הגאון רבי משה ראזין זצ"ל

[כהן]

מחבר סדרת ספרי נזר הקודש
רבה של כווידאן בזמן שהות החזו"א שם והיו בידידות ,בהמשך ימיו היה בארה"ב
האם למד בישיבות ומי הם רבותיו
ומי הם צאצאיו

[איש_ספר]

ר"ה דוד ליטוואק מארה"ב הוא מצאצאיו והוא הו"ל ספר קטן ובו חילופי מכתבים בין ר"מ לגאוני דורו. בראש הספר כמה מילות הערכה
זכרון משה

[מיללער]

מחבר סדרת ספרי נזר הקודש
רבה של כווידאן בזמן שהות החזו"א שם והיו בידידות ,בהמשך ימיו היה בארה"ב
האם למד בישיבות ומי הם רבותיו
ומי הם צאצאיו

בנו היה ר' חיים ראזין ז"ל בעמח"ס ביכורי חיים ושאר ספרים

[אלי_ש]

וראה גם כאן:
http://kedem-auctions.com/Items/%D7%9E% ... 7%99%D7%A9

[כלבאשבוע]

אודותיו + תמונה ב'תולדות אנשי שם' ראנד
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=134

[ישבב הסופר]

ר"ה דוד ליטוואק מארה"ב הוא מצאצאיו והוא הו"ל ספר קטן ובו חילופי מכתבים בין ר"מ לגאוני דורו. בראש הספר כמה מילות הערכה
זכרון משה

מסתמא כוונת מר על הרב הלל דוד ליטוואק מנהל עזרת תורה.

[מיללער]

מאמר בהפרדס - רבי משה ראזין איננו - לפטירתו בשנת תשי"ז
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 36&hilite=

מצבתו בנ"י

[מיללער]

מכתב מר"מ ראזין אל הרי"י ווכטפויגל ז"ל

[צדק תרדוף]

חיבוריו:
אהל משה - דרשות לפרשיות השבוע ולמועדים, ביאורים במדרשים גם על ידי משלים וציורים. יצא לאור בידי בנו, הרב חיים, בדפוס "מודרן ליינאטייפ קאמפ", ניו-יורק תשכ"ג.
‫דברי סופרים : חקרי הלכה על פי סוגיות הש"ס - יצא לראשונה בדפוס "חברת דפוס והוצאה", וילנה תרע"ב, ובדפוס צילום בדפוס "ספראגף קמפאני", ניו יורק תשט"ו.
שאילות משה - ספר שאלות ותשובות על ארבעת טורי השו"ע עם ביאורים ובירורים. יצא לאור בדפוס "מוינשטר פאבלישינג קאמפ", ניו-יורק ת"ש.
סדרת נזר הקודש - למעט כרך אחד שהוא בעצם חלק שני של שו"ת "שאילות משה" ששמו הראשי נזר הקודש ושו"ת, השאר על הש"ס וכוללים ביאורים וחידושים בגפ"ת ושיטות הראשונים ומסקנות הלכתיות. בהוצאה משותפת של דפוס "האחים גרוס" וח"ש קרינסקי, ניו-יורק תשמ"א, הודפסה הוצאת דפוסי צילום של הכרכים על הש"ס שהוכנסו לארבעה כרכים בהוצאה זו: בראשון על מסכתות זבחים ומנחות; בשני על חולין, בכורות ותמורה; בשלישי על מסכתות ערכין, כריתות, מעילה ותמיד; ‫ברביעי על מסכתות פסחים, יומא, מכות, מקואות שבמשנה ונדה, וכן על הספר "דברי סופרים".
נזר הקודש ושו"ת - חלק שני של שו"ת "שאילות משה". יצא לאור בדפוס "מודרן ליינאטייפ קאמפ", ניו-יורק (ברוקלין) תשי"ג.
נזר הקדש : על מסכת יומא - יצא לאור בדפוס "מוינשטר פאבלישינג", ניו-יורק (ברוקלין) תש"ב.
נזר הקדש : על מסכת מכות - יצא לאור בדפוס "מודרן ליינטייפ", ניו-יורק תש"ג. נכרך עם מסכת מעילה.
נזר הקדש : על מסכת מעילה - נכרך יחד עם מסכת מכות, ניו-יורק תש"ג.
‫נזר הקדש : על מסכת חולין - יצא לאור בדפוס "מודרן ליינטייפ", ניו-יורק תש"י.
נזר הקדש : על מסכת תמיד - כולל ביאור בדברי הרמב"ם בחיבורו משנה תורה (היד החזקה) בהלכות קרבן פסח והלכות חגיגה יצא לאור בדפוס "מודרן ליינטייפ", ניו-יורק תשי"א.
‫נזר הקדש : על מסכת כריתות - כולל בסופו קונטרס מילואים. יצא לאור ‫בדפוס "מוינסטר פאבלישינג", ניו-יורק (ברוקלין) תרצ"ח.
‫נזר הקדש : על מסכת תמורה - עם קונטרס על מסכת מקוואות. יצא לאור בדפוס "מוינשטר פאבלישינג", ניו-יורק תרצ"ו.
נזר הקדש : על מסכת מנחות, יצא לאור בדפוס "מוינשטר פאבלישינג", ניו-יורק תרצ"ד.
נזר הקדש על מס’ זבחים - עם שו"ת הלכה למעשה בענייני מקוואות. יצא לאור ‫לראשונה בדפוס יעקב לוין, וילנה תר"ץ. יצא שוב בדפוס נאבל, ניו-יורק תשי"ג.
נזר הקודש על מסכת נדה - יצא לאור בדפוס "מוינשטר פאבלישינג", ניו-יורק תש"ו.
נזר הקודש על מסכת ערכין - כולל ביאורים להלכות נגעים, ב"משנה תורה" של הרמב"ם. יצא לאור בדפוס "מוינשטר פאבלישינג", ניו-יורק תרצ"ז.
נזר הקודש על מסכת תמורה - כולל קונטרס על מסכת מקואות, ביאורים ופסקי הלכה. יצא לאור לראשונה בדפוס "מוינעשטער פאבלישינג", ניו-יורק תרצ"ו, ושוב בדפוס צילום על ידי חתן המחבר, חיים ישראל קרינסקי, בניו-יורק תש"ל.
נזר הקודש : ביאורים וחידושים על מסכת פסחים, חולין וזבחים, מהדורא תנינא - יצא לאור בידי בנו, הרב חיים רוזין בניו-יורק תשי"ט.

