ענייני בעיקרו ושלא כצבי חמד. בין כך ובין כך הרבה מים זרמו בינתיים בהאדסון...

[איש_ספר]

יש"כ הרב תוכ"ד.

[ישבב הסופר]

על שם הג"ר אורי מאיר זצ"ל - ישיבת 'אור המאיר' דפיקסקיל ניו יורק, שנכדו הג"ר אלי' קנריק שליט"א עומד בראשה.

[מיללער]

נ.ב. לגבי תורת השביעית, שהוא הספר היותר ידוע של רבי אלעזר כהנוב, נכון להרחיב קצת את הדיבור על נסיבות הדברים. ובכן, בסביבות שנת השמיטה תשי"ב החל ויכוח ארוך בכתב בין רבי אלעזר לבין הרבי מסאטמר, בעניין קדושת שביעית באתרוגים של היתר המכירה, וממילא נסתעף לכל ענייני ההיתר וכו'. בתשי"ג הדפיס מזה הרבי מסאטמר את קונטרס שלוש תשובות שלו - ששלושתן היו במקור מכתבים לרבי אלעזר כהנוב. אחרי שנתיים הדפיס האחרון את ספרו הנ"ל תורת השביעית, שהוא למעשה תשובות והמשך ויכוח עם קונטרס הנ"ל של הרבי מסאטמר, וחיזוק תוקף היתר המכירה, בהסכמת רבי צבי פסח פראנק ומכתבים מרבי ישראל זאב מינצברג.
כמובן, לדון בהלכה לכאן או לכאן זו דרכה של תורה, אבל להתווכח עם הרב'ה זה כבר דבר אחר, ועל כן התעוררו תיכף שניים מתלמידי החכמים המקורבים לחוג סאטמר ופרסמו קונטרסים לסתור את דברי תורת השביעית. האחד קונטרס ל"ד של 'צבי חמד' (תשי"ז) מאת רבי צבי הירש פרידמאן מניו יורק, אשר (כפי שימצא המעיין) הפריז על המידה להתבטא בחריפות על בעל הדעה שכנגדו; והשני קונטרס 'מלחמת מצוה' לרבי יצחק יחיאל הכהן גרוס (תשי"ט), שבפתחו קטעים ממכתבי ברכה שקיבל מהסטייפלער ומרבי בנימין מנדלזון. גם הוא בפתח הדברים לא חסך לשונו מדברי קינטור ועלבון (בהעלמת שם מי שהוא משיג עליו) אבל על כל פנים בגוף הקונטרס התווכח באופן ענייני בעיקרו ושלא כצבי חמד. בין כך ובין כך הרבה מים זרמו בינתיים בהאדסון...

ר' צבי הירש פר"מ מנ"י היה בנו של ר' מנשה שמחה פר"מ מסאבראנץ תלמיד הקדושת יו"ט מסיגוט ונכד אחיו של היש"מ, את תמונתו של ר' צבי הירש שהיגר לארה"ב עוד לפני השואה זיהה פה בהאשכול על צעדת הרבנים בוושינגטון עשי"ת תש"ד, הנה אשכול על האב ובנו:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 19#p236119

הרב יצחק יחיאל גרוס היה תלמיד ומוסמך מישיבת תורה ודעת (ראיתי את כתב סמיכתו, בזכרוני אאל"ט היה בחתימת הגר"ש היימן) היה ת"ח ומוקיר רבנן ובמיוחד אספן גדול של אלפי ספרים, מעולם לא נשא ונפטר גלמוד בשנת תשנ"ו, מצבתו באתר קברים:
http://kevarim.com/rabbi-yitzchok-yechiel-gross/

[ישבב הסופר]

אם כבר, שמעתי מאחד מבני הגריח"ש קוטלר זצ"ל, שהגר"א קוטלר לא התנגד להיתר מכירה מצד הדין, ושקל אם לפרסם דעתו בזה להתיר, אלא שחכמי א"י בקשו ממנו שלא יצא להגן על ההיתר מכירה, מפני המכשולות שעלולים לצאת ממנה.

[תוך כדי דיבור]

כבר נידון הדבר באופן "רשמי" בקובץ 'אור ישראל'. אשנה בקצרה כי הפרטים קצת שונים ממה שכתבת: תחת ידי מכון משנת אהרן יש תשובה של הגר"א קוטלר שמצדד בעד תוקף היתר המכירה, אבל הם אינם מפרסמים אותה, מפני שכפי שהודיעו בשם בנו הגר"ש (בקובץ הנ"ל), הגר"א בעצמו בחר לגנוז אותה אחרי ששלח אותה לגרח"ע גרודזינסקי ומהתשובה שקיבל היה משמע שהסתייג מהעניין. אמנם הלא כבר מצינו בהרבה מקרים שגדול אחד לא רצה לפרסם תשובה בימיו ובמרוצת הדורות באים צאצאיו ומפרסמים אותה, עכ"פ בהדגשה שזה להלכה ולא למעשה וכדומה. מכל מקום, כשלאחרונה כשבילקוט יוסף על השמיטה נזכרה עובדא זו, פורסמה מחאה מראשי לייקווד, שבכלל ההיתר דהיום אינו עניין לפעם וכו' וכו', אבל לפי זה אדרבא למה לא לפרסם. וד"ב.