חיבוריו הbמצאים במרשתת-
"שאילות משה": http://www.hebrewbooks.org/1915
"נזר הקודש" -
'נזר הקודש" ושו"ת (למעשה חלק שני של "שאלות משה"): http://www.hebrewbooks.org/10065
חולין: http://www.hebrewbooks.org/41011
זבחים (כולל 'שו"ת הלכה למעשה בענייני מקוואות') - מהדורה ראשונה: http://www.hebrewbooks.org/3227
פסחים, זבחים וחולין : מהדורא תנינא: http://www.hebrewbooks.org/2526
יומא: http://www.hebrewbooks.org/2975
תמורה: http://www.hebrewbooks.org/2851
כריתות: http://www.hebrewbooks.org/3226
ערכין (כולל קונטרס 'להלכות נגעים, ביאורים להרמב"ם'): http://www.hebrewbooks.org/3215
בכורות: http://www.hebrewbooks.org/3215
מנחות: http://www.hebrewbooks.org/41013
מעילה: http://www.hebrewbooks.org/41014
תמיד: http://www.hebrewbooks.org/41015
נדה: http://www.hebrewbooks.org/3073
"דברי סופרים" (הדפסה שנייה): http://www.hebrewbooks.org/2250

[הגהמ]

בנו היה ר' חיים ראזין ז"ל בעמח"ס ביכורי חיים ושאר ספרים

שמעתי מגאון ישיש אחד שבזמנו היה ר' חיים הנזכר נודע כגאון גדול ות"ח מופלג ובחורי חמד ואברכים צעירים שנפשם חשקה לדבר בלימוד (מהמעטים כאלה שהיו בנוי יארק אז) היו מפנים אליו לשמוע בלימודם.

[מיללער]

ר"ה דוד ליטוואק מארה"ב הוא מצאצאיו והוא הו"ל ספר קטן ובו חילופי מכתבים בין ר"מ לגאוני דורו. בראש הספר כמה מילות הערכה
זכרון משה

מסתמא כוונת מר על הרב הלל דוד ליטוואק מנהל עזרת תורה.

ר' הלל דוד נקרא ע"ש זקנו, חותנו של הגר"מ ראזין, הגאון רבי הלל דוד הכהן טריוויש אב"ד ווילקי בעמח"ס ונגש הכהן ושא"ס

[שיף]

על רבי דוד הלל כאן
viewtopic.php?f=19&t=23336&p=233170&hilit=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%A8%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F#p233170

וממש לאחרונה הו"ל רבי יצחק אלחנן וולדשין שליט"א מאשדוד, ספר חדש פרפראות עה"ת מכתבי חותנו רבי אברהם גוטמאן בהר"ר יהודה לייב דווארזץ, שהיה חתנו של משה ראזין זצ"ל ובסופו פרקי חיים

[אפשר]

הוא ניהו בעל המימרא שאמר, שהחזו"א בתור אברך היה מסוגל ללמוד מ' דף ביום אחד, ודף אחד במ' יום.

[פרי יהושע]

הוא ניהו בעל המימרא שאמר, שהחזו"א בתור אברך היה מסוגל ללמוד מ' דף ביום אחד, ודף אחד במ' יום.

המימרא הזו נשמעת לך נכונה?

[מה שנכון נכון]

הר"ש וואזנר כותב ששאל את החזו"א איזהו ת"ח והשיב לו מי שמסוגל ללמוד מ' דף ביום אחד, ודף אחד במ' יום.

[אפשר]

מה שכתב מה שנכון הוא במעשה איש, ואני קראתי באיזה דוכתי שכבר אמר כן הגר"מ ראזין על החזו"א, ואין בזה סתירה, ואפשר אפי' שדנו ביניהם על כך.
מה ששאל פרי איני מבין השאלה, בודאי שכן הדרך אלא מה.
צריך לדעת תורה כולה, וצריך להגות בתורה כולה, ואמנם ללמוד כל התורה בעיון הוא נדיר המציאות, והחזו"א פעם התבטא שש"ס בעיון הוא חמישים שנה, [וג"ז לא כל התורה, כי יש חלק האגדות, ויש סוגיות שהם לא בש"ס, כגון גבולות ועוד].
וא"כ איך נדע כל חוקי התורה, ולכן יש זמן לזה ולזה, ועל הצד מנסים ככל האפשר להתקדם בעיון התורה, אבל לפעמים סוגיא אחת טובה יכולה לגזול חודש כלאחר יד, מי לא נוסה בכך?

וגם אני שמעתי, בעצם קראתי, על המהריל"ד שאמרו כעין הנ"ל, אבל במספרים גבוהים יותר, משהו כמו מאה דף ליום ודף למאה יום. נ"ל נדפס בשרף מבריסק או הקודם לו.

[מה שנכון נכון]

מה שכתב מה שנכון הוא במעשה איש

לא משם לקחתיו אלא ממה שכותב הרש"ו בהסכמה שלום ירושלים.

[אפשר]

במעשה איש הוא גם לשון הגר"ש בעצמו, לא מפי שמועה.

[אפשר]

מצאתי בפאר הדור עכשיו וז"ל,
כעבור שניםרבות עת הלך שמו של החזון איש בכל העולם
סח יהודי לרבי משה רוזין שעבר לאמריקה כי החזון איש מסוגל ללמוד
מאה דפים גמרא ליום, נענה הג"ר משה ואמר לאותו יהודי
דבר זה אינו נהיר לי ולא שמעתי, אבל אני זוכר איך שהוא למד
דף אחד במשך מאה ימים רצופים

ומקורו מהגר"ש גריינימן בדגלנו ס"ז חשון תשי"ד.

[אז מסתבר מש"כ לעיל טעות, או עירובב].

[שיף]

וממש לאחרונה הו"ל רבי יצחק אלחנן וולדשין שליט"א מאשדוד, ספר חדש פרפראות עה"ת מכתבי חותנו רבי אברהם גוטמאן בהר"ר יהודה לייב דווארזץ, שהיה חתנו של משה ראזין זצ"ל ובסופו פרקי חיים

היום ראיתיו, שם הספר מלאכת חכמה, המחבר כיהן כרב בכמה מקומות בארה"ב והוא בנו של רבי יהודה לייב דבורזץ שכיהן ברב בקמדון ניו ג'רסי והוא היה בנו של רבי יהודה לייב דבורץ בעל שו"ת ארצות יהודה על חו"מ [נפטר בצעירותו לפני לידת בנו ונקרא הבן ע"ש]
יש בסוף הספר עובדות על ראשי המשפחות וגם על הסבא רבי משה ראזין נשוא האשכול

[פרי יהושע]

מה שכתב מה שנכון הוא במעשה איש, ואני קראתי באיזה דוכתי שכבר אמר כן הגר"מ ראזין על החזו"א, ואין בזה סתירה, ואפשר אפי' שדנו ביניהם על כך.
מה ששאל פרי איני מבין השאלה, בודאי שכן הדרך אלא מה.
צריך לדעת תורה כולה, וצריך להגות בתורה כולה, ואמנם ללמוד כל התורה בעיון הוא נדיר המציאות, והחזו"א פעם התבטא שש"ס בעיון הוא חמישים שנה, [וג"ז לא כל התורה, כי יש חלק האגדות, ויש סוגיות שהם לא בש"ס, כגון גבולות ועוד].
וא"כ איך נדע כל חוקי התורה, ולכן יש זמן לזה ולזה, ועל הצד מנסים ככל האפשר להתקדם בעיון התורה, אבל לפעמים סוגיא אחת טובה יכולה לגזול חודש כלאחר יד, מי לא נוסה בכך?

וגם אני שמעתי, בעצם קראתי, על המהריל"ד שאמרו כעין הנ"ל, אבל במספרים גבוהים יותר, משהו כמו מאה דף ליום ודף למאה יום. נ"ל נדפס בשרף מבריסק או הקודם לו.

לא אומר מה צריך,אבל לא נראה לי שהחזו"א בעצמו למד בחייו מהר אף פעם,
דווקא נזכרתי כעת ששמעתי ממשהו ששאל אותו מה עדיף באמצע החורף לסיים מסכת או לעסוק בעיון, ואמר לו (כנראה ע"ד הלצה) עם כל הש"ס טוב ואם לא יעסוק בעיון, וגם נזכר שאמר "ש"ס... עד בר מצווה", וכידוע שנהג כך הגרחי"ק עם בניו, אבל מכאן ועד לומר דברים כאלו לאברכים לא נשמע לי בכלל שכך אמר, אחרים אולי כן אבל לא הוא, כי זה לא היה הוא.

[מיללער]

ספרו נזר הקודש על הש"ס ביחד עם ספרו דברי סופרים יצא לאור במהדורא חדשה ע"י נכדו ר"נ גינזבורג - תורה מפוארה בכלי מפואר:

ספר נזר הקודש מהדורה חדשה.jpg (1.55 MiB) נצפה 5257 פעמים

דף השער:

שער בלאט.jpg (1.23 MiB) נצפה 5257 פעמים

תמונה ממנו מספר תא"ש:

הגאון רבי משה ראזין.JPG (198.4 KiB) נצפה 5257 פעמים

מחפש תמונות נוספות ממנו, בתודה מראש

[מיללער]

וממש לאחרונה הו"ל רבי יצחק אלחנן וולדשין שליט"א מאשדוד, ספר חדש פרפראות עה"ת מכתבי חותנו רבי אברהם גוטמאן בהר"ר יהודה לייב דווארזץ, שהיה חתנו של משה ראזין זצ"ל ובסופו פרקי חיים

היום ראיתיו, שם הספר מלאכת חכמה, המחבר כיהן כרב בכמה מקומות בארה"ב והוא בנו של רבי יהודה לייב דבורזץ שכיהן ברב בקמדון ניו ג'רסי והוא היה בנו של רבי יהודה לייב דבורץ בעל שו"ת ארצות יהודה על חו"מ [נפטר בצעירותו לפני לידת בנו ונקרא הבן ע"ש]
יש בסוף הספר עובדות על ראשי המשפחות וגם על הסבא רבי משה ראזין נשוא האשכול

הספר נמצא במאגרים?

מצבת בתו וחתנו הנ"ל

[עמקן]

היה תקופה שהוא היה ראש ישיבה של ישיבת תורה ודעת. לא ידוע לי למה הוא עזב.

[כרמי שלי]

וממש לאחרונה הו"ל רבי יצחק אלחנן וולדשין שליט"א מאשדוד, ספר חדש פרפראות עה"ת מכתבי חותנו רבי אברהם גוטמאן בהר"ר יהודה לייב דווארזץ, שהיה חתנו של משה ראזין זצ"ל ובסופו פרקי חיים

היום ראיתיו, שם הספר מלאכת חכמה, המחבר כיהן כרב בכמה מקומות בארה"ב והוא בנו של רבי יהודה לייב דבורזץ שכיהן ברב בקמדון ניו ג'רסי והוא היה בנו של רבי יהודה לייב דבורץ בעל שו"ת ארצות יהודה על חו"מ [נפטר בצעירותו לפני לידת בנו ונקרא הבן ע"ש]
יש בסוף הספר עובדות על ראשי המשפחות וגם על הסבא רבי משה ראזין נשוא האשכול

הספר נמצא במאגרים?

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... l=0&udid=0

[מיללער]

היה תקופה שהוא היה ראש ישיבה של ישיבת תורה ודעת. לא ידוע לי למה הוא עזב.

כמו כן עזב את הרבנות באחד מהבתי כנסיות הגדולות באיזור ברונזביל בה היה מתגורר, ופתח לו בית מדרשו בביתו כדי שיהי' פנוי לעסוק בתורה וכתיבת חידושיו וחיבוריו, ואולי זאת היתה גם טעמו לעזיבת הישיבה